אלישע לוי: "זהבי לא מקבל שום הנחה אצלי"
המאמן הלאומי מסכם שנה בתפקיד ("עיני מאמין בי") ומתפנה לסגור חשבון עם חמד והרוש: "הרגיז אותי שניסו לצייר כאילו הבעיה אצלי, שחדר ההלבשה לא טוב. לא אני בחרתי לדבר, מי שדיבר ופרץ את הגבולות - הבעיה היא אצלו". ויש לו מסר לבניון: "אם ימשיך בכושר הזה, לא אהסס להחזיר אותו"
בדיוק שנה עברה מאז שקיבל אלישע לוי את תפקיד חייו על הקווים של נבחרת ישראל. פרק זמן קצר שכלל הצלחה יחסית על המגרש, אבל גם הרבה רעשי רקע שבקעו מחדר ההלבשה.
לטבלת מוקדמות המונדיאל
לוי (59) הוביל את הנבחרת למקום השלישי עם סיום הסיבוב הראשון במוקדמות מונדיאל 2018, כולל ניצחונות מרשימים באלבניה (מדורגת גבוה מישראל) ובמקדוניה לצד הפסדים ידועים מראש לספרד ולאיטליה. הוא כבר קיבל הבטחה מיו"ר ההתאחדות עופר עיני בדבר קדנציה נוספת, ללא קשר לתוצאות על הדשא בסיבוב השני. מצד אחד, לוי עומד עד כה ביעדים שהציב, ומצד שני לא הביא בשורה גדולה מבחינת איכות המשחק.
לצד המחמאות שקיבל, שוב עלה לדיון נושא הסמכות כלפי השחקנים, כאשר אריאל הרוש ותומר חמד מתחו עליו ביקורת חסרת תקדים בראיונות שהעניקו ל"ידיעות אחרונות". לוי התמהמה בתגובה, ובסופו של דבר השעה את שניהם בעקבות לחצים שהופעלו עליו. כעת מתפנה המאמן הלאומי לראיון משלו, שבו הוא מציג את גרסתו לאותה סערה, ועל הדרך עוקץ את קודמו בתפקיד, אלי גוטמן, על התנהלותו בפרשת ערן זהבי: "אני לא מעניש ללא מחשבה. אם כבר מעניש, אז אני לא מסוג המאמנים שעושים סולחה מתוקשרת וארוחה משותפת".
בכל זאת, התרופפות המשמעת בנבחרת מורגשת: הראיונות של חמד והרוש, ההשעיה של ניר ביטון שלא עלה לתרגול, והביקורת שהעביר עליך ביברס נאתכו. יותר מדי אירועים.
"זה בדיוק הדבר שאני מתמודד איתו בכל הקריירה - עניין התדמית. עשיתי לא מעט דברים בכדורגל: לקחתי אליפויות, הגעתי לשלב הבתים של ליגת האלופות, השארתי קבוצות בליגה, עבדתי במקומות קשים כמו סכנין - והצלחתי. בכל שלב, למרות שלא האמינו בי, שברתי את תקרת הזכוכית. כשפחות הולך, מיד שולפים את 'אלישע הנחמד מדי'. אני לא מאלה שמנסים להפגין כוח כדי לצבור סמכות. אצלי במערכת יודעים מי הבוס, הכל עניין של גישה. יש לי קווים ברורים שאף אחד לא עובר, אבל אני עושה את זה בסגנון שלי. יש לי פתיל ארוך יותר, סבלנות ארוכה, ולכן אני מרוויח ברוב המקרים, כמו למשל במקרה של נאתכו".
נאתכו פתח פה על ההחלטה שלא לזמן אותו לקראת ליכטנשטיין, ובכל זאת הגיע לכינוס הבא.
