קאשבק על נוזל כלים: כך תקבלו כסף בחזרה במכולת ובמינימרקט
חברת סטאמפי מציעה לכם קאשבק במכולת. קונים מוצרים של החברות הגדולות בשוק, סורקים את הברקוד ומקבלים כסף חזרה ישירות לחשבון. ומה חושבים על זה הקמעונאים? רעיון מעולה אך חלק מהצרכנים עדיין לא מבינים את הקונספט
כתבות נוספות בערוץ הצרכנות
לפני כמה שנים, רבים חזו שהמכולות, הצרכניות והמינימרקטים ייעלמו, אבל אז קרה משהו: הפקקים התרבו, התנועה בארץ נעשתה בלתי נסבלת והמכולות, המינימרקטים והרשתות העירוניות - עודן פה איתנו, לשרת אותנו בלי שנצטרך למצוא חניה.
למרות הישרדותן, המכולות והמינימרקטים לרוב יקרים יותר מסניפי הרשתות שממוקמים מחוץ לערים, בשל שכר דירה גבוה יותר בתוככי הערים ובעיקר משום שאין להם את כוח הקנייה של הרשתות. כל הניסיונות ליצור כוח קנייה משותף כזה, כשלו לעת עתה.
לחלל הזה נכנסת סטאמפי, במטרה לסייע לעסקים קטנים להגדיל את המכירות שלהם ולספק לצרכנים עוד מבצעים, בנוסף על מבצעי החנות. ובעיקר: לתת ליצרנים וליבואנים לספק מבצעים – ישירות לצרכנים, וכך ללמוד על התנהלות הקניות שלהם.
איך זה עובד?
בחנויות שעובדות עם סטאמפי (יש כ-60 כאלה), תקבלו חשבונית רגילה בתום הקנייה, רק שבסוף כל חשבונית יש קוד QR שניתן לסרוק באמצעות אפליקציית סורק ברקודים (כדוגמת I-nigma אותה ניתן להוריד בגוגל פליי או באפסטור). באמצעות הסריקה ניתן לראות כמה מהמוצרים שנקנו נמכרים במבצעים המיוחדים של סטאמפי. לא מדובר במבצעי החנות, אלא במבצעים שסטאמפי יוזמת עם הספקים ומגיעים ישירות לצרכנים בלי לעבור דרך הקמעונאים. במידה ונמצאו מבצעים כאלה – ההחזר נצבר למכשיר עמו נסרקה החשבונית.
כדי לקבל כסף בחזרה לחשבון הבנק, נכנסים ללינק לוחצים
על כפתור "קבל/י" המופיע בתפריט הניווט ובוחרים אחת משלוש אופציות: העברה בנקאית, גיפט קארד של חברת Buyme, או תרומה לעמותת לשובע. בבחירה בהעברה בנקאית, יש להזין פרטי חשבון בנק וסטאמפי תעביר את ההחזר לחשבון הבנק בתוך 48 שעות. בבחירה בכרטיס מתנה של BuyMe ישלח למספר הטלפון מסרון עם פרטי המימוש ולינק לאתר. בבחירה בתרומה, ההחזר יועבר ישירות לעמותה ויש למלא פרטים למשלוח קבלה (אישור תרומה). החברה מצהירה שהפרטים לא עוברים לצד ג' בלי אישור הצרכן. השירות גם מאפשר לשמור את כל החשבוניות מהסופר.
רוצים להביא את המבצעים הגדולים גם למכולות
"אנחנו סטארט אפ שרוצה להביא את המבצעים הגדולים של הרשתות גם למכולות", אמר ל-ynet מנכ"ל החברה טל גולדשטיין. "החלטנו להתמקד בשוק הפרטי, מקומות שהמבצעים הגדולים לא מגיעים אליהם, כי אין להם סחר משותף. זה שוק שלם שאחראי לכ-42%-48% מהמכר בשוק מוצרי הצריכה. וזה שוק שהספקים לא מכירים אותו. הם לא יודעים מי הלקוחות שם, מי הקמעונאים ועוד מגוון רחב של נתונים. ומה כל החברות הגדולות רוצות? דבר אחד: לחבר את המותג לצרכן. וזו דרך טובה לעשות את זה - לייחד תקציב מבצעים שיגיע ישירות לצרכנים.
"זה עובד ככה: אנחנו מקבלים תקציבי מבצעים למותגים מהחברות, שמיועדים לשוק הפרטי. אנחנו מנצלים את התקציבים האלה לפרסום של פסי מדף בתוך העסק. ככה תקציבי המבצע – מגיעים לצרכנים, למעט החלק שלנו, כי אנחנו לא פילנתרופים, אבל את רוב התקציב זורם לצרכן מה שלא קורה היום".
הקמעונאים צריכים לעבוד בזה, או שהכל דרככם?
