לקרוא ולספר - ספרים חדשים על השואה
ילד פולני עוזר להחביא ילדה יהודייה ונקשר אליה, מורה ישראלית מתעדת ניצולים ומגלה סוד אפל על משפחתה, זיכרונות מצמררים ממחנות וגטאות ברומניה, בצ'כיה, בפולין ובאוסטריה. זכר השואה מונצח בדרכים שונות בספרים שיצאו השנה
"הסוד של פלוריאן"
לפלוריאן, ילד פולני-נוצרי, יש סוד. הסוד הוא אווה היהודייה, ילדה קטנה שמשפחתו מחביאה בביתה בזמן מלחמת העולם השנייה, ולאט-לאט נרקם בין השניים קשר יוצא דופן. חוה ניסימוב, סופרת ניצולת שואה שהוסתרה בביתה של משפחה פולנייה, כתבה את "הסוד של פלוריאן" (הוצאת טל מאי וידיעות ספרים) מנקודת מבטו של הילד מהמשפחה שהצילה את חייה. הספר מיועד לבני 12-9.
"חיי בלול תרנגולות: נער יהודי במחבוא בהולנד"
שלוש שנים התחבאו הילד מקס עמיחי הפנר, הוריו ומשפחה נוספת בלול תרנגולות בהולנד, שהוסב למגורים. מקס, כיום בן 80, בחר לספר את סיפורו האמיתי בעזרת הציורים שצייר באותה תקופה והתמונות ששמר, כדי לרכך את האימה שבסיפורו ולהנגיש אותו לקוראים צעירים. ספרו, "חיי בלול תרנגולות" (הוצאת יד ושם), מיועד לבני 13 ומעלה.
"חנות הגלידה של פרנצ'סקו טירלי"
פרנצ'סקו טירלי הוא איטלקי שפתח בבודפשט חנות גלידה, ושהסתיר בזמן מלחמת העולם השנייה את פטר, משפחתו ושכניו במחסן של החנות. "חנות הגלידה של פרנצ'סקו טירלי" (הוצאת כתר) הוא הסיפור ששמעה הסופרת, תמר מאיר, מפי פטר - אביו של בעלה. לימים הוכר פרנצ'סקו טירלי על ידי יד ושם כחסיד אומות עולם. הספר מתאים לבני 8-5.
"מודעה בעיתון ושדים אפלים"
"מודעה בעיתון ושדים אפלים", מאת טלי נתיב-עירוני (הוצאת אוריון), הוא רומן מתח שמתרחש בתל אביב של ראשית שנות ה-90, בימי מלחמת המפרץ. אילנה גלבוע, מורה להיסטוריה, נענית למודעה בעיתון הקוראת למתנדבים לתיעוד ניצולי השואה. עיסוקה הצדדי החדש הולך ומשתלט עליה והופך לאובססיה. במקביל היא עוסקת בחיפוש אחר סוד משפחתי אפל שקשור בעברה.
"דממת הספק"
בערוב ימיה כותבת אוויה רייך את זיכרונותיה ביומן, החל מגרמניה של עליית הנאצים לשלטון ועד לימיה האחרונים בישראל. היא מבקשת להעביר את היומן לאחר מותה לאדם זר לכאורה - אחראי בבית קברות, ואף מבקשת שיספיד אותה. קריאת היומן מערערת את עולמו השביר של האיש, וסוד הקשר בין השניים נחשף לקראת סוף הספר. "דממת הספק" (הוצאת קוראים) של צביה גולן, דור שני לשואה, מבוסס בחלקו על סיפור חייה האמיתי של אמה.
"רשימת האימהות"
בסתיו 1942 נשלחות מאות אימהות יהודיות עם ילדיהן הקטנים לגטו בבסיס צבאי נטוש, ללא מים וללא מזון. שומרים אוקראינים ורומנים ניצבים מעבר לדלתות הנעולות ומסרבים לפתוח אותן.
שלוש שנים לאחר מכן, השלטון החדש בבוקרשט מזמן לחקירה שניים מבכירי הגטו. בפני השופט-החוקר נפרשות שתי גרסאות מנוגדות לסדרת אירועים שהובילה למותם של אלפי בני אדם.
גם קולותיהן של שלוש אימהות נשמעים כאן וקולה של ילדה אחת. "רשימת האימהות", ספרה של ד"ר גלי מיר-תיבון (הוצאת עם עובד), נולד מתוך מסע מחקר של השואה במשפחתה שלה.
"מירה הכי הכי"
מירה חרמוני-לוין, ילידת 1948, קרויה על שם אחותה - בתו של אביה, שנספתה בשואה. בשפה רצינית אך מחויכת היא מתארת ברומן "מירה הכי הכי" (הוצאת סטימצקי), שחציו אוטוביוגרפי, את המתרחש ערב הקמת המדינה. את הסיפור כותבת מירה, שטרם נולדה, לאחותה מירה - שכבר איננה.
"יומן טרזין"
יומנה של עליזה אהרמן ש"ק (2007-1927) שופך אור על תקופה שבה ריחפה מעל גטו טרזיינשטאט שבצ'כיה סכנת חיסול, ולמרות זאת שרד עד סוף המלחמה. בהתמדה ובכאב הקפידה עליזה לרשום במחברתה את האירועים השונים בגטו, מאוקטובר 1944 ועד לשחרור במאי 1945. הספר יצא לאור על ידי "בית טרזין", שעליזה וזאב ש"ק היו ממקימיו.
