מתכוננים לפיקוח: חלפני הכספים מקימים אגוד
חלפני הכספים, חברות ניכיון צ'קים, נותני אשראי חוץ בנקאי ועוד רבים בענף שירותי המטבע, נערכים לקראת החלת הפיקוח על הענף בעוד חודש וחצי - הקימו איגוד שמטרתו בין הייתר להילחם בתדמית השלילית שנוצרה כלפיהם בציבור. ההערכה: קרוב לשליש מהענף, הכולל כ-1,800 עסקים יחדל לפעול עם החלת הפיקוח
בעוד שבועות ספורים, בתחילת חודש יוני, יחל לראשונה פיקוח על נותני שירותי מטבע בישראל. מדובר בחלפני כספים, המרות מטבע, חברות ניכיון צ'קים, פקטורינג, חברות אשראי חוץ בנקאיות ועוד, שעד כה, לפחות לגבי חלק נכבד מהן, לא היתה קיימת כל רגולציה.
המטרה היא להסדיר את התחום ולהכפיף אותו לכללים ברורים, כלומר - להסדיר את אלו הרשאים לעסוק בתחום. הפיקוח על הענף יתבצע על ידי רשות שוק ההון שהוקמה לפני מספר חודשים והחליפה למעשה את אגף שוק ההון במשרד האוצר.
במסגרת הרגולציה החדשה, על כל אחד מהעוסקים בתחום של מתן שירותים פיננסיים תחול דרישת רישיון בהתאם להיקף הפעילות אותה הוא מבצע. בין היתר דרישה להון עצמי מינימאלי בחינת יושרו של מבקש הרישיון ואם מדובר בתאגיד אז גם בחינת התאמתם של נושאי המשרה, בעלי השליטה ובעלי העניין. כמו כן יחולו חובות דיווח שונות, חובות כלפי צרכנים - לרבות איסור הטעייה וגילוי נאות. בנוסף, תינתן סמכות לרגולטור להטיל עיצומים כספיים, לפתוח בהליך פלילי ולשלול רישיון.
המהלך צפוי לחולל שינוי דרמטי בשוק שירותי המטבע ול- ynet נודע כי בעקבות זאת החליטו נותני שירותי המטבע להתאגד ולהקים את "איגוד נותני שירותים פיננסיים מוסדרים". ראש האיגוד עומד אלון בן יאיר.
על פי נתוני האיגוד, ענף נותני שירותי מטבע, המהווה את אחד ממקורות המימון לעשרות ומאות אלפי בתי עסק ומודרי אשראי בישראל, כולל כ-1,800 נותני שירותי מטבע רשומים, רובם עסקים משפחתיים, המעסיק ישירות כ- 5,000 עובדים והמעניק מדי שנה אשראי בהיקף של כ-83 מיליארד שקל, בעיקר למשקי בית ולעסקים קטנים ובינוניים.
בשיחה עם ynet מעריך בן יאיר, כי עם החלת הפיקוח יחדלו קרוב לשליש מהעוסקים בתחום יפסיקו את עבודתם, בשל החשש מפיקוח או אי עמידה בהוראות. לדבריו, אחת הבעיות העיקריות של הענף היא התדמית השלילית שנוצרה בציבור: "יש מי שדאג במשך כל השנים לוודא שלתחום המימון החוץ בנקאי תהיה תדמית שלילית של 'שוק אפור'".
כל התיאורים על הריבית הגבוהה במיוחד ושיטות הגביה, או חלפני כספים שמשמשים בעצם כסות להלבנת הון – זה לא קיים בכלל?
" בכל תחום יש את אלו שמקלקלים ומוציאים שם רע לענף כולו. זה בשוליים. אנחנו בעד הרגולציה הזו. היא תנקה את מה שצריך וטוב שכך. צריך לזכור שהרבה עסקים ומשקי בית מודרים למעשה מהבנקים ואין להם שום אפשרות לקבל אשראי. מדובר בענף המאפשר אלטרנטיבה למימון הבנקאי ותרומתו הכרחית ומוכחת. נראה כי במשך שנים ארוכות מדי הזירה הציבורית והרגולטורית הייתה מופקרת מצידנו ואפשרנו לגורמים אינטרסנטיים לפגוע בנו ובתרומתנו לכלכלה".
מה בכוונתכם לעשות כאגוד?
"קודם כל אנו מברכים על ההחלטה להסדיר את התחום ונשמח ליטול חלק מרכזי בהליכי ההסדרה" אומר בן יאיר. "לאיגוד שורה של מטרות ויעדים ובראשן ייצוג הענף בהליכי חקיקה שישפיעו על עתידו, פעילות מול הרגולטורים השונים ובכללם הרגולטור החדש על התחום והסדרת מערכת היחסים ושיתופי הפעולה עם המערכת הבנקאית וכן מתן כלים מקצועיים לעוסקים בתחום".
"בנוסף, מטרה מרכזית של האיגוד היא לפעול לשינוי תדמית הענף והעוסקים בו, תוך מתן דגש לחשיבותו לתרומתו הממשית לכלכלה ולעסקים בישראל".
לפנייה לכתב/ת 
