שתף קטע נבחר
 

כבר לא מפחדים ממחשבים: חיבור בין-דורי באמצעות הטכנולוגיה

השימוש במחשב או בסמארטפון הפך לחלק בלתי נפרד מחיינו עד כדי כך שאיננו יכולים להבין איך הסתדרנו לפני כן, אבל ישנו דור שמתרחק מהמסכים, בעיקר כי זה נראה לו מסובך מדי - בפרויקט יוצא דופן בנתיבות למדו נערות להכיר את קשישי העיר ועל הדרך להקנות להם מיומנויות דיגיטליות

בשיתוף מפעל הפיס

 

4.8 מיליון ישראלים מחוברים לפייסבוק, הרשת החברתית הגדולה בעולם. בני 65 ומעלה תופסים בה רק 6%, בעוד חלקה של קבוצת הגיל הספציפית באוכלוסייה הוא מעל 11%. מה הסיבות לפער? הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדווחת על עלייה שחלה ב-10 השנים האחרונות במספר הישראלים בני 65 ומעלה המשתמשים באינטרנט. 70% מהם מחזיקים בטלפון חכם. יחד עם זאת, כולנו מכירים את ההירתעות של ההורים והסבים שלנו משימוש יומיומי באינטרנט, מעשה שנראה לרובנו יומיומי וטריוויאלי.

 

עוד כתבות על מורים ותלמידים במתחם המורה של המדינה

 

אל הפער הזה ואל הרצון לצמצם אותו, נכנסה תכנית "הקשר הרב דורי", פרויקט של בית התפוצות, משרד החינוך והמשרד לשוויון חברתי, ששם לעצמו למטרה לחבר בין תלמידי בית הספר לבין אזרחים ותיקים באמצעות טכנולוגיה ומורשת. יחד עם תכנית להב"ה, שפועלת לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית, מטעם משרד המדע והטכנולוגיה, נולד המיזם שבו תלמידות תיכון מנתיבות עוזרות למבוגרים לגשר על פערים אלה תוך לימוד מיומנויות דיגיטליות בסיסיות במחשב ובסלולרי, אבל הרבה יותר חשוב – תוך קרוב לבבות בלתי אמצעי.

 (צילום: הדס דדון)
(צילום: הדס דדון)

יעל ביתן היא מנהלת חטיבת הביניים האמר של רשת בתי הספר דרכא. היא זו שהבינה שמעבר להישגים לימודיים ובדרך לחינוך עמוק, צריכה המערכת להעניק לתלמידיה ערכים חברתיים נוספים.

 

"אני מנהלת במערכת החינוך שנים רבות. לפני שנים החלטתי להכתיב סדר יום חינוכי חדש. אני מאמינה, שכדי שתלמידים יגיעו לתוצאות בלימודים, צריך להעניק להם ערכים נוספים, ליצור מנעד תחומים שתורמים ברמה הערכית וברמת האישיות, ללא קשר ישיר ללימודים".

 

איך הגעת לפרויקט הדיגיטלי של כיתת נחשון ומרכז היום לקשיש?

 

"במסגרת כיתת מחשב החלטתי לתת ערך בחיבור לאוכלוסייה המבוגרת, זו שצעירים מכבדים בעיקר בגלל גילם ולרוב אינם מכירים את העושר וחכמת החיים שלה.

 

"התחברתי לנועה, מרכזת פרויקט להב"ה ויחד גיבשנו את תחילתה של התכנית. כשפגשנו בזהבית (זהבית להב, מנהלת מעון היום לקשיש בנתיבות), הבנו שהיא מחפשת כבר הרבה זמן פעילות דומה. החיבור המשולש הוביל לתכנית מותאמת לקצב של המבוגרים במעון היום."

 

"התכנית הביאה לקרוב לבבות אמיתי; התלמידות גילו את ההיסטוריה של המבוגרים, למדו לכבד אותם ולהעריך אותם. המבוגרים רכשו מיומנויות מחשב והקשר שנוצר בין הצעירות למבוגרים יוצא דופן ומתמשך, מה שמוביל את כיתת נחשון בכל פעילויותיה זה המשולש של השכלה-מנהיגות-ערכים. הפרויקט הזה מביא את כל הערכים האלה לכדי ביטוי אמיתי".

 

בעזרת היוזמה והתכנית נוצר הקשר בין כיתה של 13 נערות ו-10 מבוגרים ממרכז יום לקשיש בעיר, ל-13 מפגשים של הדרכה וליווי בישומי מחשב, סלולרי ואינטרנט בסיסיים. את התוצאה המרגשת, לא יכלו לנחש אפילו היוזמים עצמם.

