ביהמ"ש העליון אישר את קמפיין שוקה נגד סוכני הביטוח

בית המשפט העליון קיבל את ערעור חברת הביטוח אי.די.איי והתיר לשדר את קמפיין "שוקה".  בשנים האחרונות מנהלת איי.דיי.איי חברה לביטוח קמפיין בכיכובה של הקומיקאית, שני כהן, שמגלמת מזכירה של סוכן הביטוח "שוקה". במוקד הקמפיין הקריאה "להפסיק לממן סוכן" כדי לקדם את חברת הביטוח 9 מיליון. סוכני הביטוח טענו כי מדובר בלשון הרע, תיאור כוזב ושלל טענות אחרות. בית המשפט המחוזי קיבל חלקית את תביעתם וקבע כי מדובר בפרסום שעולה לכדי לשון הרע אולם הוא לא פוגעני כלפי כל הסוכנים ולכן תביעת לשון הרע נדחתה.

לקריאת פסק הדין המלא  

שאיפתו של גורם מסחרי "להכחיד" את מתחריו היא שאיפה לגיטימית

בכל מה שנוגע לתיאור כוזב התביעה התקבלה. "בעולם של כלכלה חופשית, שאיפתו של גורם מסחרי להשתלט על נתח השוק הרלוונטי ו'להכחיד' את מתחריו היא שאיפה לגיטימית, ויהיו שיטענו כי מדובר בשאיפה טבעית ומתבקשת", כך כתב בפסק הדין השופט יצחק עמית. לשכת סוכני הביטוח תשלם לאיי.די.איי הוצאות משפט בגובה של 70 אלף שקלים.

"אכן, הקמפיין מגחיך את תפקיד סוכן הביטוח ומציגו באור גרוטסקי וארכאי. ואולם בעוד חוק איסור לשון הרע נועד להגן על נכס פרטי של אדם שהוא שמו הטוב, הקמפיין כלל אינו מכוון כלפי סוכן ביטוח מסוים, אלא כלפי ציבור בלתי מסוים של סוכני הביטוח", כך מצינת השופטת ענת ברון בפסק דינה. "על פי סעיף 4 לחוק, גם אם היה בתשדירים משום לשון הרע נגד הסוכנים – בכל מקרה אין בה עילה לתובענה נגד החברה. ובהעדר עילה לפי חוק איסור לשון הרע, שהוא חוק ספציפי, ממילא לא קמה לסוכנים עילה כללית מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט".

השופטת ברון מוסיפה כי "הצגת הדברים בקמפיין היא על דרך הפרודיה והגוזמה באופן היתולי ומשעשע, שיש בו כדי לרכך עד מאוד את הפגיעה

הנטענת בסוכנים. בנסיבות אלה, וכאשר ברור לכל כי מפרסם התשדירים הוא מתחרה עסקי של הסוכנים – אין חשש כי המסר, שלפיו סוכן הביטוח הוא נהנתן ומיושן, יתקבל ברצינות על ידי הצרכן הסביר; כל מסקנה אחרת יש בה כדי להמעיט מערכו של הצרכן, ומשום סכנה לתחרות העסקית החופשית בכלל.

"קמפיין השוקה הוא אפוא כלי שיווקי שבו עושה החברה שימוש במסגרת התחרות העסקית בינה לבין הסוכנים, תוך שמירה על כללי תחרות הוגנת. קמפיין זה חוסה תחת חופש הביטוי המסחרי, ואין מקום למנוע מן החברה את פרסומו".

עורכי הדין שייצגו את ביטוח ישיר הם גיורא ארדינסט, רן שפרינצק ואריק ברנאייזן.