מי צוחק עכשיו? / שחקן ה-NBA שמרים את הראש
ג'אבייל מגי, פעם בדיחת רשת באדיבות שאקיל אוניל, הפך לתוסף הדלק של גולדן סטייט בפלייאוף. כך הפך הליצן של הליגה לסנטר לגיטימי בקבוצת צמרת
אנחנו חיים בעולם של גיבורי רשת. קטע אחד, סרטון אחד מוצלח – ואתם להיט עולמי. לטובה או לרעה, זה לא משנה.
כזה הוא קייסי היינס, שבוודאי ראיתם פעם את הסרטון שלו: נער בגיל חטיבת ביניים, גדול במיוחד ורחב במיוחד, שחבורה של צעירים מהשכבה נטפלים אליו. אחרי שניות ארוכות של איפוק, היינס מחליט שנמאס לו. הוא מרים את הפרחח הקטן שמציק לו לאוויר ומטיח אותו לקרקע בעוצמה. הוא יהפוך ללהיט וירטואלי עם למעלה מ-40 מיליון צפיות ולגיבור האמריקאי החדש שמייצג את כל מי שאי פעם בריונים נטפלו אליו.
ג'אבייל מגי, סנטר גולדן סטייט המתנשא לגובה 213 ס"מ גובה ומוטת ידיים של 235 ס"מ רוחב, הוא גם גיבור רשת. ולא בגלל סרטון אחד, אלא כמה. שמו שגור בפיהם של חובבי NBA לא פחות מלברון, קרי או ווסטברוק. טוב, לא בדיוק שמו, אלא השם "ג'אבבבבביייללל".
שאקיל אוניל ורשת TNT, בעזרתה האדיבה של הרשת החברתית, הפכו אותו לכוכב פינת ה-"שאקטין-א-פול" – קטע קצר שמסכם כל שבוע את הפאשלות הגדולות בליגה. האיש שמככב מחדש כשהוא לא זוכר לאיזה צד מתקיפים, מי מוציא את הכדור ולמה למסור לאדם בשורה השלישית ביציע.
הכל היה מאוד מצחיק, כמובן בתיבול צחוקו המתגלגל של שאק. "הוא חושב שהוא מג'יק ג'ונסון", אמר עליו בחצי זלזול מאמנו לשעבר בדנבר, ג'ורג' קארל, "הוא ינסה להטביע גם כשאינו יכול להגיע לטבעת".
אבל כעת, אנחנו חוזים בג'אבייל מגי מתחפש ל"קייסי היינס", בדרך להיות הגיבור הלא צפוי של הסדרה בין גולדן סטייט לפורטלנד, לאחד האקס פקטורים שעשויים להוביל את הווריורס לאליפות ובעיקר – לאחד הסיפורים המפתיעים של פלייאוף 2017.
ותודה לחברים
מגי (29) נבחר 18 בדראפט 2009 על ידי דנבר. למרות כמה עונות חיוביות עם לא מעט עניין שעוררו האתלטיות והגובה שלו, אפשר היה לקרוא לו בקיץ 2016 – "שחקן גמור". מבחינת כדורסל, מבחינה בריאותית (62 משחקים ב-4 העונות האחרונות) ובעיקר מבחינת התדמית המרוסקת. רק שכמו שג'ו קוקר פעם שר בוודסטוק, צריך "קצת עזרה מחברים".
אחרי אובדן האליפות, גולדן סטייט הייתה צריכה למצוא סנטר מחליף יעיל במקום אנדרו בוגוט ואנדרסון ורז'או. חלק גדול מהצוות המסייע הטוב בליגה התמוסס לו, ולאחר האנרגיות שהושקעו בהבאת קווין דוראנט, אסור היה להתעורר מאוחר מדי על מחליפים טובים.
דריימונד גרין היה הראשון להמליץ על מגי, בזמן שאיש לא האמין בו. הוא הכיר אותו אישית דרך הסוכן המשותף של השניים, אבל גם הבין היטב את חשיבות השימוש באורכו וביכולת שלו לנפק מספרים גבוהים בזמן קצר בתוך השיטה של הווריורס. שכר מינימום של פחות ממיליון דולר שהוצעו לו, הפכו לצ'אנס האחרון כנראה של מגי לשקם את הקריירה.
התרומה בעונה הסדירה הייתה עקבית ומתונה. 10 דקות מהספסל, 6.1 נקודות ומילוי חורים בשעת הצורך. או אז הגיע הרגע המכונן עבורו. שאקיל ו-TNT הוציאו עוד סרטון שמגחך את מגי. זה היה סרטון אחד יותר מדי, שהלך רחוק מדי. מגי החל להרים את ראשו ולתקוף את שאקיל בצורה פומבית, כשלפתע קיבל סיוע לא צפוי מחבריו לקבוצה, ובראשם דוראנט שלא פחד להתעמת ישירות עם אגדת העבר ("לא היה לו כישרון, רק גודל").
כעת כנסו לנעליים של מגי. הילד המושמץ של הליגה, זה שקיבל צחקוקים כל הקריירה, ההוא שנחשב ל"טמבל" של ה-NBA. עם 7.8 נק' ממוצע בקריירה, לא באמת הייתה לו את היכולת להתמודד לבד מול אגדת עבר מצחקקת ומיליוני גולשים נקרעים מצחוק. עד שהופיעו החברים שלו. תחשבו איך אתם הייתם מרגישים עם גב כזה מאחוריכם.
המרקם החברתי שתמיד נראה מרחוק מיוחד בגולדן סטייט, הוכיח את עצמו כאמיתי והציב את מגי לראשונה במקום אידיאלי עבורו. הפוטנציאל שתמיד הלך לאיבוד התחבר מצוין לשיטה בה כולם מפרגנים אחד לשני, על ומחוץ למגרש, ונותנים לו לבצע את הדברים הפשוטים. נותנים לו להרגיש חלק ממשפחה.
בשלושת המשחקים מול פורטלנד, הוא הפך למר יעילות לדקה. 7 מ-7 מהשדה במשחק השני עם 4 חסימות ב-13 דקות, 6 מ-8 מהשדה במשחק השלישי ב-16 דקות ומדד פלוס/מינוס של 24+. הכי גבוה על המגרש.
הוא מספק לקבוצה הטובה בליגה בדיוק מה שהיא צריכה. את האיש שיודע לנוע היטב בצבע ולסיים מתחת לסל, זה שישים יד ארוכה בהגנה ויעניק אנרגיות מהספסל. אנחנו חוזים כעת במגי מרים את כל המלעיזים והמשמיצים באוויר, רגע לפני שהוא מטיח אותם על הרצפה. טוב, אולי חוץ משאקיל– הוא באמת גדול מדי.
