"בסוף הם ימצאו אותי". ההומואים שברחו מצ'צ'ניה
העולם הזדעזע בחודש שעבר כשעיתון רוסי חשף ששלטונות המחוז המוסלמי מרכזים, מענים ורוצחים הומואים בבית מעצר סודי. בדירת מסתור במוסקבה פגשו כתבי סוכנות הידיעות הצרפתית AFP הומואים צ'צ'נים שברחו מילדיהם ומנשותיהם - אבל בטוחים שהם ישלחו מישהו לרצוח אותם, ולא עוצמים עין
"אם מישהו מבני משפחתי יבין שאני הומו הוא לא יהסס דקה – הוא יבוא להרוג אותי", מספר נורצ'ו, גבר בן 28, גם הוא הומו שברח למוסקבה. "אם הם לא יהרגו אותי – הם יהרגו את עצמם כי הם ירגישו אשמה על שלא הצליחו להציל את כבוד המשפחה".
הומופוביה היא דבר נפוץ מאוד ברוסיה, אבל בחבל צ'צ'ניה המוסלמי שבצפון הקווקז, מחוז השייך לפדרציה הרוסית, הבעיה חריפה במיוחד. הומוסקסואליות היא טאבו בצ'צ'ניה, ומשפחות רבות שם רואות בה כשל מוסרי שיש להעניש עליו במוות.
בסוף החודש שעבר פרסם העיתון הרוסי הליברלי הנודע "נובאיה גזטה", הידוע בביקורותו על שליט צ'צ'ניה רמזאן קדירוב, דיווח מטלטל שלפיו שלטונות צ'צ'ניה עצרו יותר מ-100 גברים שנחשדו כהומואים, רצחו לפחות שלושה מהם – והותירו את השאר במעין "מחנה ריכוז". לפי הדיווח השלטונות דרשו מבני משפחתם להרוג אותם כדי "לנקות את כבוד המשפחה". שניים, כך דווח, אכן נרצחו על-ידי בני משפחתם ואחר עונה למוות.
בעולם קיבלו את הדיווח הזה ברצינות רבה משום שכוחות הביטחון של קדירוב, נאמנו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, מואשמים זה שנים בהפרת בוטה של זכויות אדם ובחטיפות ועינויים של מתנגדי קדירוב. כשדוברו של קדירוב התבקש להגיב על הדיווח ב"נובאיה גזטה" הוא השיב שלא ייתכן שקרה דבר כזה בצ'צ'ניה משום שבצ'צ'ניה אין הומואים. הוא טען כי לו היו כאלה – השלטונות לא היו צריכים לדאוג מכך משום שמשפחותיהם היו דואגות "לשלוח אותם למקום שממנו לא יחזרו לעולם".
אתמול הגיב קדירוב עצמו על הדיווח וטען כי מדובר בכתבה מתגרה: "מביך אפילו לדבר על זה. בכתבה טענו שהיו מעצרים ומעשי רצח, עיתונים אפילו פרסמו שם של קורבן אחד לכאורה, אבל הוא חי, מצבו הבריאותי טוב והוא בביתו".
השלוחה הרוסית של ארגון ללא מטרות רווח בשם "הרשת הלהט"בית" מסייעת לצ'צ'נים לברוח מהמחוז המוסלמי. ראש השלוחה, אולגה ברנובה, מספרת שאנשיה מקבלים שלוש או ארבע בקשות ביום. לדבריה קרוב ל-20 אנשים בסיכון כבר הצליחו להגיע למוסקבה.
איליה נמצא כעת יותר מ-1,800 ק"מ מגרוזני, בירת צ'צ'ניה, אבל הוא עדיין קופץ ונדרך בכל פעם שמכונית נוסעת ליד ביתו, המוקף גדר. "בכך שהרשת עזרה לי היא המתיקה את עונשי, אבל הם ימצאו אותי בסוף", הוא אומר בשקט.
באוקטובר לקחו אותו שלושה גברים במדי צבא לשדה והיכו אותו. על פניו עדיין ניכרת צלקת. "הם צילמו הכול בווידאו", הוא מספר. "הם אמרו לי שהם יעלו את זה לרשתות החברתיות אם לא אשלם 200 אלף רובל (3,650 דולר). לוויתי כסף ושילמתי". אחר כך ברח למוסקבה. "כמה חיילים באו לאמא שלי וסיפרו לה שאני הומו. אני מת מפחד. מאז שברחתי לא הצלחתי לישון".
גבר אחר, המסרב להציג את עצמו אפילו בשם בדוי, מספר כי ברח מצ'צ'ניה לפני שבועיים. לדבריו גם הוא לא הצליח לישון מאז – הוא חושש שאשתו וילדיו יגלו שהוא הומו. הוא מספר כי בחודש מרס הוא הושלך ל"כלא לא רשמי" והוחזק בו במשך שבוע. "בתא היו עוד גברים הומואים. כמה מהם הוכו. כששחררו אותי הבנתי שזה אומר שאני צריך לברוח הכי מהר שאפשר".
הדיווחים על עינוי הומואים בצ'צ'ניה גררו גינוי בינלאומי. פעילי זכויות אדם האשימו את שלטונות רוסיה בהעלמת עין מהמעשים בצ'צ'ניה בגלל רצונם שלא להכעיס את קדירוב, המצליח לשמור על יציבות במחוז וכך לאפשר לקרמלין ראש שקט. בשנות ה-90 נאלצה רוסיה לנהל שם שתי מלחמות נגד בדלנים צ'צ'נים. שגרירת ארה"ב באו"ם ניקי היילרי אמרה השבוע כי היא "מוטרדת" מהדיווחים, וטניה לוקשינה מ- Human Rights Watch אמרה כי היא מעריכה ש"הקרמלין צריך רק להרים טלפון לקדירוב כדי להפסיק את מבצע המעצרים".
ביום שני השבוע פתח משרד התובע הכללי של רוסיה בחקירה, אבל שלטונות רוסיה אומרים כי לא התקבל במשטרה שום דיווח על אדם כלשהו שנעדר. לוקשינה השיבה: "לחשוב שאנשים יבואו ויספקו מידע בלי לקבל הגנה של ממש או ערבויות ביטחוניות – זה בלתי אפשרי. אנחנו מדברים על להט"בים והם פגיעים במיוחד בצ'צ'ניה כי מלבד הפחד מהשלטונות הם פוחדים גם מהמשפחות שלהם".
הכתבת אירינה גורדיינקו מ"נובאיה גזטה", מהעיתונאים שפרסמו את הסיפור, כבר ספגה איומים ברצח מהמופתי הכללי של צ'צ'ניה בשל התחקיר שלה. גורדיינקו אומר כי קדירוב מקיים משטר עריצות הודות להסכמה שבשתיקה מצד הקרמלין. "זה לב הבעיה: החסינות של שלטונות צ'צ'ניה".