מתנדבים מגרמניה נפגשו עם ניצולה: "התעניינו מאוד בהיסטוריה שלה"
ארבעה צעירים גרמנים, שמתנדבים במרכז הרפואי-שיקומי רעות בתל אביב, נפגשו עם ניצולת השואה רות פרדס. היא סיפרה להם כיצד קצין אס.אס הציל אותה, והם מצדם לא נותרו אדישים: "מאוד הופתענו שקצין גרמני סייע לה"
רות פרדס, ניצולת שואה שמתגוררת ביישוב הקהילתי הררית בגליל, נפגשה היום (ב') עם מתנדבים גרמנים במרכז הרפואי-שיקומי רעות בתל אביב. פרדס שיתפה את הצוותים הרפואיים בסיפור חייה כילדת מסתור במלחמת העולם השנייה, ובין היתר נפגשה עם המתנדבים הצעירים. המתנדבים הגרמנים ביקשו לדעת על קורות חייה וזיכרונותיה מתקופת השואה. המתנדבים נפגשו לראשונה בחייהם עם ניצולת שואה, ושמעו מקרוב עדות של אישה שהייתה בגטו.
ארבעת הצעירים הגרמנים, שתי נשים ושני גברים, הגיעו לארץ לשנת התנדבות. "למדנו על השואה מהשיעורים בבית הספר, מסרטים שראינו אבל מעולם לא פגשנו או שוחחנו עם מישהו שעבר את זה", סיפרו המתנדבים. לדבריהם, המפגש עורר סקרנות רבה. "התעניינו מאוד בהיסטוריה של רות, וביקשנו לדעת מה היא זוכרת מהרגע שבו קצין האס.אס הציל אותה ושאמה מסרה אותה למסתור. מאוד הופתענו מכך שקצין גרמני סייע להציל אותה", הוסיפו המתנדבים.
פרדס, אם לארבעה וסבתא לעשרה נכדים ונין אחד, נולדה באוסטרוויץ שבפולין, וגדלה בגטו כבת יחידה להוריה, גיטה ויחזקאל הנריק שוורץ. יום אחד נתן קצין אס.אס בשם אלויזה פלבה לאמה של רות שמלה ופת לחם עבור בתה.
האם לא היססה וביקשה מאותו קצין להציל את רות שהייתה בתה היחידה אל מחוץ לגטו. בת שנתיים ושבעה חודשים נסע איתה אלויזה פלבה כשהיא מוסתרת בתוך מעילו, חצה אתה את פולין ברכבת עד לכפר קליני שבו גרו הוריו על גבול גרמניה פולין. הוא סיפר להוריו שנולדה לו ילדה והם גידלו אותה כקתולית והעניקו לה את השם אנטושקה.
בתום המלחמה התאחדה עם אמה, השתיים חזרו לוורשה ומשם עלו ארצה. רות גדלה בקיבוץ נגבה, לימים עברה לתל אביב, למדה פסיכולוגיה, עמדה בראש הקבוצה שהביאה להכרה בארץ ובעולם בטיפול באמנויות בכלל ובריקוד בפרט ומובילה את חקר הפולקלור של ריקודי העם בישראל.
בשנת 1978, לאחר שאמה יצרה קשר עם אותו קצין אס.אס שהציל את בתה בפולין, הגיע אלויזה פלבה לישראל וקיבל את אות חסיד אומות העולם בטקס ביד ושם. הוא העניק לרות את התמונה ששמר לאורך כל אותן שנים – תמונה של רות התינוקת שהציל. אלויזה פלבה סיפר לה כי כפר קליני נידון להריסה על ידי כוחות הברית בגלל שנחשב פרו גרמני, אולם עם כניסת הכוחות סיפרו התושבים כי הצילו ילדה והכוחות חסו על הכפר. כאות תודה, הקימו תושבי הכפר הפולני את "גבעת אנטושקה" כסמל לילדה אנטושקה הקדושה שהצילה את הכפר.
במרכז השיקומי ישנם כ-17 מתנדבים מרחבי העולם - מגרמניה, פולין, צרפת, קוריאה, סין וממדינות אחרות. "המתנדבים אצלנו מסייעים לשנע את המטופלים למכוני הטיפול וגם עוזרים במטלות כמו במכבסה", סיפרה דורית פסו מנהלת מערך המתנדבים במרכז רעות. "אנחנו רואים בהם שגרירים. לאחר שהם חוזרים לארצותיהם הם מספרים על מדינת ישראל ועל החוויה החיובית שלהם. אין לי ספק שהמפגש שהיה היום, שבו ספגו המתנדבים מהחוויה המרגשת ילווה אותם גם כשיחזרו לגרמניה".
כמטפלת ופסיכותרפיסטית, דיברה רות עם הצעירים על החשיבות של השיתוף גם עבור הקורבנות אבל גם עבור מי שהיו התוקפים. היא ביקשה להעביר מסר של אופטימיות ואפילו הזמינה את המתנדבים להתארח אצלה במקום מגוריה בהררית. בסוף המפגש המרגש ביקשה רות מהמשתתפים לעצום עיניים, להתפלל ולשלב ידיים בקריאה לאחווה ואור פנימי וחיצוני. "המפגש היה מאוד מרגש, חיבקנו אותה והודנו לה מאוד", סיכמו המתנדבים את המפגש.
לפנייה לכתב/ת 