"נאתכו מנוסה, הוא לא מתחנף לאף אחד. גם בביקורת שהשמיע הוא לא דיבר על החברים שלו. הוא לא זומן פעם אחת, והרווחנו אותו בגדול. אני לא מתחשבן עם אנשים. לעניות דעתי, הוא לא שיחק מספיק בצסק"א מוסקבה ולכן לא זומן, כמו אלמוג כהן. זה שונה ממה שהיה עם חמד. הוא לא דיבר באופן אישי על שחקן".
שיא המשבר הגיע כאמור עם הראיונות שהעניקו הרוש וחמד אחרי המשחק מול ספרד. מלבד ההחלטה של השחקנים לפרוק את המחסניות, אלישע נפגע מכך ששוב האשימו אותו ב"נחמדות יתר". "ניסו להגיד שהם דיברו כי אין אצלנו קווים ברורים", הוא אומר בהפגנתיות. "הכי הרגיז אותי שניסו לצייר את הבעיה כאילו שהיא אצלי, שחדר ההלבשה לא טוב. לא אני בחרתי לדבר, מי שדיבר ופרץ את הגבולות - הבעיה היא אצלו".
"ברור שהופתעתי משני הראיונות", מודה לוי, "הרי חמד מאוד מוערך בקמפיין הזה, הוא היה בהרכב בשלושת המשחקים הראשונים, ולאחר מכן לא פתח מסיבות מקצועיות. התפוקה שלו מצוינת: שלושה שערים ושני בישולים, כך שאני משתמש בו נכון. לא הייתה לו שום סיבה לצאת עליי בצורה כזו. עד עכשיו לא הבנתי למה הוא עשה את זה. בברייטון תומר לא היה נוהג כך. אפשר לדבר בארבע עיניים עם המאמן".
רבים סבורים שהביקורות בראיונות היו מידתיות. מה הכי הרגיז אותך בראיון עם חמד שהחלטת להשעות אותו?
"בעיקר מכך שאמר שהוא לא יודע מאיזו סיבה הוא לא משחק וקישר את זה לזהבי. כי זה לא נכון, וגם לא הגון לדבר על חבר שלך דרך העיתון. על זה אני לא יכול לעבוד לסדר היום. משיחה שהייתה לי איתו הבנתי שהוא לא התכוון לפגוע בערן, אבל דבריו פגמו במרקם החברתי".
בירכת את חמד על העלייה לפרמייר־ליג?
"היו לי שתי שיחות איתו. בשיחה הראשונה, מיד אחרי הראיון, הוא ניסה להסביר לי שלא התכוון לפגוע באף אחד, ושדבריו לא הובנו כמו שצריך. אחרי שחמד ובירם כיאל עלו התקשרתי ובירכתי את שניהם".
השיחות האלו יכולות להוביל לחזרה שלו לסגל?
"ברגע שלקחתי החלטה, העונש קיים. בזימון הקרוב הוא בטוח לא יהיה, אבל הוא לא גמר את הסיפור שלו בנבחרת תחתיי. מהזימון הבא, הכל יהיה מקצועי נטו".
הופעל עליך לחץ מצד גורמים בהתאחדות? הרי את הרוש לא השעית לאחר הראיון.
"אחרי הראיון של הרוש הבהרתי שהדברים לא מקובלים ולא יעברו לסדר היום. אמרתי לעצמי שנגיע לזימון לקראת אלבניה ואז אחליט, אלא שבבוקר הגיע הראיון עם חמד. הופתענו, ואני זה שקיבל את ההחלטה, בלי לחץ של גורם כזה או אחר. אמרתי לעצמי שאם אחכה עוד שלושה חודשים, עד לזימון הבא, התחושה תהיה של בלגן בחדר ההלבשה. לא רציתי שיציירו תמונה הפוכה מהמציאות".
אתה יכול להבין את התסכול של הרוש?
"אני יכול להבין תסכול של כל אחד שלא משחק, אבל יש דברים שצריך לדעת לקבל. הייתה היררכיה ברורה עם דודו גורש כשוער ראשון. אחרי שהוא צבר צהובים, לכולם היה סיכוי שווה, ובחרתי במרציאנו. הרוש היה צריך להתמודד עם ההחלטה שלי".
