"נעם היה אחד האנשים הכי חיים שהכרתי"
כשנעם מאירסון ז"ל נהרג במלחמת לבנון השנייה החלו להיוולד אחיינים שלו. בני המשפחה רצו להשאיר גם להם משהו ממנו אז הם החליטו לחבר ספר ילדים על חייו. "עשר שנים חלפו, והדמות של הדוד נעם נוכחת במשפחה, כמעט כאילו הילדים זוכרים אותו בעצמם", אומרת אחותו שירה
נעם מאירסון ז"ל היה בן 23 כשטנק שבו נסע עם עוד שלושה מחבריו לפלוגה ספג פגיעה של טיל נ"ט לא רחוק מבינת ג'ביל. נעם נהרג במקום. זה היה בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה. חודש לאחר מכן הוא היה אמור להתחתן.
"נעם נהרג כשהייתי בת 28 ובתחילתו של הריון ראשון", מספרת שירה מאירסון, אחותו הגדולה. "כמה שבועות מאוחר יותר נודע לנו שגם גיסתי בהריון. ההריונות הטריים הצטרפו לשתי האחייניות המתוקות שלי שכבר התרוצצו בעולם. גלגל החיים לא עצר לרגע והתרחבותו של הדור הבא במשפחה הייתה מאוד מוחשית כבר בשלבים הראשונים של האבל. לאחר כמה חודשים של הלם, כשהתחלנו לאסוף את עצמנו ולמצוא שגרה חדשה, עלו לראשונה שאלות של זיכרון והנצחה. לפני שחשבנו איך ננציח את נעם כלפי העולם, חשבנו איך אנחנו זוכרים אותו בעצמנו. ואיך יזכרו אותו הילדים שלנו, שהיו קטנים מאוד או שעדיין לא נולדו".
הוא נולד בירושלים כילד "סנדוויץ'" למשפחה דתית לאומית בת חמישה ילדים - שניים בוגרים ממנו ושניים צעירים ממנו. לאחר שנהרג, החליטו בני המשפחה להנציח את זכרו בדרך ייחודית, והקימו את העמותה "בדרכי נעם", במסגרתה יוצאים בני נוער בסיכון מפנימיות ומועדונים ברחבי הארץ לטיולי הישרדות במדבר.
במקביל, החלה משפחת מאירסון להתרחב, אחיינים ואחייניות באו לעולם, ילדים שלא זכו להכיר את דוד נעם או הכירו אותו רק מעט. כך נולד "הסיפור על נעם" - ספר ילדים מקסים, שמספר במילים ובתמונות על חייו של נעם - חיים של ילד אחד, עם תלתלים צהובים, שרכב על אופניים והלך לבית הספר, שאהב לטייל והתאהב במדבר, ילד שלא תמיד היה לו קל והיו לו מעלות וחסרונות, ממש כמו כולם.
צפו בסיפור של נעם בפרויקט "שורה אחת" שמביא את סיפוריהם של לוחמים שנפלו במלחמת לבנון השנייה וקבורים זה לצד זה בהר המנוחות
"אני זוכרת שאמא שלי העלתה את הרעיון לכתוב ספר ילדים, ספר שיספר לילדים קטנים בשפה שמתאימה להם על הדוד נעם", מספרת שירה. "החלטנו להתמקד בילדות של נעם, כי זה מה שילדים קטנים יכולים להבין. והחלטנו ללכת בעקבות התמונות, לבחור תמונות ילדות של נעם שמספרות סיפורים קטנים. האישיות של נעם, שהיה חיוני ושובב מאוד, מתפרצת מתוך התמונות, ולא היה צורך להוסיף עליהן הרבה מילים.
איזה מסר היה לכם חשוב להעביר?
"היה לנו חשוב לספר על נעם האמיתי, שהיו לו חיים אמיתיים עם זמנים יפים וגם זמנים קשים יותר. תמונות הילדות הן מתוקות וילדים קטנים מתחברים אליהן, אבל נגענו גם בכמה שנים לא קלות שעברו על נעם בבית הספר היסודי ובחטיבת הביניים, וסיפרנו איך הוא התגבר על הקשיים וצמח להיות נער שמח, חברותי ומגובש.
"הספר מספר גם על המוות של נעם, כי אי אפשר להתעלם ממנו וילדים רוצים לדעת הכל, אבל מבחינתנו זה לא העיקר. חשוב לנו שיכירו ויזכרו את נעם החי, נעם שהיה אחד האנשים הכי חיים שהכרתי".
בחירת התמונות והסיפורים וכתיבת הספר הסתיימו עוד לפני יום השנה הראשון. בני המשפחה קראו את הטיוטות, העירו הערות ושיפרו יחד את הטקסטים. הגרפיקאית עיצבה ועימדה את הספר ממש כמו ספר ילדים.
"כמה חודשים לאחר מותו נולדו נעה ונעם-מתתיהו, שקרויים על שמו של נעם. אליהם הצטרף עם השנים עוד עדר קטן של אחיינים ואחייניות שכולם מכירים את 'הסיפור על נעם' מגיל צעיר מאוד", מספרת שירה. "עשר שנים חלפו ואפשר לומר שהדמות של הדוד נעם נוכחת ומוכרת במשפחה שלנו, כמעט כאילו הילדים זוכרים אותו בעצמם.
"עם השנים נוכחנו שהספר חורג מגבולות המשפחה ומגבולות ספרי הילדים, והדפסנו עוד עותקים של הספר עבור כל המתעניינים. בימים אלה העמותה שהקימו הוריי להנצחתו של נעם מגייסת כספים כדי לקיים חוגי הישרדות לבני נוער בסיכון, ברוח אהבת האדם והארץ שלמדנו מנעם. כל מי שיתרום 150 שקלים ומעלה, יקבל מאיתנו במתנה עותק של 'הסיפור על נעם'".
לפנייה לכתב/ת 
