השופטים שזיכו את חן איילתי מרצח אמו: "הפרשה בלתי פתורה"

שופטי בית המשפט המחוזי בנצרת פרסמו הבוקר (יום ה') את הנימוקים להכרעת הדין שבה זיכו בחודש שעבר פה אחד את חן איילתי מרצח אמו מרים בקיבוץ מחניים בשנה שעבר. "בסופו של יום: התיק התבסס על עדותה של פלישיה (אשתו של איילתי) שבה לא נתנו אמון. לא נותר לנו אלא להצר על כך שפרשת הרצח נותרה בלתי פתורה. כשם שפלישיה מפלילה את חן, כך חן מפליל את אלישיה".

• לקריאת הכרעת הדין המלאה - לחצו כאן
  

השופטים הוסיפו כי "לחן מיוחס מניע כספי, אזי אותו מניע בדיוק ובעוצמות רבות יותר ניתן לייחס לפלישיה, שידעה ידוע היטב שהמנוחה מנסה לסלקה מחייו של חן... עדותה של פלישיה שזורה בשקרים הן בחקירותיה במשטרה והן בפנינו... בהתאם להיגיון שהנחה את המאשימה לקבוע שחן הוא הרוצח, הרי שבאותה הקשה לוגית והסתברותית ניתן היה להגיע בנקל למסקנה ההפוכה ולפיה פלישיה היא הרוצחת".

איילתי ועורכות הדין רימונה שלג וסוהאד אגא מהסניגוריה הציבורית(צילום: אחיה ראב''ד)

אב בית הדין, השופט קולה, פירט שבעה "אדנים" שעליהם נשען כתב האישום, ובאותה מידה ניתן היה לייחס אותם לאישה: עדות בן הזוג; המניע; התנהגותו של הנאשם עובר לרצח; התנהגותו של הנאשם לאחר הרצח; שקריו של הנאשם בחקירתו; פרט מוכמן שידע וכבישת עדותו.

בהתייחסו למחדלי החקירה קבע השופט קולה, כי "ברגעים הראשונים ניתן היה לסבור שמדובר במוות טבעי, אולם שעה שסטס (בעלה של הבת רוני, א"ר) העלה את החשד הראשוני, ושעה שבעקבות זה חשד נשלחה הגופה לנתיחה, שומה היה על המשטרה להתייחס כבר בשלב זה למותה של המנוחה, למצער, בחשד של מוות בלתי טבעי. משכך, שומה על היה המשטרה, כבר בשלב שלאחר לקיחת הגופה, לסגור את הזירה, לקחת את המפתחות של המנוחה ושל רוני, ולהודיע כי מדובר ב'זירה סגורה'. הדבר לא נעשה, וכל שהורו השוטרים בעל פה לנציגי המשפחה הוא שאין להיכנס לדירה. מעבר לכך דבר לא נעשה".

השופט מתח ביקורת גם על חוקר הזיהוי הפלילי. "בדיקת המז"פ למחרת הרצח הייתה בבחינת לעג לכל חקירה רצינית. חוקרי המז"פ לא בדקו את החלונות, לא בדקו את הדלת האחורית, לא בדקו אפשרות שמא המנוחה נגררה למיטתה או הובלה לשם ממקום אחר, שהרי אם ברור הוא שהיא ספגה חבלות רבות ולא רק נחנקה, וממילא סביר יותר שמאבק, ככל שהיה, לא היה בעודה שכובה על מיטתה".

השופטים הוסיפו כי האופן שבו הייתה הגופה מונחת על המיטה היה צריך לעורר חשד, "שמישהו סידר את הגופה ואת המיטה כדי שתראה כמתה במוות טבעי, וממילא צריך היה להתעורר חשד שמא המאבק והחניקה היו באזור אחר של הדירה".

אב בית הדין קולה הוסיף במאמר מוסגר שהוא מתעלם מהסתירות ואי הבהירות לגבי מצגי מנח הגופה, "שכן יכול להיות שזו הוזזה ידי על רוני, כוחות ההצלה הראשונים שהגיעו למקום או הפרמדיק שהגיע אחריה. דבר זה לא נבדק ותשובותיו של חוקר המז"פ היו, ובכל הכבוד, מביכות".

