גרושה חויבה לעזוב: "לא הוכיחה שיתוף בבית"

גבר דרש שאשתו לשעבר תעזוב את הבית שבו התגוררו במהלך נישואיהם, משום שזה נרכש ע"י אביו לפני החתונה. בית המשפט למשפחה הסכים אתו

עו"ד עמית עוזפורסם: 25.04.17 , 22:47

בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע קיבל לאחרונה תביעה שהגיש גבר גרוש ובה דרש שאשתו לשעבר תתפנה מהבית שבו התגוררו, מאחר שהנכס נרכש על ידי אביו עוד לפני החתונה. השופט בן שלו קבע שהאישה תקבל רק פיצוי על השקעתה בשיפוץ הבית.

בני הזוג נישאו ב-2006 בבית הדין השרעי. בשנים שלאחר מכן הם גרו בבית שנרכש על ידי אביו של הבעל כשנתיים לפני החתונה, ונולדו להם שני ילדים, כיום בני 7 ו-10. ב-2013 עלו היחסים על שרטון והבעל עזב את הבית. מאז ועד היום האישה המשיכה להתגורר בבית עם שני ילדיהם. האם הגישה תביעות בעניין המשמורת, המזונות וחלוקת הרכוש והבעל הגיש מצדו תביעה לסילוק יד ודרש שהאישה תפנה את הבית.

דיני משפחה

תביעה: להפחית מזונות כי לגרושה יש בן זוג

עו"ד אסנת חומסקי

גבר נדרש לשלם לאשתו לשעבר ולשני ילדיו 2,800 שקל בחודש בנוסף להשתתפות בשכר דירה. כשביקש להקטין את הסכום, בית המשפט דחה אותו

תביעה: להפחית מזונות כי לגרושה יש בן זוג

האישה טענה שיש לה זכויות בחצי מהבית והעלתה כמה נימוקים. לדבריה, הבעל התחייב כלפיה לפני שנישאו שירשום את מחצית מהזכויות על שמה וזה היה תנאי להסכמתה להינשא לו. היא הוסיפה שיש להכיר בזכותה בנכס מכוח המגורים המשותפים. לבסוף טענה שבמהלך הנישואים, בשנים 2011-2010 עבר הבית שיפוץ מסיבי שהכפיל את שטחו והשביח את ערכו. לדבריה, היא השתתפה בחלק ניכר מעלויות השיפוץ דרך כספים שחסכה מעבודתה ותכשיטי זהב שמכרה.

הבעל הכחיש שהבטיח לאישה את הבית והדגיש שאין לכך זכר בחוזה הנישואים השרעי או בהסכם הגירושים. עוד לדבריו, אין במשך הנישואים הקצר כדי להקנות לאישה זכויות בבית, וכמו כן השיפוץ נעשה ממקורות שלו ושל אביו בלבד.

השופט בן שלו קבע כי ספק אם בתקופת הנישואים הקצרה יש כדי להוכיח כוונת שיתוף, אף שבמהלכה נולדו לזוג ילדים. לדבריו, טענת האישה שלפיה הבעל התחייב לרשום מחצית מהבית על שמה הועלתה בשלב מאוחר של ההליך, מה שמטיל צל כבד על מהימנותה. השופט הדגיש שמדובר באישה משכילה והיא לא הסבירה מדוע לא ביקשה במהלך החיים המשותפים לערוך הסכם ממון כתוב ומסודר בנושא.

באשר לשיפוץ צוין בפסק הדין שאין ספק שהוא היה נרחב אך מאחר שככל הנראה רובו התבצע על בסיס מזומן, תמונת המצב בהקשר זה לוטה בערפל. השופט שלו קבע בסופו של דבר שעלות השיפוץ הייתה כ-380 אלף שקל כש-135 אלף שקל מהסכום מומן על ידי אבי הבעל והיתר מכספים משותפים, כך שניתן לייחס לאישה השקעה של כ-122 אלף שקל –כשביעית משווי הנכס.

לדבריו, השקעה זעומה זו אינה מקנה לאישה זכות קניינית בבית אך היא זכאית ליהנות מפירות ההשבחה: "בית מגורים הוא בבחינת הנכס העיקרי שבו משקיעים בני זוג את עיקר תשומותיהם ומשאביהם, ובבסיס השקעה זו גם ציפייה סבירה שהשקעה זו תוביל להשאתה".

לפיכך נקבע שהאישה זכאית למחצית משווי השבחת הנכס נכון למועד ביצוע איזון המשאבים בין הצדדים (המועד בו עזב הבעל את הבית) על פי קביעת שמאי שימונה לצורך כך.

בנסיבות אלה, ומאחר שנקבע שלאישה אין זכויות קנייניות, התקבלה תביעת סילוק היד והיא חויבה להתפנות מהבית 30 יום אחרי שתקבל את הכספים מבעלה לשעבר.