"אנחנו עושים הכל. הקמעונאי לא צריך לעשות כמעט כלום. אנחנו יוצרים את המבצעים עם החברות, התחברנו לחברות הקופה המובילות ואנחנו עובדים דרכן, אבל אנחנו לא מתעסקים במחירים של הקמעונאי או במבצעים שלו. אנחנו מדפיסים את הודעות המבצע והקמעונאי תולה את זה על המדפים שלו. הוא גם יודע לומר לנו מה מעניין את הלקוחות שלו, שהרי הוא מכיר אותם באופן אישי, יותר מאשר שרשתות גדולות מכירות את הלקוחות שלהן. הוא יודע באיזה מוצר אין לו בכלל כוח מיקוח ואם המחיר של אותו מוצר היה קרוב למחיר בסופר גדול, הוא היה מוכר יותר. אנחנו בדיוק שם בשביל לבוא ולעזור לו".
אבל במכולת אני במילא קונה ביוקר. כמה שקלים זה מה שיוריד את המחיר?
"אם את במילא קונה ביוקר, אז בדיוק זו הסיבה שכדאי לך לחסוך כמה שקלים".
חלק מהמבצעים דורשים קנייה של לא מעט מוצרים.
"כן, יש מבצעים בהם אתה מקבל כסף חזרה באופן מיידי ויש מבצעים שהם מבצעי נאמנות: אתה צריך לקנות כמה פריטים כדי לקבל הנחה, אבל זה לא חייב להיות באותה קנייה. אלה מבצעים לחודשיים, אז בכמה קניות אפשר להגיע ליעד של המבצע ולקבל הנחה, אני יודע לצבור ללקוח את המבצעים לפי מספר הטלפון שלו".
ומה לגבי פגיעה בפרטיות? מישהו שומר את הנתונים שלי? מספר חשבון הבנק?
"מספיק מספר טלפון. אין צורך להירשם למערכת, אבל כיוון שאני עוסק בכסף אני חייב רישום חד ערכי כדי לוודא שהצרכן הוא אדם אמתי ולא רובוט. אפשר גם להירשם בלי מספר טלפון ולקבל במקום החזר לחשבון – גיפטקארד של buyme. הצרכן מקבל סמס עם קוד, הולך ל-buyme ומטעין אותו שם.
"אם נרשמים באמצעות מספר טלפון, הלקוח רואה את הכסף שקיבל ועל מה הוא קיבל את הכסף, רואה את תנאי המבצע, את כל האותיות הקטנות. לוחץ על התפריט ורואה את כל החשבוניות שסרק מהעבר. המטרה היא שהצרכן יוכל לבנות סל קניות ונוכל לתת לו מבצעים לפי הסל הזה. בעתיד, אנחנו גם רוצים שתהיה אפשרות שהכסף שחוזר אלייך יהיה עבור הקנייה הבאה אצל אותו קמעונאי".
חיסכון של 80-60 שקל לחודש
סטמפי פועלת ביותר מ-60 חנויות מאשדוד ומודיעין ועד לטייבה ולגן שמואל. היא נמצאת ברשתות פרטיות מרובות סניפים כמו נתיב החסד וחינם פלוס, וגם במינימרקט חיימוב בתל אביב. "המטרה היתה להתפזר על מספר מגזרים כולל המגזר החרדי, הערבי והרוסי".
כמה לקוחות יש לכם?
"יש היענות ויש אלפי לקוחות. מי שסורק פעם אחת סורק שוב ושוב. יש כאלה שלא רוצים. זה בסדר אני לא בא לחנך את השוק. אנחנו מגיעים לאחוזי המרה יפים. ככל שיש יותר מבצעים ומודעות הדבר הזה הולך ומשתפר. אנחנו עובדים עם חברות כמו יוניליוור, אסם, דיפלומט, סוגת וגורי".
וכמה אפשר לחסוך בחודש?
"צרכן שקונה את כל המוצרים במבצעים שלנו יכול לחסוך 250 שקל בחודש, אבל אין כזה צרכן. בדרך כלל חוסכים בחודש: 80-60 שקל".
לצד גולדשטיין, עומדים בראש החברה שאול אברמוביץ', אחד ממקימי סטורנקסט, בועז משען שמנהל את הפעילות של NCR בישראל ובמזרח אירופה, עידו לוין, ה-CTO, גיא לוין שאחראי על עיצוב המוצר וראובן הלוי, מומחה תוכנה בתחום הסחר והקמעונאות, לשעבר מנהל בכיר בריטליקס בישראל ובארה״ב ובשנים האחרונות יועץ, מנטור ויזם סטרטאפים, שהצטרף לחברה ורואה בה פוטנציאל מסחרי גדול.
תיכנסו גם לשוק המאורגן, לרשתות הגדולות?
"אנחנו מקווים. אנחנו לא באים להתחרות בשוק המאורגן אלא לעבוד יחד איתם. אחד הקשיים בשוק המאורגן זה להכניס מבצע לקופה. זה לא דבר טריוויאלי, קובעים את זה כמה חודשים מראש. פה אין צורך בזה, המבצעים לא קשורים לקופה אלא ל-back office שלנו מאחורי הקלעים. הספק יכול לתת תקציב ולומר צאו לדרך – ונצא לדרך מיד. יש פה מהירות תגובה מאוד מהירה. כל המהלכים האלה גם יוצרים מאגר של לקוחות, יש לנו כלים לשדרוג מועדוני הלקוחות של הרשתות, שהם מתקשים לנהל בעצמם, אבל כרגע אנחנו עוד לא שם".
זה עדיין מסורבל עבור חלק מהצרכנים
הדעות של הקמעונאים שעובדים עם סטמפי אחידות לגבי הרעיון שעומד מאחורי המיזם: הם חושבים שזו יוזמה מצוינת. לגבי הביצוע, הדעות חלוקות. באחד מבתי העסק אליהם פנינו, אמרו לנו: "זה מאוד מסורבל. זה לא ידידותי. אנשים מרגישים שזה לא מצדיק את המאמץ של לסרוק ולהכניס חשבון בנק. כרגע זה לא להיט", אמרו לנו באחד מבתי העסק.
עודד לוי שמנהל את הסופרמרקט בגן שמואל, אמר ל-ynet: "זה כרגע עובד טכנולוגית, עובד בצורה טובה, אבל צריך מוטיבציה של הצרכנים לעניין. יש בעיה של הטמעה של המוצר הזה בקרב הקהל הרחב וחבל כי המשמעות הכספית היא מאוד גדולה לצרכן. אתה חוסך כמה שקלים לפריט, זה לא מותנה במבצעים שיש לי בחנות, אלא מגיע בנוסף להם, זה כסף נטו שהלקוח יכול ליהנות ממנו וגם המגוון מאוד איכותי. המוצרים שמשתתפים במבצעים הם על רמה וכשזה יתפתח המגוון יגדל עוד יותר".
אז מה הבעיה?
"הרעיון מצוין, זה עובד, אבל אני חושב שצריך למצוא את הדרך איך להגיע ללקוח בצורה יותר פשוטה. אני עובד איתם על העניין של המתודיקה, לפשט את התהליך. להסביר לצרכנים שאם הם קונים אבקת כביסה X הם יכולים לקבל החזר של 7-5 שקלים. זה נותן מוטיבציה לעבור מהמותג הקבוע שהצרכן קונה, למותג אחר. אם לקוח קונה עגלה של 700-500 שקל אם הוא קונה אותה נכון, הוא יכול לחסוך 50 שקל, אבל המכשול הוא התהליך המתודי שצריך להיות מאוד פשוט".
"זה נותן לי גישה ישירה ללקוחות שלי"
רייזי כהנא, מנהלת הסחר של רשת נתיב החסד, שלה 30 סניפים ברחבי הארץ, מרוצה גם מהרעיון וגם מהביצוע. "הכנסתי את סטמפי דווקא לסניפים שלנו שממוקמים בריכוזי אוכלוסיה חילונית: בין היתר בנתניה, בת ים וקריית מלאכי, כי בבני ברק יש בעיה עם הכשרות. היזם הביע נכונות לספק לי בעתיד פתרון גם למגזר החרדי.
"מבחינתי אני ממצה כך את כל היכולות השיווקיות שלי. מסתתר מאחורי זה משהו גאוני. שוק התקציבים והחברות הגדולות נמדד על ידי סטורנקסט והרשתות הפרטיות לא נכללות בסטורנקסט. אז בעצם נוצר כאן מאגר מידע של תרבות צרכנית של רשתות פרטיות ומכולות. זה משהו שהוא גדול ולכן לדעתי החברות מוכנות להשקיע בו ואני חושבת שיש לזה עתיד ועל כן אני כקמעונאית משתפת פעולה.
"זה נותן לי גישה ישירה ללקוחות שלי, יש לי אפשרות לשלוח להם הודעות לנייד שלהם, לבדוק את הצריכה שלהם, לתגמל אותם יותר באמצעות מבצעים, להגיע נכון יותר ובצורה יותר מדויקת לכל לקוח לפי תרבות הצריכה שלו. הבעלים של החברה עושה את העבודה השיווקית הקשה – הוא זה שמביא את המבצעים אני רק מאפשרת לקבל אותם בחנויות שלי. הלקוחות שבעי רצון מאוד הם רואים מיידית את הזיכוי בחשבון הבא והם חוסכים באמת".
לפנייה לכתב/ת 
