חסר בית קיבל פטור מחוב מזונות של 385 אלף שקל

גבר בן 61, אב ל-7 ילדים בגירים המתקיים מהבטחת הכנסה וקיבוץ נדבות, ביקש לבטל את החוב לביטוח הלאומי. השופטת מיכל עמית-אניסמן הסכימה

עו"ד שגיא אבירפורסם: 03.05.17 , 07:06

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קיבל לאחרונה בקשה של גבר חסר בית ואב לשבעה ילדים בגירים, ופטר אותו מחוב מזונות של כ-385 אלף שקל שצבר לביטוח לאומי. השופטת מיכל עמית-אניסמן ציינה שהחלטה אחרת עלולה לפגוע בזכותו לקיום מינימלי בכבוד.

בשנת 2000 פתח הביטוח הלאומי תיק הוצאה לפועל נגד הגבר בדרישה לתשלום חוב מזונות. האב, שהתגרש מאמם של הילדים כשלוש שנים קודם לכן, לא שילם להם מזונות והביטוח הלאומי "נכנס בנעליו" ונשא במקומו בתשלום. במהלך השנים שחלפו תפח החוב לביטוח הלאומי לכ-385 אלף שקל. בשלב מסוים הופנה האב להליכי פשיטת רגל.

תביעה

במקום לשלם מזונות: נסע ללמוד תורה בחו"ל

עו"ד כנרת שמיר מסיקה

גבר ניסה להתחמק מתשלום חוב של 213 אלף שקל לגרושתו, וביקש להכריז עליו פושט רגל. בית המשפט דחה אותו וקבע שהוא התנהל בחוסר תום לב

במקום לשלם מזונות: נסע ללמוד תורה בחו"ל

בתחילת השנה הוא קיבל פטור מחובותיו על רקע נסיבותיו האישיות והעובדה שהוא "חי מן היד לפה" ומתרומות. כחודש לאחר מכן הוא ביקש להחיל את ההפטר על החוב היחיד שנשאר – המזונות לביטוח הלאומי. הוא סיפר שהוא סובל משלל בעיות רפואיות ונפשיות, ובעבר היה מכור לסמים אך אינו מטופל עוד כי אינו יכול לעמוד בהוצאות הנסיעה.

לדבריו הוא מתקיים מקצבת הבטחת הכנסה של 2,162 שקל, מקבצנות ומתרומות, ולא יכול לעמוד בסכום החודשי הזעום שהוטל עליו לשלם לקופת פשיטת הרגל (100 שקל בחודש). הוא הוסיף שמאז גירושיו מאשתו לפני כ-20 שנה משפחתו מתנכרת אליו, וזה כשלוש שנים אין לו מקום מגורים קבוע והוא ישן במקלטים או בשטחים ציבוריים.

הביטוח הלאומי התנגד לבקשה והדגיש שמתן הפטר מחוב מזונות פוגע בהבטחת הקיום של הזכאים. נטען כי המהלך עלול לעודד חייבים לא לשלם בידיעה שתשלומי המזונות יגיעו מכיסה של המדינה, ושבבוא היום הם ממילא יקבלו הפטר.

קיום בכבוד

השופטת מיכל עמית-אניסמן הבהירה שאמנם פקודת פשיטת הרגל קובעת שצו הפטר לא פוטר מחוב מזונות, אך המחוקק העניק לבית המשפט מרחב של שיקול דעת לעניין זה, ובמקרים חריגים ניתן להעניק לחייב הפטר מלא או חלקי.

היא הזכירה גם שלאחרונה התקבלו כמה החלטות על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב המחילות את ההפטר על חוב המזונות במקרים של חייבים מעוטי יכולת שילדיהם בגרו.

ביחס למקרה הנוכחי היא ציינה שהכנסתו מהבטחת הכנסה נמוכה מאוד ולא סביר שתגדל בעתיד, מה גם שמדובר בחוב המזונות ישן שעל פי פסיקת בית המשפט העליון "מאבד מאופיו המקורי ומתקרב במהותו לחוב כספי רגיל", בין היתר משום שילדי החייב כבר בגירים והוא לא חייב עוד בסיפוק צרכי המחייה שלהם.

"יש לתת משקל גם לעובדה כי נוכח הכנסתו הנמוכה של החייב, המבוססת כולה על קצבאות המל"ל, אי מתן הפטר מחוב המזונות עלול לפגוע בזכותו של החייב לקיום מינימאלי בכבוד", סיכמה השופטת עמית-אניסמן וקיבלה את בקשת החייב להחיל את ההפטר על חוב המזונות.