חגורה שחורה בגניבת דעת / פלג בחמישי

הבלוף

פונטי מקשקש, הג'ודו מדשדש

בשקט-בשקט, כמעט בלי שנרגיש, חזרה נבחרת הג'ודו של ישראל מאליפות אירופה בוורשה בידיים ריקות. קצת מוזר למי שזוכר את ההכרזה "אנחנו מעצמת ג'ודו", ששיחררה בנובמבר האחרון שרת הרעש והצלצולים מירי רגב, ובעיקר על רקע הצהרותיו היהירות של משה פונטי, שעשה מעצמו משה רבנו.

"תן לי את הכדורגל, ותוך שמונה שנים נגיע לטורניר גדול", אמר יו"ר האיגוד לפני יציאת הנבחרת לפולין, בראיון אינפנטילי בו שוב ליכלך על אליס שלזינגר וחזר לא פחות מ-65 פעם על המילה "אני". שלזינגר, אגב, זכתה במדליית ארד באליפות היבשת, עבור בריטניה. 12 הג'ודאים שלנו, שבע נשים וחמישה גברים, לא זכו בכלום.

(איור: אופיר בגון)

אבל באיגוד לא נתנו לעובדות לקלקל להם את מצב הרוח. "אנחנו מסיימים את היום הראשון עם ארבע ספורטאיות מדורגות", דיווח מאמן הנשים שני הרשקו. "אני שמח שבכל שנה הספורטאים מצליחים להגיע לשלב המדליות", סיכם מאמן הגברים אורן סמדג'ה. "ללא מדליה אך עם גאווה רבה!" חגגו בדף הפייסבוק של האיגוד. סיבה טובה לחזור ולהסביר כמה קשה להיות "מדורג" בג'ודו.

בגלל מיעוט משתתפים, בחלק ניכר מהמקרים באליפות עלו נציגינו אוטומטית לסיבוב השני. ניצחון אחד שם הבטיח מסלול של בית ניחומים, ויש כמובן שתי מדליות ארד, שני מקומות 5 ושני מקומות 7. שתיים מהג'ודאיות שלנו, לא חשוב שמות, דורגו במקום החמישי עם שני ניצחונות ושני הפסדים. שתי אחרות סיימו במקום השביעי עם ניצחון ושני הפסדים, כלומר, היו "מדורגות" למרות שהפסידו יותר משניצחו.

וכל זה בענף שמחלק מדליות בסיטונות, ב-14 קבוצות משקל (כמות שאלכס שטילוב ושחר צוברי יכולים רק לחלום עליה). 56 מדליות חולקו באליפות אירופה, אף אחת מהן לא הגיעה למעצמת הג'ודו שמקבלת תקציבים כיד המלכה. הישראלית היחידה שכן עשתה זאת ייצגה את בריטניה, אבל הקשקשן שוויתר עליה בטוח שאם ייתנו לו את הכדורגל נגיע לטורניר גדול. שטויות. תנו אפילו לעופר עיני את איגוד הג'ודו, ותוך שלוש שנים הוא מביא מדליות מאולימפיאדת טוקיו.

היא דווקא זכתה במדליה הפעם. אליס שלזינגר(צילום: אורן אהרוני)

המאוס

פטפוטי הסרק של גינצבורג

הדקה ה-67 שלשום, מכבי חיפה נגד הפועל באר שבע, שמבצעת חילוף. עניין שגרתי ומקובל, אבל רק לכאורה. "בכר מבין שהמשחק הזה לא הולך לכיוון של באר שבע והוא רוצה לראות רגליים טריות", מסביר בוני גינצבורג. "מיכאל אוחנה נראה מצוין כשהוא מקבל את ההזדמנות, אז זה עוד רגליים טריות, עוד איכות. ובאר שבע, העושר שלה על הספסל מאפשר לה לייצר שינוי בדרך שבה היא משחקת, תוך כדי השינוי של שחקן שנכנס".

המסך שלנו מלא בכדורגלני עבר שאומרים מה שכולנו רואים, אבל גינצבורג זה חרטטן מזן מיוחד. גם הוא יודע כמובן ללהג סתם ("מכבי חיפה יכולה לעקוץ... באר שבע צריכה להיות עירנית... באר שבע צריכה להיות מודאגת"), אבל ניתוחיו הטקטיים מבריקים: "מכבי חיפה משחקת 2־4־4, כאשר אנחנו רואים גם את עטר וגם את דמארי משחקים אחד ליד השני, לפעמים דמארי מאחוריו, לפעמים עטר יהיה מאחור". גאון!

ועיקר כוחו בסגנונו הציורי, שהופך כל משחק לפס ייצור. כמה דוגמאות משלשום: "ווקאמה ובוזגלו יכולים לייצר דברים... ווקאמה יכול היה לייצר בעיטה טובה יותר... מליקסון יכול לייצר מצבים מצוינים... לקהת יש הזדמנות לייצר משהו... ורמוט יכול לייצר דברים... כשיש לך מספיק זמן להגביה את הכדור אתה צריך לייצר הגבהה... לביטון יש משחק טוב, כשמישהו מגיע באגף שלו הוא לא מצליח לייצר הגבהה". ככה זה אצלו, כל בעיטה – יצירה.