בדיעבד טעית עם ההחלטה לפתוח עם מרציאנו, שהיה אשם בשלושה מבין ארבעת השערים שספגנו בספרד.
"גם אם היינו עומדים עם שלושה שוערים בספרד, אולי היינו מפסידים. מרציאנו קיבל את האפודה בזכות. היה לו משחק פחות מוצלח, אבל אני לא מצטער על ההחלטה".
מה אתה חושב על הליגה הסינית?
"אני רואה את המשחקים. אצלנו נוטים לזלזל בכל דבר, אבל יש שם קצב מהיר, וזו בטח לא ליגה פחות טובה מליגת העל בארץ. זו לא ליגה אירופית, אבל הקבוצות הטובות בסין בוודאות היו קבוצות צמרת פה".
מה המעמד של ערן זהבי בנבחרת שלך?
"מסוג האגדות שאנשים מייצרים עם דברים לא נכונים. זהבי לא מקבל שום הנחה אצלי. הוא נוח לאימון, בעל ערכים מקצועיים גבוהים במיוחד, רץ אולי הכי הרבה מכולם. מכסחים או לא מכסחים באימון, הוא לא מתנהג כמו פרימדונה".
הוא לא ביקש ממך לשחק בעמדה כזו או אחרת?
"מעולם לא. יש מספיק שחקנים שיכולים להגיד לך מה קורה בנבחרת, אתה יכול לשאול אותם. נכון שלפעמים הוא מייצר אש, אבל אין מצב שיגיד לי שהוא רוצה לשחק בעמדה מסוימת. בשני מחזורי הפתיחה בסין הוא לא כבש וכולם קפצו - עכשיו הוא מלך השערים. נכון שערן הוא אחד שאומר את מה שהוא חושב, אבל בחיים לא ידבר נגד שחקן כזה או אחר".
אחד מהשינויים שאלישע חולל בנבחרת הוא אי־זימונם של שחקנים ותיקים שהתרגלו לקבל קרדיט כמעט בלתי נגמר, כמו יוסי בניון, טל בן־חיים הבלם ואליניב ברדה. "אין אצלי החלטה עקרונית שהוותיקים לא יזומנו בקדנציה שלי", מבהיר המאמן הלאומי. "אני רואה לאחרונה את בניון ונהנה מהתשוקה, מהרצון ומהחוכמה שלו במגרש. לפני כל התכנסות אני מתלבט אם לזמן אותו. אם הוא ימשיך בכושר הזה - אני לא פוסל אפשרות לזמן אותו. זה תקף גם לגבי ברדה ובן־חיים. אני שובר את הראש לגביהם לפני כל זימון". אלישע עקץ את מאמני העבר שהזמינו את בניון כדי שישבור את שיא ההופעות בכל הזמנים בנבחרת: "אני לא מסוג המאמנים שיזמן שחקן כמו בניון בכדי לעזור לו לקדם את מספר ההופעות שלו".
בסגל שלך יש שני נציגים בלבד מבאר־שבע. מדברים על נקמה שלך במועדון שוויתר עליך.
"זה קטנוני. בסגל הרחב יש את גורש, שיר צדק, בן ביטון, בן שהר, מאור בוזגלו, מאור מליקסון והיה גם את אופיר דודזאדה שעבר לבלגיה. בכינוס האחרון כמה מהשחקנים היו בכושר פחות טוב, אחרים היו פצועים או מורחקים, ולכן הגיעו רק שניים. אין פה שום נקמה".
עופר עיני הודיע שתמשיך לקדנציה נוספת גם אם תסיים במקום החמישי.
"זה היה מאוד נעים לשמוע את עופר מדבר בצורה הזו. הוא מאוד מאמין בי".
הוא כבר מסתכל על הקמפיין הבא, מוקדמות יורו 2020, שבו כבר יהיה סיכוי לעלות. אתה מאמין שתעשה את זה?