 

"למדתי שמאחורי כל אדם מבוגר יש סיפור. מעכשיו אני רואה בכל קשיש סיפור חיים"

עירית על-פרי הגיעה אל הפרויקט מטעם "בית התפוצות". היא מדריכה בבתי ספר ורכזת מחוז דרום בתכנית "הקשר הרב דורי", שעומד מאחורי היוזמה, במסגרתה נפגשים תלמידים ואזרחים ותיקים.

 

המטרה של מרכז היום לקשיש בנתיבות ותלמידי בית הספר האמר היתה פשוטה - הנערות ילמדו את המבוגרים להשתלב במציאות הדיגיטלית כחלק מהפעילות של מרכז להב"ה, ששוקד על חיבור דיגטלי בין גילאי וסגירת הפער הדיגיטלי בין מרכז ופריפריה.

 (צילום: הדס דדון)
(צילום: הדס דדון)
  

איך את מתרשמת מהפרויקט?

 

"המפגשים מאד מוצלחים. הנערות מלמדות את הקשישים ועובדות איתם מול מחשב ומול המכשיר הסלולרי. המבוגרים, מצדם, מספרים להן את סיפור חיים שלהם, הרי לכל מבוגר בישראל יש סיפור חיים מעניין מימי ראשית המדינה והקמתה. יחד, וכחלק מפרויקט הסיום, הם מעלים את הסיפור האישי הזה לאתר בית התפוצות".

 

מה הערך שאת רואה בתכנית?

 

"אחת התלמידות אמרה: 'למדתי שמאחורי כל אדם מבוגר יש סיפור. מעכשיו אני רואה בכל קשיש סיפור חיים.' זה מבחינתי הערך הגדול, שמעבר להישגי ההנגשה הדיגיטלית. יש לזה גם המשך מרגש: בנערות מתעורר עניין לשמוע סיפורים גם מקשישי המשפחה. כתוצאה מכך, גם המשפחות של הנערות מגלות סיפורי משפחה שלא הכירו עד אז".

 

יהיה לפרויקט המשך?

 

"השת"פ התחיל רוח חדשה, שתשתלב בשנה הבאה בבתי ספר נוספים בנתיבות. הלוואי שהיא תוטמע בעוד מקומות בארץ".

 

"המחשב אינו עוד מפלצת"

זהבית להב, מנהלת מרכז יום לקשיש בנתיבות מעידה על עצמה, שההסבה האישית שלה, מעולם הבנקאות לתחום העבודה הסוציאלית נעשתה מתוך שליחות אידיאולוגית. "כשפנו אליי הוציא את הפרויקט לפועל מאד שמחתי לאמץ אותו. כל פעילות שתקדם את איכות החיים של הקשישים מבורכת, אבל בזו של 'הקשר הבין דורי' המשמעות כפולה; המשמעות של 'והדרת פני זקן' וסבלנות לגיל השלישי באה כאן לידי ביטוי בצורה מושלמת."

 

התלמידות-מדריכות מעידות, שהפרויקט מחזק אצלן את הסבלנות והכבוד לא רק קרבו אותם לאנשים מבוגרים אלא, שזה קירב אותן לסבים ולסבתות האישיים שלהם, היא אומרת.

 

כיצד זה השפיע על הקשישים?

 

"בתכנית עצמה, לנוכח מספר המפגשים המוגבל, ברור שאי אפשר להעביר הכל אבל ההישג המשמעותי ביותר הוא שהמחשב אינו עוד מפלצת עבור המבוגרים. הפחד ירד, הדברים נראים להם נגישים יותר".

 

מה מעניין את הקשישים?

 

"אחת הדרישות המרכזיות שלהם היתה להיכנס לאתרי חדשות, ללמוד לחפש סרטונים ביוטיוב ובגוגל. פתאום נפתחו עבורם עולמות תוכן, שלא דמיינו שקיימים כלל. היום הקבוצה שלמדה כבר לא מפחדת להיכנס לחדר המחשבים שלנו. הם מחפשים חדשות, מתכונים, סרטים ישנים ועוד. הם נקשרו מאד לתלמידות, שמצידן קיבלו שיעורי חיים משמעותיים."

 

מה היית מצפה לראות בהקשר לפרויקט בעתיד?

