נפגע פעולות איבה: טיל גראד גרם למחלת לב

במהלך מבצע עמוד ענן התפוצץ גראד ליד תושב אשדוד, שאובחן כחולה קרדיומיופתיה. ביטוח לאומי סירב להכיר בנזק, אך בית המשפט חייב אותו

עו"ד נעים פראןפורסם: 05.05.17 , 08:50

בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה ערר שהגיש תושב אשדוד שלקה במחלת לב בעקבות התפוצצות טיל גראד בסמוך אליו במהלך מבצע עמוד ענן ב-2012. השופטת בדימוס זהבה אגי דחתה את עמדת הביטוח הלאומי והורתה להכיר באיש כנפגע פעולות איבה גם בגלל הנזק שנגרם ללבו.

בימים הראשונים של מבצע "עמוד ענן" בנובמבר 2012 היו התובע ובתו ברחוב באשדוד כשלידם התפוצץ טיל שנורה מרצועת עזה. האב נתקף בהלה וחרדה וחש לחצים בחזה ובאוזניים. הוא פונה לבית החולים "קפלן", שם עלו ממצאי לב של חסם שמאל מלא, שהיה כבר ידוע. באותו יום הוא לא עבר בדיקות נוספות (למשל אקו לב) כיוון שככל הנראה היה חסר ביטוח, בהיותו תושב חוזר. הוא שוחרר לביתו ולטענתו המשיך לסבול מלחצים בחזה ופיתח קוצר נשימה במאמצים שהלך והחמיר.

תביעה

הסיבה לפיטורי העוזרת: רקטה פגעה בבית

עו"ד אלי דן

איש עסקים שביתו נפגע מקסאם פיטר אישה שעבדה אצלו בטענה שהאירוע מהווה "סיכול חוזה עבודה". ביה"ד חשב אחרת וחייב אותו ב-25 אלף שקל

הסיבה לפיטורי העוזרת: רקטה פגעה בבית

כחודש לאחר מכן הוא נרשם בקופת חולים כללית וקיבל זכאות לביטוח בריאות מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי. כמה שבועות אחר כך הוא אובחן כחולה בקרדיומיופתיה מורחבת ובאי ספיקת לב קלינית עם פגיעה בתפקוד החדר השמאלי.

ביטוח לאומי הכיר בו כנפגע אירוע איבה, אולם רק בכל הקשור לנזקי שמיעה ונזק נפשי, ולא בהקשר של פגיעה בלב. המוסד לא נימק את דחייתו, אלא הפנה אותו לחוות דעת של היועצת מטעמו מבלי לפרט אותה.

על החלטה זו הגיש האב ערר לבית המשפט. השופטת (בדימוס) זהבה אגי, העומדת בראש ועדת העררים, מינתה מומחה רפואי מטעם בית המשפט, שציין שהעורר לא סבל מסימפטומים של פגיעה בלב לפני נפילת הטיל, ומיד לאחר האירוע חש כאבים וקוצר נשימה והחל לסבול מירידה בתפקוד.

לפיכך, מסקנתו הייתה כי סביר יותר שמחלת הקרדיומיופטיה – בצורת תסמונת שנקראת "טקצ'ובו" – התפתחה בעקבות הלחץ הנפשי באירוע נפילת הטיל, ולא התפתחה כמצב תחלואתי קודם על רקע הליקוי של החסם בצרור ההולכה השמאלי.

בפתח דברי הכרעתה מתחה השופטת אגי ביקורת נוקבת על כך שביטוח לאומי לא נימק את החלטתה: "החלטה המנוסחת בצורה כזו, המפנה לחוות דעת יועץ בלי לפרט את נימוקיה, אינה מאפשרת למגיש התביעה להכרה לדעת מה הם נימוקי הדחיה, ועליו להגיש עררו כסומא באפלה ולירות את חיצי טענותיו לכל עבר. טוב תעשה הרשות המאשרת אם להבא תפרט את נימוקי הדחיה כבר בהחלטתה הראשונית או שתצרף את חוות הדעת עליהן היא נסמכת בהחלטתה לדחות את ההכרה".

השופטת קיבלה את מסקנות המומחה מטעם בית המשפט וציינה: "הפגיעה בשריר הלב הידועה כ'תסמונת טקצ'ובו' מתרחשת באופן פתאומי, ועל כן סביר יותר כי הדחק מאירוע האיבה שבו היה העורר מעורב הוא שגרם להסתמנות הקלינית, ולא קיומו של החסם בצרור ההולכה השמאלי שהיה כאמור, א-סימפטומטי לחלוטין במשך חצי שנה, עד לאירוע האיבה".

בסיכומו של דבר נקבע כי קיים קשר סיבתי של גרימה בין הנזק ללב והכאבים בחזה (קרדיומיופטיה) לבין אירוע האיבה שהעורר חווה. הערר התקבל והעורר הוכר כנפגע איבה גם בקשר לפגיעה בלב. ביטוח לאומי חויב לשלם הוצאות משפט בסך 5,000 שקל.