הסיבות שבגללן שינויי האקלים אמורים לעניין אתכם
שינויי האקלים לא נוכחים בשיח הציבורי בישראל, ויתרה מכך - קולות המכחישים ומפיצי הקונספירציות רק הולכים וגוברים בעולם. אז אפילו אם לא אכפת לכם מההתחממות הגלובלית, תחשבו על איכות האוויר, תחשבו על התייקרות המזון ותחשבו על עולם מלא בפליטים ומלחמות. דעה
העלייה המתמדת והמואצת בטמפרטורה הממוצעת שנמדדת קרוב לפני כדור הארץ, או בשמה המדעי: תופעת ההתחממות הגלובלית, היא עובדה מדעית מבוססת. ממש כמו שברור לכל שקרינת השמש היא המקור העיקרי לחום ולאור על פני כדור הארץ.
לכתבות נוספות בנושא ההתחממות הגלובלית
תופעה זו, יחד עם שינויים משמעותיים בכמות המשקעים וטמפרטורות קיצוניות,היא חלק משינוי האקלים, שגם הוא על פי אלפי מדענים מכל העולם עובדה שאין עליה עוררין. ממש כפי שאין עוררין על כך שהשמש זורחת במזרח ושוקעת במערב.
גם העובדה שבני האדם הם אלה שגורמים או מאיצים את תהליכי שינוי האקלים וההתחממות הגלובלית, אם כתוצאה משריפה מוגברת של דלקים מאובנים ואם בעקבות תהליכים חקלאיים ותעשייתיים ועוד, ברורה כשמש.
ובכל זאת, שינוי האקלים וההתחממות הגלובלית לא נוכחים בשיח הציבורי בישראל, ורוב הציבור ונבחרי הציבור בארץ לא כל-כך מבינים במה מדובר. יתרה מכך, הקולות של מכחישי שינוי האקלים בעולם הולכים וגוברים, ותאוריות קונספירציה, כדוגמת זו של ממשל טראמפ, שטוען כי הרעיון של ההתחממות הגלובלית נוצר על ידי הסינים במטרה לפגוע בכלכלה האמריקאית, משתלטות על השיח ומייצרות עובדות חליפיות או בלעז fake news.
הקלינטק הוא ההיי טק החדש
הקושי העיקרי בנוגע לשינוי האקלים הוא שקשה לנו ל"הרגיש" אותו. אנחנו מרגישים שהחורף קר יותר והקיץ חם יותר ושהגשם מתדלדל אך אירועי הגשם אינטנסיביים יותר. כלומר אנחנו מבחינים בשינויים של מזג האוויר, אבל קשה לנו לחוש עליה ממוצעת של כמעלה אחת במשך יותר ממאה שנים. ובכלל, אם זאת ההתחממות הגלובלית אז מה עושים סיפור ממעלה אחת? תוסיפו לכך את הנטייה של כולנו להתווכח עם עובדות שלא נוחות לנו ואת הקושי לעשות שינוי, והנה קל יותר לעצום עיניים או ללכת שבי אחרי הסברים חליפיים.
אז במקום לדבר על שינויי האקלים בואו נדבר על ביטחון, על בריאות ועל תועלות כלכליות. שריפה של דלקים בתחנות כוח ובכלי רכב פולטת מזהמי אוויר רבים, שהורגים מאות אנשים בשנה בישראל, וגם משחררת גזי חממה. אירועי מזג אוויר קיצוניים הכוללים סופות, הצפות ועוד, גורמים לפגיעה במבנים וברכוש, במתקנים חיוניים וגם בנפש.
שינויי האקלים מובילים לירידה במגוון המינים בטבע, מינים שמרכיבים מערכות אקולוגיות התומכות בחיינו, ולעליה בכמות המינים הפולשים ולהתפשטות מחלות. בנוסף, יש חשש ממשי לפגיעה בביטחון התזונתי. תופעות של בצורת ושינויי מזג אוויר קיצונים פוגעים בגידולים וגורמים לירידה בתנובה, ואלה מובילים לרעב, למחסור בשווקים ולעליית מחירים. הם גם מהגורמים המרכזיים לזרמים של פליטים הנוהרים ממדינות מוכות רעב ואסונות טבע למדינות מבוססות, ואפילו יכולים להניע מלחמות.
אולם המאבק בשינוי האקלים ובהתחממות הגלובלית הוא גם הזדמנות כלכלית, ובעיקר למשק הישראלי. על הפרק עומדים כספים רבים, שיושקעו בטכנולוגיות נקיות בתחומי האנרגיה, המים והפסולת, תחומים שמדינת ישראל מובילה בהם ויכולה לייצא ידע וטכנולוגיות לכל העולם. זה גם הזמן לחדשנות וליזמות, כשהקלינטק הוא ההיי טק החדש.
בשבוע שעבר צעדו עשרות אלפי מדענים ותומכים ברחובות הערים בארה"ב ומחו על מדיניות הכחשת האקלים של טראמפ ועל הפגיעה הצפויה במחקר המדעי בארה"ב. גם באירופה התקיימו הפגנות וצעדות מחאה דומות, ובסוף השבוע הזה צעדו גם מדענים ואנשי סביבה בתל אביב לכיוון השגרירות האמריקאית לאות הזדהות, וכדי להעיר את אזרחי ישראל ואת מקבלי ההחלטות כאן.
שינוי האקלים וההתחממות הגלובלית חייבים לעבור משלב ההלכה לשלב המעשה ומהשדה המדעי לשדה הציבורי. אולם נבחרי הציבור יתעוררו רק כשיבינו שהנושא חשוב לציבור הבוחרים או שאיום קיומי עומד מעלנו. אז אפילו אם לא אכפת לכם מההתחממות הגלובלית, תחשבו על איכות האוויר, תחשבו על עליית מחירי הסחורות ותחשבו על ביטחון הילדים והנכדים שלכם.
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד " (פרדס, 2016)
לפנייה לכתב/ת 
