עובדת עמידר סירבה לעבור לתפקיד לחוץ יותר – ופוטרה

לאחר 28 שנה בחברה, ועל רקע דיכאון וחרדה שמהם סבלה, פוטרה אשת גבייה שבחרה לא להתקדם. בית הדין לעבודה חייב את עמידר להחזיר אותה

עו"ד אלישר זקריפורסם: 04.05.17 , 17:22

בית הדין לעבודה בתל אביב הורה לאחרונה לחברת עמידר להחזיר עובדת שפוטרה לאחר 28 שנה משום שסירבה לעבור לתפקיד הכרוך בתוספת אחריות ולחץ. השופטת רוית צדיק קיבלה את גרסת העובדת, שלפיה בשל דיכאון וחרדה היא לא יכולה לשמש בתפקידים מסוג זה.

את ההודעה על הפיטורים קיבלה העובדת בתחילת ינואר. בבקשה לצו מניעה דחוף לביטול הפיטורים היא סיפרה שעד 2013 שימשה כממונה אזורית לגבייה, אך בעקבות שינויים ארגוניים ביקשה החברה להעביר אותה לתפקיד של רכזת הנדסה מחוזית הכרוך בתוספת אחריות ולחץ.

תביעה

שנה וחצי בלי שכר: מורה תפוצה ב-40 אלף ש'

עו"ד עלי שקיב

לאחר 11 שנים נאלצה המורה להפסיק לעסוק במקצוע עקב בעיה במיתרי הקול. משרד החינוך התעכב בשיבוץ שלה מחדש, וביהמ"ש חייב אותו לפצותה

שנה וחצי בלי שכר: מורה תפוצה ב-40 אלף ש'

היא סירבה והסבירה שעקב דיכאון וחרדה שהתפתחו אצלה היא לא יכולה לשמש בתפקידים הכרוכים בלחץ רב או מתבצעים בסביבה ללא חלונות שניתנים לפתיחה החוצה, והציגה אישור רפואי על כך. לנוכח סירובה, הוסיפה, נערך לה שימוע וכמה ימים לאחריו היא פוטרה.

לאחר הדיון הראשון בבית הדין לעבודה הודיעה עמידר שניתן לשבץ את העובדת כמנהלת תיקי לקוחות בחברה. אך כחודש לאחר מכן, כשהסכימה לקבל את התפקיד לאחר שהתייעצה עם רופאיה, הודיעה החברה שהוא כבר אויש.

לטענת העובדת, פיטוריה נעשו בניגוד להסכם הקיבוצי שעליו חתומה החברה, שקובע כי במקרה שעובד נשחק ומצב בריאותו מתדרדר, יש להעבירו מתפקידו ולהשתדל למצוא לו עבודה מתאימה. לטענתה, עמידר הייתה נחושה להיפטר ממנה על אף הוותק שלה, גילה והעובדה שהיא מפרנסת עיקרית במשפחתה.

עמידר טענה בתגובה שמי שאחראי למצב שנוצר היא העובדת עצמה, "שעשתה כל שניתן כדי לסכל את המשך עבודתה במקום". מנהליה, נטען, ביקשו להעביר אותה תפקיד לנוכח חוסר מקצועיותה אך העובדת סירבה לקבל על עצמה את התפקיד שהוצע לה וניסתה להכתיב בחוסר תום לב באיזו משרה לשבץ אותה.

החברה הוסיפה שלמרות ניסיונותיה, לא נמצא תפקיד שאינו כרוך במצבי לחץ ומתאים ליכולותיה.

השופטת רוית צדיק קבעה שטרם פיטורי העובדת היה על עמידר לנהל משא ומתן מול ועד העובדים אך החברה לא הציגה כל ראיה לכך שהיא ביקשה את עמדת הוועד בנושא. זאת ועוד, יום למחרת הפיטורים נשלח לעמידר מכתב מההסתדרות המתנגד לפיטורים. מעבר לפגם זה ציינה השופטת שעל פי ההסכם הקיבוצי, ולנוכח מצבה הרפואי של העובדת, היה על ההנהלה להשתדל למצוא לה עבודה מתאימה.

בפסק הדין צוין שבאישור הרפואי שהציגה העובדת נרשם "באותיות של קידוש לבנה" שהיא לא מתאימה לתפקיד שהוצע לה, ולא ברור כיצד גם לאחר הצגת האישור התעקשה עמידר על השיבוץ. מעבר לכך, ההצעה הנוספת מטעם החברה הייתה ריקה מתוכן שכן התפקיד כבר אויש תוך העדפת אינטרס העובד החדש על פני זה של התובעת, שהועסקה בחברה למעלה מ-28 שנים.

בנסיבות אלה קיבלה השופטת צדיק את הבקשה וקבעה שהעובדת תוחזר לחברה מיידית לביצוע תפקיד התואם את מגבלתה הרפואית תוך שמירה על תנאי שכרה ויתר הזכויות הנלוות.