מרים איילתי שנרצחה(צילום: באדיבות המשפחה)

האחות רוני ובעלה סטס(צילום: אחיה ראב''ד)

השופט מפרט כי למרות שיום לאחר הרצח, ב-14 באפריל 2016, ידעה המשטרה שמדובר במוות לא טבעי – הריגה או רצח – אך לא החלה בחקירה מיידית. רק ב-1 במאי ביקשה אישור להאזנת סתר לחשודים, וזאת החלה רק ב-8 במאי. כמו כן, השוטרים לא חקרו את השכנים אם שמעו צעקות, לא חקרו אנשים שראו את חן ופלישיה ביום הרצח וביום מציאת הגופה, ויכלו להעיד על מעשיהם והתנהגותם.

בדו"ח הפתולוג חסרה שעת המוות, אפילו משוערת. המשטרה והפרקליטות טענו כי שעת המוות המוערכת היא בין 20:43 ל-21:47, והשופט קבע כי מועד זה בלתי אפשרי. הוא ציין כי בשלב מסוים פגשה פלישיה את בנה בדרכו חזרה מחבר. הילד נחקר ואולם לא נשאל על שעת הפגישה: "מה מנע מחוקרת הילדים מלשאול שאלה פשוטה: מהיכן חזר, ואז לברר אצל אותה משפחה באיזו שעה עזב את הבית, ומכאן לגזור את השעה המשוערת... מדוע דבר פשוט זה לא זה נעשה? לו היה בידינו פרט זה, ניתן היה לשלול או לאשר את גרסת פלישיה.

"שום נציג מהגוף החוקר לא הסביר על לנו שום מה ולמה, עד למועד מסוים, החשד רבץ על פלישיה, ומדוע ברגע אחד עבר החשד מפלישיה לחן. איזו התפתחות חקירתית הצדיקה זאת? האם רק בגין העובדה שפלישיה הפלילה את חן בחקירה זאת? והלא פלישיה עשתה זאת רק כשחן הטיח בה שהיא זו שרצחה את אמא שלו. סופו של פרק זה שמחדלי החקירה בתיק זה היו רבים מנשוא, באופן שניתן לקבוע בצער, שיכול ולו פעלה המאשימה באופן מיטבי יותר, אולי היו תוצאות שונות ואולי ניתן היה לגלות מי הרוצח או, לספק ראיות מעל לכל ספק סביר באשר לזהותו של הרוצח".

עורכות הדין רימונה שלג וסוהאד אגה דחליה מהסנגוריה הציבורית, שייצגו את חן איילתי, מסרו: "בית המשפט קבע כי לא ניתן היה לתת אמון בעדותה של בת זוגו לשעבר של חן שהייתה העדה העיקרית בתיק. כתוצאה מהמעצר הממושך, מצבו הנפשי והכלכלי של חן קשה, ובמיוחד מקשה עליו העובדה שהוא טרם יכול לפגוש את ילדיו שנלקחו ממנו לאחר האירוע הטרגי".

לפני תחילת הדיון אמר איילתי כי את החודש האחרון ניצל בעיקר כדי לחדש את הקשר עם ילדיו. הוא הוסיף כי המהלך המשמעותי שביצע מאז היה המעבר בחזרה להתגורר בצפון,

ביישוב הסמוך לקיבוץ מחניים.

האחות רוני אמרה הבוקר: "זה ביזיון. בשורה התחתונה, בית המשפט שחרר את המפלצת, את הרוצח. אנחנו נמשיך להיאבק בכל הדרכים החוקיות כדי שהצדק ייצא לאור".

מרים איילתי נמצאה במיטתה ב-13 באפריל בשנה שעברה, ובתחילה עלה כי היא מתה מוות טבעי. עם זאת התעורר חשדה של הבת רוני, על רקע עימותים שהיו לאם המנוחה עם בנה וכלתה. היא ביקשה מהמשטרה לבצע נתיחה שבה התברר כי האם אכן נרצחה.

החקירה נוהלה על ידי היחידה המרכזית במחוז צפון שעצרה את הכלה פלישיה. בחקירתה היא הפלילה את בעלה חן, וטענה רק כי סייעה לו לאחר מעשה. כאשר נעצר איילתי הוא האשים את אשתו ברצח, וטען כי ביצע רק עבירות בכרטיס האשראי של האם המנוחה. בסופו של דבר הוא הואשם ברצח, ואשתו הואשמה בעבירות שביצעה בכרטיס האשראי של המנוחה ובשיבוש החקירה. אולם כאמור, בחודש שעבר זיכו השופטים את איילתי.