 

"היה אצלנו ביקור של כל יזמי ומפעילי 'הקשר הרב דורי'. כשקראתי לתכנית 'פרויקט', הסבירו לי שזו תכנית. באופן אישי וראיה ציבורית, אשמח לראות את זה כתכנית נמשכת לטובת הקהילה כולה, כמהלך שיש לו המשכיות.

 

"לדעתי שווה לשכפל ולשדרג את הפרויקט בכל הארץ. את 13 הפגישות האלה יסיימו הקשישים עם ידע בסיסי. למה לא לקדם אותם הלאה ולהעמיק אצלם את הידע? התכנית הזו היא הזדמנות לשתף עוד תלמידים ועוד קשישים ולהרחיב את המנעד של תרומת הצעירים בחברה לקשישים ולהיפך.

 

אני חושבת שמנהלי מרכזי היום צריכים להקצות תקציב יעודי לכך ולהתעקש על פעילות כזו".

 

"נדהמתי מהרצון, היכולת, יכולת ההסברה, הסבלנות והרצינות בעזרה לקשישים"

הדס דדון, מחנכת כתה ז' בתכנית נחשון של ביה"ס האמר (תכנית "נחשון" עוסקת בקידום מצוינות ושיפור איכות תעודת הבגרות בפריפריה החברתית והגיאוגרפית- במתמטיקה, פיסיקה, כימיה, ביולוגיה ותנ"ך) מספרת על התלהבות, שלא ציפתה לה: "כל 13 בנות הכיתה שלי משתתפות בפרויקט. עשינו להן הכנה מקדימה בבית הקשיש בנתיבות. הסברנו להן את הכמיהה של הקשישים לקשר בין אישי ואת הצמא לידע טכנולוגי והכרה עם המחשב והטלפון הסלולרי. הראינו להן את הדרך המצפה להן באתר "הקשר הרב דורי" אבל אני חייבת לציין שנדהמתי מהרצון, יכולת ההסברה הגבוהה, הסבלנות והרצינות בעזרה לקשישים".

 

"הן עושות את זה ללא תלונה. להיפך, הן הולכות בשמחה לכל המפגשים. באחת הפעמים, כשהכיתה היתה בתחרות ברידג', הבנות שלא השתתפו הלכו מיוזמתן למרכז להב"ה.

"נראה שהמבוגרים עצמם נהנים מההקשבה להם ושמחו מאד על הידע הטכנולוגי שעוזר להם בהשלמת פערים. המפגש המסכם שלנו יהיה ב"בית התפוצות" ובסוף שנת הלימודים תערך מסיבה לכל המשתתפים בבית הקשיש. ישתתפו בה גם משפחות התלמידות ומשפחות המבוגרים וכולם יקבלו גם את הספר המנוילן של פרויקט הסיום ותמונה של התלמידות והמבוגרים".

 

מה הערך החינוכי שאת רואה בתכנית?

 

"מידת הסבלנות שהתגלתה אצל התלמידות והכבוד שהן חשות עכשיו למבוגר בחברה, מרשימה. פתאום הקשיש אינו 'סתם אדם', כפי שהסבירו לי, זה אדם עם סיפור חיים ומשמעות. למרות שלרובן זו הפעם הראשונה שהן מדריכות מבוגרים ולמרות שאנחנו מלווים אותן, לא היה צורך להתערב, הן זרמו עם כל הפעילות במלואה ובכוונה מלאה."

 

פרויקט יוצא דופן

אברהם רולביץ' הוא מדריך הקבוצה מטעם להב"ה והוא מעיד על הנאה מצידו בפרויקט יוצא הדופן הזה: " חלק מהמבוגרים מאד נהנים מהעניין של הסיפור, שיעלה לאתר "בית התפוצות". חלקם יותר מתעניין בלימוד הטכנולוגי.

 

"בתחילת השעור אני מעביר את החומר לבנות ולקשישים יחד ורק אחר כך הן מתרגלות עם המבוגרים את החומר של אותו השיעור.

 

"ההישג הגדול של הקבוצה הוא שהתלמידות באות במוטיבציה מאד גבוהה. העניין של שימור המורשת ממש יוצא דופן בקבוצה הזו. קשה להתעלם מהקשר שנוצר בין הצעירות למבוגרים. לא רואים הרבה קשר כמו זה של צעירים ומבוגרים היום."

 

בוחרים את המורים של המדינה

פרויקט "המורה של המדינה" יצא לדרכו זו השנה התשיעית במטרה להוקיר תודה ולתת כבוד למורים האהובים שלנו ששינו את חיינו, ומלווים אותנו מבית הספר.

 

בשיתוף מפעל הפיס 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים