מיליוני שקלים למשפחת פועל שנהרג באתר בנייה

בשנת 2000 נמחץ למוות עובד תחת תבנית במשקל 4 טון. ביהמ"ש קבע שאת הפיצוי ישלמו המעסיקה, החברה שיצרה את התבנית וגורמים נוספים

עו"ד ניסן מנופורסם: 01.05.17 , 09:29

בית המשפט המחוזי בלוד קבע לאחרונה שמשפחתו של פועל שנהרג לפני כ-17 שנה באתר בנייה של מגדל בן יותר מ-70 קומות, תפוצה במיליוני שקלים על ידי שורת גורמים שהיו מעורבים באירוע. בפסק הדין לא צוין המיקום שבו אירעה התאונה.

הקמת הבניין בוצעה בשיטה של שימוש בתבניות יציקה ש"מטפסות" אוטומטית בעזרת מנופים ועגורנים, ומודבקות על הקומות. אחת התבניות – שמשקלה כ-4 טון – הושענה על הקיר, וכשהמנוח שחרר את הקשירה שלה היא קרסה. הוא לא הספיק להימלט - ונהרג. הוא היה בן 51, והותיר אחריו אישה ושלושה ילדים. ב-2007 הגישו משפחתו ועיזבונו תביעה, ובמקביל תבע גם המוסד לביטוח לאומי שיפוי של כ-3.5 מיליון שקל על תגמולים שכבר שילם למשפחה.

תביעה

558 אלף שקל ליורשי עובד זר שנהרג בתאונה

עו"ד ורד פרי

אזרח תאילנד שעבד בישראל נדרס למוות על ידי שתי מכוניות. ביהמ"ש חישב את הפסד השכר העתידי והורה לחברות הביטוח לשלם את הפיצוי

558 אלף שקל ליורשי עובד זר שנהרג בתאונה

התביעה הוגשה נגד גורמים רבים, בהם המעסיקה הישירה (אביב), חברת "פרי" שסיפקה את "המערכת המטפסת", וחברת "כרמון", הממונה על הבטיחות באתר. ב-2011 הסתיימה התביעה בפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין חלקי, שהותיר לדיון את שאלת החלוקה הסופית של האחריות בין הצדדים המשתתפים בפשרה בלבד. במסגרת הפשרה שולמו למשפחה 786,000 שקל, בנוסף לגמלאות ביטוח לאומי בסך של כ-5.8 מיליון שקל.

בפסק דין ארוך ומנומק דנה השופטת מיכל נד"ב בנסיבות התאונה: מטרת הורדת התבנית לקרקע בהוראת המנוח, הגורם לקריסתה, אחריותם של שלל הגורמים המעורבים, וגובה הנזק. היא השתכנעה שהתבנית התמוטטותה משום שהושענה בצורה מסוכנת ולא נתמכה כראוי או נקשרה לפני שחרורה מן העגורן.

השופטת סברה כי מי שנושאים בעיקר האחריות הן "אביב" ו"פרי" – כל אחת בשיעור של 40%. בנוגע ל"פרי" נקבע שהיא לא סיפקה הנחיות מתאימות והדרכה מספקת לעניין ההתנהלות עם המערכת. אילו היו הנחיות מתאימות, צוין בפסק הדין, המנוח לא היה נדרש להורות על הורדת התבנית על מנת לשנות את קשירתה - והתאונה הייתה נמנעת.

על ממונה הבטיחות ("כרמון") הטילה השופטת נד"ב אחריות בשיעור של 20% בהתחשב במהות תפקידו כפי שעולה מתקנות הבטיחות: "משלא היו הוראות לעניין פירוק והרמה, הרי שבעצם חדל ממונה הבטיחות בכך שלא דאג להסדרת עניינים אלה או למצער לציון החסר בהוראות".

בתוך כך היא ייחסה למנוח אשם תורם בשיעור של 20%, היות שהיה בעל ניסיון עשיר בעבודה עם תבניות מתועשות מטפסות, והוכשר כמנהל עבודה ומדריך בטיחות, ולמרות זאת פעל בניגוד לתקנות הבטיחות בעבודה. סך הנזקים נקבע על מיליוני שקלים.

השופטת חייבה את פרי וכרמון לשלם לביטוח לאומי שיפוי בסך כ-3.5 מיליון שקל ביחד ולחוד – 75% סכום הגמלאות ששילם בניכוי חלקו של המעביד. היא דחתה את תביעת הביטוח הלאומי נגד שלוש חברות נוספות, שאותן פטרה מן האחריות לתאונה.