בעקבות שינוי ההנחיות לבדיקה לסרטן הערמונית - שאלות ותשובות

מהפך באבחון סרטן הערמונית: בשבוע שעבר החליטו מומחים בארה"ב להמליץ על בדיקה מוקדמת לגילוי סרטן הערמונית לגברים בעשור השישי לחייהם, גם כשהם בריאים וללא תסמינים. זאת בניגוד להמלצות הקודמות שקבעו כי הבדיקה עלולה להוביל לאבחונים מיותרים ושגויים.

מה קובעות ההנחיות החדשות?

"כוח המשימה האמריקני לשירותי מניעה", הסיר את התנגדותו לביצוע בדיקת הדם PSA לאבחון מוקדם של סרטן הערמונית, וקורא לגברים בעשור השישי לחיים לגשת לרופא ולהיוועץ לגבי הצורך בבדיקה, מאחר שחלקם יצטרכו לעבור אותה.

טיוטת ההנחיות החדשות מסמנת שינוי משמעותי של הנוהל הקיים מ-2012, על פיו ההמלצה לגברים שאינם סובלים מתסמינים מעוררי חשד, או שאינם בסיכון מוגבר, היא לא לבצע את הבדיקה. על פי ההנחיות החדשות, ההתייעצות בנוגע לבדיקה מומלצת לגברים בגילאי 55 עד 69 שאינם סובלים מתסמינים כלשהם.

בהנחיות נכתב עוד כי משום שסרטן הערמונית נחשבת למחלה איטית שאינה גורמת לסכנת חיים מיידית, אין המלצה לבצע את הבדיקה בגברים בגילאי 70 ומעלה, זאת בדומה להנחיות הישנות.

קראו גם:

ניתוח כריתת ערמונית: הבעיה הכואבת שלא מדברים עליה

הניתוח של הרמטכ"ל: איזה טיפול עבר איזנקוט לסרטן הערמונית

מהי הערמונית?

הפרוסטטה, בלוטת הערמונית, היא חלק ממערכת המין הזכרית הממוקמת מעל פי הטבעת ומקיפה את צינור השופכה אליו היא מחוברת. תפקידה המרכזי של הבלוטה הוא להפריש את נוזל הערמונית, נוזל חלבי המהווה את המרכיב העיקרי בנוזל הזרע כשהוא נפלט מהפין. נוזל זה מתערבב עם תאי הזרע ומשמש להם סביבה מגינה לאחר פליטתם בנרתיק הנקבי.

זהו הסרטן הנפוץ ביותר בגברים, בעיקר מעל גיל 50. לשליש מהגברים מעל גיל 50 ולרוב המוחלט של הגברים מעל גיל 80 כבר יש תאים סרטניים בערמונית. סרטן הערמונית גדל לאט מאוד, ולפיכך פעמים רבות, בעיקר אצל קשישים, הוא אינו גורם לתסמינים. במקרים נדירים יחסית, הגידול הסרטני גדל דווקא במהירות ואף עלול להתפשט לאיברים אחרים בגוף, בעיקר לעצמות.

מה קובעות ההמלצות בישראל?

האיגוד האורולוגי נמנע עד כה מהחלטה על ביצוע בדיקות סקר לכל הגברים, זאת משום שהבדיקה אינה רגישה מספיק ומובילה לאבחון יתר. "רבים מאלה שעברו את הבדיקות קיבלו תשובות חיוביות שגויות ועברו ביופסיות שלא לצורך", מסביר פרופ' ג'ק בניאל, מנהל המחקלה לאורולוגיה בבית החולים בילינסון. "עם זאת, כל מי שמופנה לאורולוג בשל חשד לבעיה בערמונית, מתבקש לעבור את בדיקת הדם".

האם לבקש מרופאי המשפחה לעבור את הבדיקה בכל זאת?

בארץ רופאי המשפחה אינם מבצעים את הבדיקה באופן שגרתי, אלא אם קיים חשד לסרטן בבלוטת הערמונית. עם זאת, אין איסור על רופאי המשפחה להפנות גברים מעל גיל 50 לבצע את הבדיקה. את הבדיקה ניתן לבצע גם במרפאות פרטיות שמפעילות שירותי מעבדה, אך במרבית המקרים לא ייווצר מצב שבו מטופל בגיל המתאים ייאלץ לפנות לשירות רפואי פרטי, שכן רופאי המשפחה לא נוטים לסרב לשלוח לבדיקה. אמנם הם לא "מציעים" את הבדיקה, אבל מי שמבקש - ובגיל המתאים - מקבל. 

מי בקבוצת סיכון מוגברת ללקות במחלה?

ישנן משפחות בהן קיימת שכיחות גדולה יותר של סרטן הערמונית. כך למשל, מי שאביו או אחיו לקו בסרטן הערמוני נמצא בקבוצת סיכון ומומלץ שייבדק על ידי אונקולוג כבר מגיל 40. גם מי שבמשפחתו נמצא גן ה-BRCA הגורם לסרטן השד נמצא בסיכון מוגבר ואלה שבמשפחותיהם שכיחות של סרטן שד ושחלות.

מהן הבדיקות המונעות שניתן לבצע לאבחון מוקדם של המחלה?