"ווקאמה ובוזגלו יכולים לייצר דברים". המשחק כפס ייצור(צילום: אורן אהרוני)

"אתה מדבר על איכות?", שאל הפרשן האיכותי את השדר שלצידו, וגם השיב: "זאת דוגמה לאיכות לא מספיק טובה". ובהמשך: "באר שבע צריכה להעלות את רף האיכות שלה". איפה אלכס אברבוך כשצריך אותו? לקראת הסיום השחקנים קצת התעייפו, ואז בא לביטוי כושרו הגופני של הפרופסור. "אתה רואה את שפת הגוף של באר שבע? הם רוצים שהמשחק הזה ייגמר", הסביר גינצבורג, שכמה דקות קודם איבחן: "יש משהו בשפת הגוף של באר שבע, יש עליהם איזו מניירה". תראו מי שמדבר.

מחרתיים ייערך המשחק שעשוי לסגור את סיפור האליפות, וסביר להניח שגם גינצבורג יעלה את רף הפלצנות שלו. לכן מומלץ להנמיך ווליום ופשוט לזכור: מי שתייצר דברים ותהיה איכותית יותר היא זו שתחגוג ביום העצמאות. חג שמח, זהירות עם המנגלים, ואל תשכחו לבקש מהקצב שלכם רגליים טריות.

מפטפט את עצמו לדעת. בוני גינצבורג(צילום: ראובן שוורץ )

ניגוד העניינים

האתר של נישליס מחניף לבן-דב

"אסף הוא האיש הנכון במקום הנכון". הכותרת המשמחת הזו הופיעה בשבוע שעבר בראש מאמר שהתפרסם באתר של "רדיו חיפה". למי שייך הציטוט? "כך סיפר לרדיו חיפה עובד במועדון". ומי חתום על המאמר? "מערכת ספורט רדיו חיפה".

אסף שבכותרת הוא אסף בן-דב, מנכ"ל מכבי חיפה, והמאמר המדובר מרחיב בעניינו: "בניגוד לשנים עברו, בן-דב מנהל את כל המשאים-ומתנים עם שחקנים, סוכנים, מאמנים וספקים, והוא מנהל את מכבי חיפה לפי ראות עיניו ולפי תפיסת העולם הרחבה שלו". אם כך, ישאל את עצמו הקורא התמים, ייתכן שבן-דב הוא גם הכתובת לנפילת העונה?

לא לפי "עובד במועדון", שממשיך ומספר: "אסף הוא איש של עבודה, יענקל'ה סומך עליו בעיניים עצומות ואנחנו רואים את התוצאות מאחורי הקלעים. אולי לא רואים תוצאות כרגע על הדשא, אבל אסף יחזיר את מכבי למקומה הטבעי בעזרת תשוקה ועבודה קשה. במכבי מאמינים כי אם כל מי שקשור למערכת הירוקה יעבוד כמו בן-דב – 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, תוך הפגנת לויאליות ודאגה אך ורק למועדון – העתיד של הירוקים יהיה מצוין". טוב, עכשיו לפחות ברור למה יענקל'ה סומך עליו בעיניים עצומות. האיש בכלל לא ישן!

מתברר שהוא בכלל לא ישן. אסף בן דב(צילום: ראובן כהן)

ואחרי שהתרשמנו מדמותו הכבירה של המנכ"ל, הנה פרט מעניין: רדיו חיפה נמצא בבעלות דני נישליס, והשדר המרכזי שלו הוא בנו, דולב. רעייתו של דולב, ליטל נישליס, מונתה לאחרונה למנהלת השיווק במכבי חיפה.

שלום דולב, מה עם ניגוד העניינים?

"לדעתי אין שום בעיה, כי אני לא עיתונאי שמסקר את מכבי חיפה, אלא מנחה תוכנית שבה אני מנתב ומעביר בין פרשנים. אם הבעלים של הרדיו דני נישליס לא רואה בזה בעיה, אז אין בזה בעיה. אשתי אחראית על מכירת חולצות ומרצ'נדייז, וזה לא קשור לכדורגל. יש בחור שכתב את הכתבה הזו, היא לא משהו שביקשתי ולא יזמתי. בשידורים שלנו אנחנו לא חוסכים ביקורת ממכבי חיפה ומיעקב שחר".

אלה הדברים, ותשפטו בעצמכם אם יש קשר בין הליהוק לבין הליקוק.

תוצאות לא רואים כרגע על הדשא(צילום: ראובן שוורץ)

העושקים

שערוריית היורובאסקט שוברת שיאים

ניסיון כזה לסחיטת כסף מהציבור לא זכור לי אפילו בספורט הישראלי. בקיץ תארח ישראל את אחד מארבעת הבתים של השלב המוקדם ביורובאסקט, ובאיגוד הכדורסל ממשיכים להציע לציבור רק חבילות לטורניר כולו או ליום משחקים שלם, שכולל שתי התמודדויות בין נבחרות זרות. רוצים לראות רק את הנבחרת שלנו? בעיה שלכם, שלמו עבור כל החבילה.

השערורייה הזו החלה באוקטובר 2016. כבר אז ביקשתי את תגובת האיגוד, ונמסר לי ש"זו החלטת ההתאחדות האירופית". מוזר, כי אצל שלוש מארחות הבתים האחרים – טורקיה, פינלנד ורומניה – יכולים חובבי הכדורסל, גם אלה של הנבחרות האורחות, לרכוש כרטיסים למשחקי הנבחרת שלהם בלבד. רק בישראל מכריחים לקנות חבילות – והמחירים בהתאם.

מאיגוד הכדורסל הגיבו אתמול: "אנחנו עובדים על זה, וזה ישתנה בקרוב". בינתיים הם עובדים על הציבור, ופראייר מי שקונה.

נציגי הנבחרות מהבית של ישראל ביורובאסקט בביקור בארץ(צילום: איגוד הכדורסל)