משבר האמוניה: "האחריות היא לתושבים ולא לכיסיי הטייקונים מחו"ל"
הפעילים הירוקים מותחים ביקורת על בקשת ראש הממשלה לדחות את סגירת מכל האמוניה. דליה טל מעמותת צלול: "במקום לתמוך בתושבי צפון הארץ ובתושבי חיפה, הוא תומך בטייקון אמריקני". פרופסור עדי וולפסון: "איפה היה נתניהו עד עתה, ולמה עכשיו הוא החליט להתערב? אפשר לומר שהכל פוליטי"
בקשת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לדחות את סגירת המכל האמוניה במפרץ חיפה במספר שבועות נוספים, מעוררת תרעומת רבה בקרב הפעילים לסגירת המכל. בפגישה שקיים אתמול (ב') נתניהו עם השר להגנת הסביבה זאב אלקין ועם שר הכלכלה אלי כהן, ביקש ראש הממשלה לבחון האם ניתן לדחות את סגירת המכל, כדי למצוא פתרון לסוגיה ולמנוע את פיטוריהם של אלפי העובדים.
"אנחנו חושבים שראש הממשלה החליט כאן החלטה שאין לי איך להגדיר אותה אלא כפחדנית", אמרה היום בראיון לאולפן ynet דליה טל, מנהלת הקמפיינים של עמותת צלול, "במקום לתמוך בתושבי צפון הארץ ובתושבי חיפה, הוא תומך בטייקון אמריקני שיושב לו בארה"ב ומהתל פה בתושבי מדינת ישראל. אני חושבת שהאחריות של ראש הממשלה היא קודם כל לתושבים שלו ולא לכיסם של טייקונים מחו"ל". צפו בראיון:
מה הסכנות בעצם בעיכוב הפינוי הזה?
"הסכנה הכי גדולה היא שזה יתמסמס והמכל הזה ישאר איתנו לנצח. הממשלה כבר פירסמה מכרז לפני שלוש שנים להקמת מכל אמוניה, גם זה הצליח להתמסמס, זה לא קרה, היזמים לא השתתפו במכרז".
מדוע לא לעכב את הפינוי בעוד כמה שבועות, כדי לאפשר לעובדים ולמעסיקים להתארגן?
"מה שאפשר לעשות בשנה, אפשר לעשות גם בחודשים ואפשר גם בשבועות, אני מאמינה שלחיפה כימיקלים יש תוכנית מגירה, הסיפור הזה לא נפל עליהם כהפתעה, הרי הם יודעים כבר מאז מלחמת לבנון השניה שהמכל הזה נמצא במרכז של תשומת לב ציבורית, הרי מדברים על זה כל הזמן... אני בטוחה שאם נפתח את המגירות של מנכ"ל חיפה כימיקלים נמצא שם תוכנית מסודרת לאספקת אמוניה".
מנכ"ל עמותת מגמה ירוקה, מור גלבוע, אמר בתגובה: "בניגוד לפסיקת בית המשפט ולכל חוות הדעת המקצועיות, ראש הממשלה נתניהו מפקיר את בטחונם של מאות אלפי תושבי מפרץ חיפה ויוצא לעזרתם של האחים טראמפ בעלי ההון האמריקנים, הבעלים של חיפה כימיקלים המחזיקים כבני ערובה את מאות אלפי תושבי אזור חיפה והקריות.
"נתניהו שולח את זרועו הארוכה אל מכל האמוניה שפועל כפצצה מתקתקת בלב מטרופולין הומה אדם. טוב היה אם היה מפנה את מאמציו לביטול כל תוכניות ההרחבה המסוכנות של התעשייה הפטרוכימית במפרץ ולמציאת פתרון הולם ואחראי למכל הענק והמסוכן שפועל כבר שנים בלב האזור הכי מזוהם בישראל בעל שיעורי התחלואה הגבוהים בארץ".
פרופסור עדי וולפסון, חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, הוסיף: "עכשיו, כשהמהלך לסגירת המכל הגיע לישורת האחרונה, לאחר דיונים ארוכים ומפרכים בבית המשפט לעניינים מקומיים, בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון, מגיע ראש הממשלה, כנגד כל מה שנעשה, כמו רובין הוד, ומבקש להציל את המשק הישראלי מאבדון. כן, לא פחות ולא יותר, כי הרי ללא כמויות גדולות של אמוניה, כ-120 אלף טונות בשנה, המשק יתמוטט, תעשיית הדשנים בארץ תיסגר ויפוטרו אלפי עובדים.
"לפתע נתניהו הוא מומחה לאמוניה, למכלי אמוניה, לאוניה להובלת אמוניה ולתעשיית הדשנים, ומתעלם מכל החלופות שעל הפרק ומהחלטות ממשלה קודמות, ומבקש מהיועצים המשפטים וממשרדי הממשלה לבחון כל דרך לתת לחיפה כימיקלים עוד ארכה, כלומר למלא שוב את המכל".
לדברי וולפסון, "כבר בשנת 2013 החליטה ממשלת ישראל, בראשות בנימין נתניהו, 'לקדם הקמה של מפעל לייצור אמוניה באזור מישור רותם שבנגב, במהירות האפשרית ובכפוף לכל דין, במטרה ליצור חלופה למיכל האמוניה הקיים במפרץ חיפה, החל משנת 2017, אך מבלי לפגוע בהבטחת אספקה שוטפת של אמוניה לכלל צורכי המשק בכל עת'. באופן לא מפתיע, ההחלטה נשארה בינתיים רק בגדר המלצה, והמדינה לא השכילה לקדם אותה ולהוציא אותה לפועל.
"באופן מפתיע, או שלא, המדינה לא בחנה חלופות אחרות, או אפשרויות ביניים, לצרכנים החיוניים במשק - בתי חולים, מתקנים בטחונים וכדומה - ולמפעלי הדשנים, שצורכים את רוב האמוניה במשק. לכן, באופן לא מפתיע, היא נלחמת עכשיו להמשיך במצב הנוכחי ולמלא את המכל. איפה היה נתניהו עד עתה, ולמה עכשיו הוא החליט להתערב? אם להיות זהירים אפשר לומר שהכל פוליטי".
לפנייה לכתב/ת 
