מיואשים? 10 שיטות לגרום לילדים לנסות אוכל חדש

"הבן שלי אוכל רק פסטה ושניצל", "הבת שלי מטביעה הכול בקטשופ" ו"אצלי בבית הילדים לא נוגעים בירקות". אם המשפטים האלה נשמעים לכם מוכרים, ייתכן וגם אצל ילדיכם מתקיים דפוס אכילה בררני.

אכילה בררנית, בעיקר בגיל הרך, כוללת המנעות ממזונות מסויימים וכפועל יוצא מכך העדפת מגוון מצומצם של מאכלים ודחייה של מזונות חדשים (ניאופוביה). בנוסף, ילדים עם דפוס אכילה בררני, לעיתים קרובות ינועו בחוסר שקט בכיסא השולחן, יגיעו לשובע מהר מאד (אפילו לאחר 2-3 כפיות מהמנה המוגשת להם) וכן יאכלו בדרך כלל מאוד לאט.

מתפשרים על איכות המזון

הורים לילדים בררניים מדווחים על המנעות כמעט מוחלטת של ילדיהם מירקות או פירות ונקלעים עמם למריבות וקונפליקטים על בסיס יום יומי, כך שארוחת הערב המשפחתית שאמורה להיות אירוע משמח ומאחד, הופכת להיות זירת ויכוחים וסטרס. דיווח זה מחזק ממצאי מחקר שנערך ב-2014 בהולנד שבדק את ההבדלים בין ילדים בררנים באכילתם לעומת מי שאוכלים הכל מהכל.

המסקנות הראו כי ילדים בעלי דפוס אכילה בררני אכן צרכו בתדירות נמוכה יותר פירות, ירקות דגנים מלאים ואכלו מזונות לא בריאים עתירי פחמימות ריקות ושומנים כמו צ'יפס, פסטה מקמח לבן, עוגיות ועוד. הסיבה שעלתה מהמחקר היא שההורים לילדים הבררניים מאפשרים להם לאכול מזון טעים אך מאוד לא בריא כפיצוי על צריכה נמוכה של המזונות הבריאים. ולמרות האמור, עדיין רוב הילדים הבררניים היו בתת משקל .

עוד כמה ביסים(צילום: shutterstock)

השינוי מתחיל בהורים

תהליך של שינוי דפוסי אכילה הוא תהליך ארוך טווח ויש להורים תפקיד משמעותי, בעיקר בעקביות שבה ייעשו הדברים:

• דוגמה אישית: אם אתם כהורים לא מהווים מודל לאכילה נכונה ולאורח חיים בריא, יהיה לכם קשה לדרוש מילדיכם להתנסות במזון בריא. אם אתם לא תאכלו ירקות ופירות, כיצד יבין הילד שירקות ופירות הם חלק מתפריט מאוזן ובריא? בנוסף, אם אכילה היא נושא רגיש וטעון עבורכם ולא עברתם תהליך לעיבודו או לחילופין אם הכריחו אתכם כילדים לאכול מאכלים שלא אהבת או שגם אתם סיגלתם לעצמכם דפוס אכילה בררני, יש סיכוי גבוה שהדפוס יחזור על עצמו מול ילדיכם. פעמים רבות השינוי התזונתי נוגע לכלל בני המשפחה ולא לילד לבדו.

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

• הימנעו מהסחת דעת של הילד: ההמלצה הגורפת היא להרחיק מסכים מהשולחן - טלפונים ניידים ומסכי טלוויזיה. כל אלה מסיטים את תשומת הלב ואינם גורמים לילד להתרכז באכילה אלא בגירוי המרצד. ההמלצה גם חלה עליכם, המבוגרים.

• שימו במרכז השולחן מזון חדש בכל ארוחה: זה יכול להיות ירק חדש או פרי חתוך, או אפילו פסטה מקמח מלא לצד הפסטה המוכרת. הרעיון הוא להציע מזון מוכר לצד מזון חדש כדי להוריד את ההתנגדות והחרדה למזון החדש.

• חשיפה חוזרת: המחקרים מראים כי על מנת שילד ינסה לטעום מזון חדש, נדרשים בין 14-16 נסיונות חשיפה עבור אותו מזון. רוב ההורים מתייאשים אחרי הפעם השלישית או הרביעית ובכך סוגרים את ההזדמנות להכיר לילד את המזון החדש. קחו בחשבון שבסופה של כל חשיפה תמיד גלום הפוטנציאל שבטעימה ולכן להמשיך ולהמשיך מבלי להתייאש. 

• חגיגה בצלחת: אם עד עכשיו חתכתם לעיגולים את המלפפון והילד לא ניסה אותו, אולי זו הזדמנות לחתוך אותו למקלות, ויחד עם גזר ועגבניות שרי לייצר "פרחים" או כל "יצירה" אחרת בצלחת שתהיה מפתה יותר. חוש הראייה אצל הילדים מאוד מפותח, והעין טועמת לפני הקיבה. זו הסיבה שממתקים צבעוניים עושים עליהם רושם והם תמיד יהיו להוטים לנסות ממתק צבעוני חדש מאשר ירק חדש.

(צילום: shutterstock)

• כלי אכילה חדשים: כלי האכילה האהובים על הילדים הם כמובן כפות הידיים אבל אם מנגישים לילד מזון חדש עם כלי אכילה שונים מהרגיל, ההיענות שלו לטעימת המזון החדש תהיה גבוהה יותר כך למשל עשו שימוש ב:

- אכילה באמצעות כפיות צבעוניות שקופות המצויות בגלידריות.

- אכילת שיפודי ירקות במקום סלט (רק בזהירות עם השיפודים)

- אכילה עם קיסמים צבעוניים (ניתן להשגה בכל חנויות החד פעמי ובציוד לימי הולדת)

הילדים שלא אוכלים כלום

• חיזוקים חיוביים: הפכו את המשפטים בארוחה לכאלה שבסופם יש סימן קריאה ולא סימן שאלה. כך שבמקום לשאול: "למה לא נגעת בגזר?" יש לומר: "איזה יופי שניסית את המלפפון, אני כל כך גאה בך על כך שאתה מנסה דברים חדשים". באופן זה תשומת הלב תהיה חיובית ותתמקד במתן מוטיבציה לילד ועם הזמן תוריד התנגדויות.

בסופו של דבר, המפתח לשינוי דפוסי האכילה קשור בהיענות ההורים לתהליך השינוי וכמובן להורדת מפלס הלחץ והחרדה הקיימים סביב השולחן. ככל שנרפה ונשחרר את הלחץ מהילד ונפנה אותו להטמעת הכללים שציינתי, השינוי המיוחל אכן יקרה תוך כמה שבועות.

יחד עם זאת, קחו בחשבון שלכל ילד עדיין יש את העדפותיו בנוגע למזון, כמו לנו, המבוגרים. יש לכבד את הטעם והנטייה האישית שלהם לאהוב מזונות כאלה ולא אחרים. המטרה בכל התהליך היא לייצר גמישות ופתיחות למזון חדש ובריא חדש באוירה רגועה ונוחה.

 
הכותבת היא יועצת לאורח חיים בריא ונטורופתית מתמחה בבית החולים אסף הרופא