אמנם, כאמור, אין כיום הנחיה בישראל לביצוע בדיקת PSA לכל הגברים מעל גיל 50, אלא אם הם בקבוצת סיכון או סובלים מהתסמינים החשודים. מנגד, כל אדם בן 50 ומעלה שפונה לאורולוג מסיבה כלשהי עובר בדיקה רקטלית בה ממשש הרופא את הבלוטה ומאתר גודל ומרקם חשודים.

כיצד מאבחנים את המחלה?

כאמור, האורולוג מבצע בדיקה רקטלית בה ממששים את בלוטת הערמונית ובמקרה הצורך נשלח המטופל לבדיקת דם לרמת החלבון PSA המופרש על ידי הערמונית. החשד למחלה נקבע על ידי רמת PSA הגבוהה מהנורמה לגיל, או בבדיקה רקטלית שבה נמצאה נוקשות או אי סדירות בערמונית.

האבחנה הסופית של סרטן הערמונית מתבצעת על ידי מציאת תאי סרטן בביופסיה של הערמונית. הביופסיה מתבצעת במרפאה, בהרדמה מקומית, כאשר האורולוג מחדיר דרך פי הטבעת מכשיר אולטרסאונד באמצעותו מוחדרת מחט לאזורים שונים של הערמונית משם נלקחות הדגימות. לעתים נשלח החולה גם לבדיקת MRI של הערמונית טרם הביופסיה.

מהם תסמיני סרטן הערמונית?

בשלבים מוקדמים של סרטן הערמונית הוא אינו יוצר סימפטומים ואין לו כל סימן חיצוני. התסמינים מופיעים כאשר הגידול גדל ומפעיל לחץ על צינור השופכה. היות שסרטן הערמונית גדל לאט, הופעת התסמינים יכולה להתרחש שנים לאחר היווצרות הגידול עצמו. במקרים רבים, גברים מעל גיל 50 סובלים מהגדלה שפירה של בלוטת הערמונית הנובעת מגורמים שאינם סרטניים.

להגדלה שפירה (לא סרטנית) של בלוטת הערמונית ולגידול ממאיר בבלוטת הערמונית תסמינים זהים, ביניהם: קושי במתן שתן, עלייה בתדירות מתן השתן, בעיקר בשעות הלילה, כאב בעת מתן שתן, דם בשתן (נדיר), דם בנוזל הזרע ופגיעה בתפקוד המיני. אם הגידול הסרטני שלח גרורות אל העצמות, נוצרים כאבי עצמות. לעיתים, התסמינים הראשונים בהם יחוש הגבר הם כאבי שרירים בגב, בירכיים או באגן.

כיצד מטפלים בסרטן הערמונית?

הבחירה בטיפול מסתמכת על שלב המחלה ודרגת האגרסיביות של הגידול. פרופ' גלעד עמיאל, מנהל המחלקה האורולוגית בבית החולים רמב"ם, מסביר כי בדרגת ממאירות נמוכה ונפח גידול קטן המצוי בערמונית בלבד, מבצעים מעקב בלבד של בדיקת החלבון PSA אחת לחצי שנה. אם לא חלה מגמת עלייה של החלבון, ממשיכים במעקב בלבד.

הערכים התקינים של חלבון ה-PSA תלויים בגיל המטופל ובמשקל המשוער של הבלוטה. את הנתונים הללו מקליד האורולוג לתוכנה המחשבת את דרגת הסיכון של החולה, כאשר באופן כללי ניתן לומר שערכי PSA מעל 10 ננוגרמים למיליליטר נחשבים לרוב גבוהים ואינם תקינים, אולם בצעירים בני 45 רמות PSA חריגות עלולות להימצא כבר בערך של 6 ננוגרמים למיליליטר.

בדרגת ממאירות בינונית מבצעים מעקב בלבד בגיל מבוגר, כיוון שגם עם הגידול הסרטני תוחלת החיים ללא טיפול היא מעל 10 שנים. עם זאת, בגיל צעיר, עלולה המחלה להתפשט ולקצר את תוחלת החיים ולפיכך חייבים לטפל בהסרה מוחלטת של הערמונית, לרוב באמצעות רובוט ה"דה-וינצ'י".

לאחר הסרת בלוטת הערמונית, מחברים את שלפוחית השתן את השופכה כאשר נזהרים שלא לפגוע בעצבים משני צדי בלוטת הערמונית, האחראים על הזקפה. אם הגידול מערב סיבי עצב אלו, מסביר פרופ' עמיאל, יש צורך לכרות אותם כליל.

במשך כשבועיים לאחר הניתוח קיימת בעיה של שליטה על השתן, ולפיכך כבר לאחר הניתוח עובר המטופל אימונים לחיזוק שרירי האגן, ולרוב מדווחת חזרה לשליטה על השתן תוך שבועיים עד 6 חודשים.

בדרגת ממאירות גבוהה שכבר התבטאה בגרורות, מבצעים כריתה מלאה של בלוטת הערמונית, ולאחריה טיפולים כימותרפיים או ביולוגיים. כיום משתדלים להימנע מטיפול בקרינה עקב תופעות הלוואי הקשות הגורמות לפגיעה באיזור האגן ובפי הטבעת.

צפו: רובוט דה וינצ'י המבצע את ניתוחי סרטן הערמונית