נפגע בצוואר עקב עבודה כזקיף בכלא – והוכר כנכה
עובד שב"ס בכלא שאטה טען שהחיפושים התכופים במכוניות המבקרים והמעקב אחרי מצלמות האבטחה החריפו את מצבו. ביהמ"ש הסכים איתו
בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה ערעור שהגיש איש שב"ס וקבע שיש להכיר בו כנכה,
משום שעבודתו כזקיף בכלא שאטה גרמה לפגיעה בצווארו. בכך דחה השופט אורי גולדקורן את עמדת קצין התגמולים במשרד הביטחון, וקבע שהמערער יזכה להטבות כנכה.
בעקבות זאת הוא פנה ב-2012 לקצין התגמולים בבקשה להכיר בו כנכה כיוון שלטענתו הפגיעה נגרמה לו עקב השירות בכלא ועקב שירותו הצבאי הקודם בתפקיד טען-קשר בחיל השריון. לטענתו, שני התפקידים חייבו אותו בהנעה מרובה של הצוואר במשך שעות ארוכות מדי יום.
המערער (44) משרת בשב"ס זה כ-20 שנה, וב-2010 שימש זקיף בשער הכניסה לכלא. כשנה לאחר כניסתו לתפקיד החל לסבול מכאבים בצוואר שהקרינו על כתפיו וידיו ונגרמו עקב פגיעה בעמוד השדרה הצווארי. בגין הפגיעה הוא נאלץ לעבור ב-2011, בהיותו כבן 38, ניתוח בצוואר אשר לא הביא לשיפור במצבו.
תביעה
שוטר שחשף רומן בתחנה: "נגרם לי נזק נפשי"
עו"ד תמר סיון
מפקד תחנה שינה את יחסו לפקוד בעקבות חשיפת יחסיו עם שוטרת (שבעלה שירת עם שניהם). השוטר תובע ממשרד הביטחון: מגיעים לי אחוזי נכות
אולם קצין התגמולים דחה את בקשתו בהסתמך על חוות דעת מומחה שלפיה הפגיעה בצוואר נגרמה עקב שינויים ניווניים-גנטיים בעמוד השדרה, ואין לה כל קשר לשירות בצבא או בשב"ס. קצין התגמולים טען שלפי ההלכה הפסוקה, כדי להראות קשר סיבתי בין הפגיעה לבין השירות – המבקש היה צריך להוכיח כי התרחש אירוע טראומטי חריג כלשהו שהוביל לפגיעה.
על החלטה זו הוא ערער בפני ועדת הערר בבית המשפט באמצעות עו"ד יפתח קיפרמן. להוכחת טענותיו התבסס המערער על חוות דעת נגדית שקבעה כי הפגיעה כן אירעה עקב תנאי השירות הממושכים, אף שלא התרחש אירוע טראומטי חריג. בחוות הדעת צוין שבמסגרת תפקידו כזקיף הוא סרק כל יום, במשך שעות, את חלקן התחתון של מכוניות הנכנסות לכלא ואת מצלמות האבטחה, ולצורך כך נדרש להנעה מרובה של צווארו.
חוות הדעת שללה את האפשרות שמדובר בשינויים גנטיים על רקע הגיל הצעיר יחסית שבו החל המערער לסבול מהכאבים והמגבלות התנועתיות.
יו"ר הוועדה, השופט אורי גולדקורן, אימץ אותה את חוות הדעת הזו וסבר שהמערער הצליח להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה בצוואר לבין תנאי השירות שלו כזקיף. בהתאם נקבע ששינויים ניווניים בלבד לא היו מובילים לפגיעה בדרגת חומרתה הנוכחית, ולא היו מצריכים את הניתוח שהמערער עבר, בטח לא בגילו הצעיר יחסית.
בנוסף ציין השופט שאמנם אצל כל אדם מתרחשים שינויים ניווניים עם הזמן, שהיקפם וביטויים משתנה בהתאם לגנטיקה, ואולם אין בכך כדי לשלול תרומה של גורמים נוספים לפגיעה, כפי שקרה במקרה זה.
השופט גולדקורן דחה את חוות הדעת שהוגשה מטעם קצין התגמולים בנימוק שהיא התבססה על נתונים עובדתיים שגויים באשר לתפקוד שנדרש מהמערער כזקיף. הוא סבר שנכון לאמץ במקרה זה את "הלכת אוסי" שיצרה את "חזקת הגרימה", ובהתאם לה קבע כי גם אם תנאי השירות רק האיצו תהליכים ניווניים קיימים, עדיין ניתן לראות בהם כגורמים לפגיעה.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המערער: עו"ד יפתח קיפרמן
- ב"כ המשיב: עו"ד תום עופר
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
