מחקר ישראלי: ילדים מטיפולי פוריות - בסיכון מוגבר לסרטן
סקירת ענק של כרבע מיליון תינוקות שנולדו בביה"ח סורוקה במהלך 23 שנים מעלה כי הסיכון של ילדים שנולדו לאחר טיפולי פוריות היה גבוה באופן ניכר לחלות בסרטן. ראש צוות החוקרים: "בהתחשב במספר הגדל והולך של לידות לאחר טיפולי פוריות, חשוב לעקוב אחר בריאות הילדים"
במחקר בוצע ניתוח של קבוצת תינוקות שנולדו בין השנים 1991 ל-2014 במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה בבאר שבע, שכלל מעקב אחריהם עד גיל 18. מתוך 242,187 תינוקות שהשתתפו במחקר, 237,863 (כ-98%) מההתעברויות היו התעברויות ספונטניות, 2,603 (1.1 אחוזים) היו לאחר תהליך של הפריה חוץ גופית, ו-1,721 (0.7 אחוזים) לאחר טיפולי השראת ביוץ.
במהלך תקופת המעקב, שנמשכה בערך 10.5 שנים, אובחנו 1,498 מקרי גידולים (0.6 אחוזים). שיעור שכיחות הגידולים היה הגבוה ביותר בקרב ילדים שנולדו לאחר הפריה חוץ גופית (1.5/1000) ובמידה פחותה יותר בקרב ילדים שנולדו לאחר טיפולי השראת ביוץ (1.0/1000), בהשוואה לשכיחות בקרב ילדים שנולדו לאחר התעברות ספונטניות (0.59/1000).
משמעות ארוכת טווח
"אין צורך להיכנס לפאניקה", מרגיע הפרופ' אייל שיינר, אחד החוקרים, מנהל מחלקת נשים ויולדות בסורוקה. "באופן כללי הסיכון ללקות בסרטן הוא מאוד נמוך. מטרתו של המחקר הייתה רק להצביע על התופעה שללא ספק יש לבחון אותה במחקרים נוספים".
לדברי פרופ' שיינר, הקשר בין הסיכון לסרטן וטיפולי הפריה נבדק כבר בעבר והוא עדיין שנוי במחלוקת: "אחד המחקרים הראה קשר בין הפרייה חוץ גופית לתחלואה ממאירה בילדים ועבודה אחרת לא. לאור המחלוקת הגדולה הקיים בספרות המקצועית, רצינו לבחון זאת באוכלוסיה הישראלית".
"טיפולי הפריה חוץ גופית ללא ספק עזרו למשפחות רבות להביא ילדים לעולם וגרמו לאושר עילאי", מסכם פרופ' שיינר. "חשוב היה לנו לשקף הן לציבור המטופלים והן לרופאים כי ייתכן ויש משמעות ארוכת טווח, על מנת לקבל החלטה מושכלת כשניגשים לטיפולים אלו".
קראו עוד בנושא:
"הילד שלי חולה בסרטן". ארבע אמהות מספרות
טיפולי פוריות: איך זה מתבצע, מי זכאי ואיך מתחילים
טיפולי פוריות: מה הנזק שנגרם לתינוקות?
בישראל חיים כ-280 אלף חולים ומחלימים ממחלות הסרטן, מתוכם כ-10 אלף ילדים שאובחנו עד גיל 19. מדי שנה מאובחנים כ- 29 אלף חולים חדשים, כ-500 מהם ילדים ובני נוער. מחלת הסרטן גובה את חייהם של כ-50 ילדים ובני נוער כל שנה.
מחלות הסרטן העיקריות בילדים הן לוקמיה (כ-30% מכלל הגידולים), גידולים של המוח ומערכת העצבים המרכזית (כ-20%) ולימפומה (כ-12%). תמונה זו שונה מאוד מהתמונה הקיימת בקרב מבוגרים מבחינת התפלגות סוגי הגידולים, ורומזת כי גורמי הסיכון למחלה שונים גם הם.
הסיבות לסרטן בילדים ברובן הגדול לא ידועות. בחלק מהמקרים מדובר בנטייה גנטית, במקרים אחרים קיים שינוי גנטי במהלך התפתחות העובר. גם חשיפה לקרינה מייננת היא אחד מגורמי הסיכון המוכחים לסרטן בכלל ולסרטן בילדות בפרט. למשל, חשיפה לקרינה מייננת הקשורה לפרוצדורות רפואיות כמו קרינת רנטגן, הן של העובר (כתוצאה מחשיפת האם במהלך ההריון) והן של היילוד או הפעוט.
לעומת זאת, לגבי חשיפות סביבתיות, דוגמת חשיפת ההורים לחומרים מסרטנים או חשיפה טרום לידתית לחומרי הדברה, מגורים בקרבת מפעל גרעיני, חשיפה לזיהום אוויר או לגורמים זיהומיים קיימת מחלוקת, ואין כיום הוכחה ברורה כי הן גורמות לסרטן בילדים
לפנייה לכתב/ת 