"מדליונים"
זופיה נלקובסקה נמנתה עם חברי "הוועדה המרכזית לחקר פשעי היטלר בפולין" ונטלה חלק פעיל בחקירה ובגביית עדויות מנאשמים, עדים וקורבנות. סיפורי הקובץ "מדליונים" (הוצאת הקיבוץ המאוחד) מבוססים על עדויות שנחשפה אליהן מיד עם תום המלחמה. סיפורי הקובץ, שניתן להגדירם כ"פרוזה תיעודית", ראו אור ב-1946 וכעת מתורגמים לראשונה לעברית.
"חורט בזיכרון"
יצחק "טולקה" ארד נולד ב-1926 בליטא, וכילד עבר עם משפחתו לוורשה. במלחמת העולם השנייה ברח מפולין הכבושה וחזר לליטא. "הכרתי את העולם היהודי במזרח אירופה שתסס חיים ויצירה ונחרב בשואה," הוא כותב בספרו, "חורט בזיכרון" (הוצאת ידיעות ספרים). "במו עיניי ראיתי אלפי יהודים מובלים לבורות הירי. אני רואה לעצמי חובה לספר על כך לדור הצעיר, בהווה ובעתיד". ב-1972 מונה ליו"ר הנהלת "יד ושם" ושימש בתפקיד 21 שנה.
"מרד באושוויץ"
ב-7 באוקטובר 1944 התחולל המרד היחיד בתולדות מחנה אושוויץ-בירקנאו. זה קרה בלב של פס הייצור: בתאי הגזים, בידי האומללים שבאומללים - אנשי הזונדרקומנדו. מרגע השלכת האבן הראשונה על אנשי הס"ס ועד לרגע שבו נשרפה גופתו של אחרון המתקוממים חלפו רק כתריסר שעות, אבל המרד הזה הוא ניצחונה של הרוח על מי שקידשו את הגוף, ניצחונו של המוסר האנושי על מי שאיבדו צלם אנוש. "מרד באושוויץ" (הוצאת ידיעות ספרים), ספרם של פרופ' גדעון גרייף ושל איתמר לוין, מבוסס על עשרות עדויות שמסרו אנשי הזונדרקומנדו ואסירים אחרים.
ספרי יד ושם
הוצאת יד ושם פרסמה כמה ספרי זיכרונות חדשים: "אליכם אני כותבת" - יומניה של חייקה קלינגר, שנכתבו במחבוא בפולין באוגוסט 1943. במרס 1944 עלתה חייקה לארץ וניסתה לשקם את חייה, אך כשהייתה בת 40 שלחה יד בנפשה. בספר מוצגים היומנים המקוריים לראשונה במלואם; "חששנו פן נתפוגג", מאת צ'רנה ווילי ברקוביץ' (אם ובנה) - סיפור על משפחה ששרדה את השואה ברומניה; "בממלכת התיל" - זיכרונותיו של מיכאל קראוס, ששוחרר כנער מ"מחנה המתים הנשכח" באוסטריה במאי 1945. בספר מופיעים איורים ורישומים רבים פרי עטו; "אהבת הגורל" - שבעה חיבורים מאת אבל י' הרצברג על החיים במחנה ברגן-בלזן.
"השואה: שעת חינוך"
"השואה: שעת חינוך" בעריכת ד"ר שרון גבע (הוצאת הקיבוץ המאוחד) עוסק בהוראת השואה כנושא מרכזי בהוויה הישראלית ומציע כיוונים חינוכיים חדשים בתחום. ביסודו קריאה לחלץ את נושא השואה מרחבת הטקס בחצר בית הספר או באתר ההנצחה, ולהפוך אותו נושא לדיונים ביקורתיים ואמיצים בכיתה. כותבי הספר רואים בהוראת השואה דרך ואמצעי לקידום סובלנות, לצמצום גזענות ולאהבת אדם.
"עולם ללא יהודים"
מה גרם לנאצים לשרוף ספרי תורה בכל רחבי גרמניה ב-9 בנובמבר 1938? ספרו של אלון קונפינו, פרופסור להיסטוריה, מציע פרשנות מעמיקה חדשה לשואה: בדמיון הנאצי נתפסה השמדת היהודים כמעשה בראשית. בעיני הנאצים, היהודים סימלו מקורות היסטוריים של רשע - מן התורה עד לקפיטליזם ולבולשביזם המודרניים - והם ביקשו לעקור אותם מן השורש כדי לכונן ציוויליזציה חפה מחוב כלשהו ליהודים. הספר יצא בהוצאת אסיה, יד ושם, הוצאת מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות.
"זיכרון מודחק - סיפורי שואה של צוענים מהונגריה"
סיפור שואת הצוענים בהונגריה, מאת ד"ר קאתלין כץ (הוצאת רסלינג), מתבסס בספר על ראיונות עם עשרות ניצולים. הספר מתחקה גם אחר הבדלים בין המפגש ההיסטורי של יהודים עם נוצרים לבין זה של צוענים עם אירופים והבדלים בין התרבות היהודית לצוענית, לצד הדינמיקה של יחסי הכוח בחברה. כל אלה מנסים להסביר את הפער בין הכרת החברה בשואת היהודים לבין ההתעלמות הממושכת משואת הצוענים.