"הקמפיין הזה סופר חשוב גם לקראת הבא אחריו. צריך לעשות הכל כדי לסיים במקום השלישי, כי הדירוג מאוד חשוב. זה תלוי מאוד בהגרלה. אני מאוד מקווה שגם את תקרת הזכוכית הזו אנפץ".
אחרי חמישה משחקים אתה עם תשע נקודות מ־15 אפשרויות.
"אנחנו מעל המצופה מבחינת התוצאות. הוגרלנו לבית שיש בו נבחרות מצוינות, ולא מדובר רק באיטליה ובספרד, אלא גם אלבניה, שעשתה טורניר יורו יפה, ומקדוניה".
ועדיין, הפער מאירופה רק הולך וגדל.
"התוצאות הכי חשובות, ככה זה אצלנו, אבל אני מסתכל גם על דברים אחרים. אני רוצה נבחרת תחרותית. גם בקבוצות שלי תמיד חשבתי איך לנצח ולא להימנע מהפסד. רק ככה אפשר להתקדם. תבין, אני לא מדבר על מערכים התקפיים על חשבון טקטיקה, אבל אני לא אחד שיגיע להתבנקר ולשבת עם אוטובוס ברחבה. אם רוצים להצליח, צריך כל הזמן לתקוף עם כמה שיותר שחקנים, ולא משנה מול מי משחקים. זה מוכיח את עצמו, אנחנו כובשים בכל משחק".
לתחושתך, עד כמה הציבור מחובר לנבחרת הזו?
"אני מקבל פידבקים מצוינים ומרגיש את ההתלהבות ברחוב. הציבור רואה שאנחנו מנסים לשחק כדורגל אמיתי".
ובכל זאת, אתה יכול להצביע על טעויות שעשית?
"אין טעויות קרדינליות, הצלחנו מעל המצופה. ברור שאין אדם חף מטעויות. יצרנו גאווה לאומית, וזו זכות לבוא לנבחרת. שחקנים בכירים מחכים לזימון הבא. אני צריך לחשוב גם על הצערת הנבחרת ואיזה סוג של שחקנים אני רוצה. מתגבש פה גרעין גדול".
הצערת הנבחרת זה פופוליזם. אין באמת חומר גלם מספיק טוב.
"הגיל הממוצע בנבחרת הוא 25־26, אז רוב השחקנים יכולים להמשיך לעוד קמפיין. לא לקחתי ילדים בני 17־18, למרות שאם היו מתאימים, כמו כאלה מהתקופה שלי במכבי חיפה – אייל גולסה, מוחמד גדיר או טאלב טואטחה – הייתי לוקח גם אותם. אצלי אין פוליטיקה. הכנסתי לעניינים את דוד קלטינס ואת עומרי גלזר".
אתה מסכים עם הקביעה שנבחרת ישראל היא בית קברות למאמנים?
"באתי מתוך ידיעה שאני הכי
רוצה להיות מאמן הנבחרת ונהנה מכל רגע. אני מודע לכך שאחרי הנבחרת קשה לחזור לעבוד בקבוצה, אבל מבחינתי לכל דבר יש את האתגר שלו. אני בטוח שאצליח לעשות את הסוויץ'".
כמאמן ישראלי בכיר, מה אתה חושב על ההחלטה של מכבי ת"א למנות רק צוות זר?
"מאז שג'ורדי קרויף הגיע למכבי ת"א הקבוצה הזו מצליחה. זו החלטה של מועדון, אבל מבחינת המאמן הישראלי זה פחות טוב. אני מאלה שמפרגנים. קח לדוגמה את ברק בכר, שעם תקציב נמוך יותר מוביל קבוצה לאליפות שנייה".
לסיכום, היית המאמן האחרון שהצליח במכבי חיפה. מה דעתך על הקריסה שלה?
"אני האחרון שלקח שם אליפות ויודע כמה המועדון הזה גדול. יענקל'ה שחר לא יניח למקום הזה ליפול".
לפנייה לכתב/ת 
