שתף קטע נבחר

שעשועון במחלוקת: הוכרו זכויות יוצרים בפורמט טלוויזיוני

סער ברודסקי הגה את השעשועון Upgrade, אבל אחרי שהזכויות נמכרו שמו לא הוזכר כיוצר. תביעתו נגד חברת "ארמוזה" התקבלה והפיצוי ייקבע בהמשך

שאלת מעמדו של פורמט טלוויזיוני נדונה לראשונה בישראל: בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה את תביעתו של סער ברודסקי, הוגה שעשועון הטלוויזיה Upgrade, להכרה בזכותו המוסרית, ולקבלת קרדיט על יצירת הפורמט המופץ ברחבי העולם.

 

השעשועון מופץ ומשווק זה שש שנים ברחבי העולם אך לא בישראל. הפרשה עסקה בין היתר בכמה הסכמים שנחתמו ב-2008: התובע טען שכשהיה סטודנט לתואר ראשון בתקשורת, הוא הגה את הרעיון לשעשועון שבמסגרתו מגיע מנחה לביתם של המשתתפים ושואל אותם שאלות טריוויה. תביעתו על סך 1.5 מיליון שקל הוגשה נגד חברת "ארמוזה אינטרנשיונל מדיה", העוסקת בהפצת פורמטים טלוויזיוניים לרשתות שידור ברחבי העולם, וכן נגד בעליה – אבי ארמוזה.

 

התובע סיפר שיצר את הפורמט הטלוויזיוני עם שני שותפים, כאשר הזכויות המסחריות והבעלות נמכרו בסופו של יום לחברת ההפקות "תנין", שמאוחר יותר התקשרה עם הנתבעים בהסכמים שונים להפצת הפורמט ברשתות שידור זרות (לאחר שפיילוט שבוצע עבור ערוץ 10 לא יצא לפועל).

 

הוא הוסיף שהנתבעים הפרו את זכותו המוסרית בפורמט, בכך שהסתירו את שמו כהוגה וכיוצר בכל הפרסומים וההסכמים הנוגעים אליו, ובמקום זאת הציגו את שמם כאילו הם יוצרי הפורמט, בעודם גורפים רווחים ותהילה כתוצאה מההצלחה ברחבי העולם. הוא דרש את הפיצוי הכספי וכן צווים שיחייבו את הנתבעים לתת לו קרדיט כהוגה ויוצר הפורמט ברולר הפתיחה והסיום של כל תוכנית.

 

הנתבעים טענו מנגד שגרסתו של ברודסקי, שלפיה הוא הוגה ויוצר הפורמט, היא "מופרכת". לדבריהם, הוא הגה רעיון ושוחח על כך עם חבריו, ואחר כך "ישב בחיבוק ידיים". עוד נטען כי הפורמט לא עונה להגדרת "יצירה" מוגנת בזכות יוצרים ולא חלה עליהם – כחברת הפצה – החובה להזכיר את שמו של התובע ולתת לו קרדיט כיוצר.

 

פסק הדין עסק רק בשאלת החבות והיה מקיף ויסודי. השופטת ד''ר דפנה אבניאלי סקרה מקרים מרחבי העולם לגבי מעמדם של פורמטים טלוויזיוניים ומצאה שקיימת נכונות בעולם להכיר בזכות יוצרים בפורמט טלוויזיוני, ובלבד שלא מדובר ברעיון בלבד אלא בכזה שקיבל ביטוי מוחשי ומיוחד דיו, ההופך את הפורמט ל"יצירה" ברת-הגנה.

 

כלומר, יש להבחין בין "סקיצות ראשוניות" או "רעיונות אמורפיים" שאינם מוגנים, לבין מצב שבו הרעיון קרם עור וגידים וגובש לכדי פורמט "מוחשי" מקורי, הכולל סצנות ואלמנטים ייחודים.

 

השופטת דחתה את טענות הנתבעים והחליטה שהפורמט הוא אכן פרי עמלו של התובע (יחד עם שני שותפים נוספים). נקבע כי הנתבעים הפרו את זכותו המוסרית לציון שמו כיוצר הפורמט, שבהסתמך עליו נוצר השעשועון המופץ על ידם. השופטת אבניאלי השתכנעה שהנתבעים ידעו על מעורבותו של התובע ביצירת הפורמט כשהתקשרו עם תנין הפקות, ויכלו לדרוש מגופי שידור לתת קרדיט לתובע.

 

לפיכך הוצאו צווים שבמסגרתם חויבו לנתבעים לתת בטריילרים קרדיט לתובע כהוגה ויוצר הפורמט, תוך ציון העובדה כי יש לו שני שותפים נוספים ביצירה. היקף הפיצוי בגין הפרת הזכות יידון בשלב השני של ההליך אלא אם הצדדים יגיעו לפשרה לגביו. בינתיים, הנתבעים חויבו בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 30 אלף שקל.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובע: עו"ד רועי הלוי
  • ב"כ הנתבעים: עו"ד צביקה מצקין, עו"ד אלרן שפירא
  • עו"ד שחר ולנר עוסק בקניין רוחני
  • הכותב לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
צילום: שי שברו
עו"ד שחר ולנר
צילום: שי שברו
מומלצים