איך מכינים ילד ללידת אח חדש
כשהילדים חווים את ההורים מתכוננים מדי לקושי לקראת הלידה, הם קולטים את הלחץ ומגיבים בהתאם. איך בכל זאת כדאי להכין אותם לשינוי ומה עושים אחרי הלידה כדי לעזור להם להתרגל למצב החדש?
הורים לא פעם מבקשים להתייעץ איך להכין את הילד הגדול לטראומה שהוא הולך לעבור עם לידת הילד השני המתקרבת. זו אולי הטעות הראשונה. אנחנו כל כך בלחץ ממה ששמענו על הולדת ילדים שניים במשפחות שאנחנו קצת מנבאים ומגשימים את המשבר המתקרב. לילדים שלנו יש חיישנים סופר רגישים אלינו. כאשר הם חווים את ההורים מתכוננים מדי לקושי, הם קולטים שההורה בלחץ. אם ההורה בלחץ כנראה יש סיבה. מכאן הדרך להרגיש מקופח היא קצרה.
יחד עם זאת, לידת הילד השני היא באמת אירוע גדול בחיי המשפחה כולה ועבור הילד הראשון בפרט. אלפרד אדלר קרא לזה חוויה של הדחה מכס המלכות. לא פשוט. איך כן לספר? לאט ועל פי השלב ההתפתחותי. לא נושיב את הילד לשיחה דרמטית על השינוי שהוא הולך לעבור. נספר על ההריון, על כך שיש תינוק בבטן, נתייחס לכך כתהליך טבעי של גדילת המשפחה.
עוד בערוץ הורים:
- הצלם הכי צעיר: בן שנתיים מצלם רגעים בחייו
- זו הסיבה שהילדים שלכם מחוברים למסכים
מה כדאי לעשות אחרי הלידה?
קודם כל להבין את החוויה. ייקח לו זמן, לילד הגדול שלנו, להבין לעומק שהתינוק החדש הגיע כדי להישאר ולהבין שהחיים משתנים. אנחנו כהורים נעים בין שתי תגובות מוגזמות והפוכות - הראשונה, לראות פתאום את הילד הגדול כענק, לשנות את מערך הדרישות ולצפות ממנו שיבין הכל, שיתלבש לבד, שיאכל בעצמו, שיזהר, שלא יתבכיין וכו'.
התגובה השנייה היא שברון לב ורחמים על העוול שנגרם לו. חוסכים ממנו את מפגני האהבה לתינוק החדש ומקבעים יחס של פיצוי וריצוי. שני הקצות הללו מעבירים מסר שלא כדאי להיות גדול ואז לפעמים הוא חוזר לפעולות שכבר נגמל מהן - מה שמכונה רגרסיה בהתנהגות.
מה שכן כדאי לעשות זה לא לפחד להראות אהבה ולשמוח על התרחבות המשפחה. להעביר מסר שהמקום שלך כילד גדול מובטח באמצעות פינוי זמן בילוי משותף. להיעזר בגדולים בטיפול ובפירוש הבכי של הקטנים ולא להרחיק אותם. לספר ולשקף מה הילד הגדול שלנו כבר יכולה לקבל, לאכול או לעשות רק כי היא כבר גדול.
גלית נחום לאומי היא מנחת הורים ומשפחות, מכון אדלר
לפנייה לכתב/ת 
