רוני התקשר לפאדי ביום שנפל: "הכאב נשאר"
פאדי קזאמל מהיישוב הדרוזי בית ג'אן התארס לבונינה, תכנן להתחתן איתה אחרי השחרור מהשירות הסדיר בשריון - אבל אסון המסוקים גדע את התוכניות. האח השכול רוני: "בעיניים של אימא אפשר לראות את הכאב העמוק"
סמל פאדי קזאמל מהיישוב הדרוזי בית ג'אן היה בן למשפחה שרבים מבניה שירתו בצה"ל והגיעו לדרגות בכירות. בדצמבר 1995 הוא התגייס לצה"ל והתנדב לשריון. פאדי נהרג ב-4 בפברואר 1997 באסון המסוקים. בן 19 היה במותו. הוא תכנן להינשא לבונינה בתום השירות הצבאי וחלומו הגדול היה לקבל חלקת אדמה בהר אריה, לבנות בית צנוע ולגדל ילדים - אך תוכניותיו נגדעו.
בני המשפחה משחזרים כל הזמן את השנים הנפלאות של הבן שנפל. השיחה האחרונה שקיים פאדי ביום האסון הייתה עם אחיו רוני. "תמיד אנחנו זוכרים את האח היקר", סיפר השבוע רוני. "זה כאב שלא יכולים להשכיח אותו, הכאב הזה קיים לא רק ביום הזיכרון אלא בכל יום. אני זוכר את האח שלי חייכן, אחד שתמיד אהב לעזור לאנשים. כל הדברים שהוא אהב נשארו בזיכרון שלנו".
באתר ההנצחה "יזכור" של משרד הביטחון צוין כי פאדי, בנם של שהרבאן ומג'יד, היה "מקור של גאווה למשפחתו, הוא נטל על עצמו את תפקיד האב כשזה נעדר מן הבית וסייע רבות לאמו בטיפול באחיו הקטנים. פאדי היה חובב מוסיקה ואהב להאזין לשירים ישראליים. במיוחד אהב לשמוע את עופר לוי, זוהר ארגוב ואביב גפן".
"הייתי גאה אם פאדי היה קצין"
האח רוני סיפר כי "פאדי היה מאורס ותכנן להתחתן. הוא חשב גם להמשיך לשרת בצבא אבל מת לפני שהגשים את חלומותיו. השיחה האחרונה שלי איתו הייתה ב-10:30 בבוקר. הייתי אז בתל אביב, התקשרתי אליו ושאלתי אותו אם הכבישים בצפון פתוחים בגלל השלג שירד באותו יום. הוא אמר לי 'הייתי בחופשה, אבל ביקשו ממני לקפוץ לצבא'".
האח סיפר עוד כי "אחרי האסון אבא שלי, זיכרונו לברכה, הצטרף לתנועה שדרשה להחזיר את החיילים מלבנון. מדינת ישראל נמצאת בעימות עם מדינות אויב ולדעתי להגיע לשלום זה קצת קשה - היו חללים וימשיכו להיות חללים. אני לא יכול להגיד שאני גאה שאח שלי נפל חלל, אבל גם לא יכול להתבייש. זה מקרה כואב, הייתי גאה אם האח שלי היה קצין בצבא".
סגן-אלוף אמנון אסולין, מפקד גדוד רומח שבו שירת פאדי, כתב אז לארוסתו: "אני זוכר איך פאדי, באושר ובחיוך המיוחד שלו, הגיע אליי לראיון אישי, משום שרצה לבקש ממני חופשה מיוחדת, ובעיקר לבשר לי באופן אישי על כך שהוא עומד להתארס. הייתי כל כך מאושר לראות את פאדי אומר בגאווה כי הוא מתארס, וביקש ממני להצטרף למסיבה המשפחתית. לא יכולתי והצטערתי על כך, אך פאדי לא שכח להגיע אחרי מסיבת האירוסין ולהביא לי ממטעמי המשפחה והעדה, ובעיקר להראות לי את תמונתך".
האח רוני אמר כי "כל משפחה שכולה היא בשבילי משפחה שלי. אני מחזיק לה ידיים ומשתתף בצערה. אני אומר לכל האנשים לנסות לעשות שלום ולתת לילדים לחיות. מי שמסתכל בעיניים של אימא שלי יכול לראות את הכאב העמוק. תמיד יש לה דמעות בעיניים, אין יום שעובר מבלי שהיא תחבק את התמונה של פאדי".
לפנייה לכתב/ת 
