האקזיט הבא כבר מתהווה באוניברסיטאות המחקר בישראל. דעה

מאחורינו 69 שנים של צמיחה תרבותית, כלכלית וטכנולוגית. תוך זמן קצר הפכה המדינה הקטנה למובילה ביצירתיות ויזמות. השנה האחרונה ייצגה בין היתר את הקשר המתחזק והקריטי בין המחקר האקדמי המתנהל במוסדות ההשכלה הגבוהה - לתעשייה ולכלכלה הישראלית. אוניברסיטאות המחקר בישראל הובילו ופיתחו השנה פרויקטים ופטנטים רבים מאוד אשר יתרמו לאורח חיינו, בריאותינו וביטחוננו ואף ישפיעו ישירות על התעשייה המקומית והעולמית.

עסקת הענק של רכישת מובילאיי בידי אינטל, אשר התרחשה לאחרונה והגיעה מבית היוצר של האוניברסיטה העברית, מוכיחה שוב את היתרון הישראלי בבניית מערכות מורכבות, שמשלבות בתוכן יכולות בתחום התוכנה והחומרה, ובעיקר יצירתיות וחשיבה מקורית.

מעבר לתשואות על ההצלחה הכלכלית המדהימה, הרכישה חידדה עבור הציבור הרחב את מה שאנו באוניברסיטאות כבר יודעים זמן רב: היכולת האדירה של מעבדות המחקר האקדמיות ליצור טכנולוגיות ומיזמים פורצי דרך.

המשאב החשוב ביותר של מדינת ישראל והבסיס להישגנו המדעיים והיזמיים הינו ההון האנושי שלה, ולאוניברסיטאות יש חלק מרכזי וראשוני ביצירתו. האוניברסיטאות בישראל ממשיכות לטפח סטודנטים וחוקרים שיצעידו את מדינת ישראל קדימה בכל ההיבטים. חוקרינו ובוגרינו עומדים כיום מאחורי חברות רבות בארץ ומעבר לים ונמנים עם המובילים בעולם בהישגיהם לא רק ביחס לגודל המדינה. . התווית של מגדל שן שהודבקה לאקדמיה הוסרה (ואם לא כדאי שתוסר).

האקדמיה בארץ רלבנטית לחברה בכל תחומי החיים. כיום בכל האוניברסיטאות קיימים גופים אשר תפקידם ליישם הלכה למעשה את המחקרים שנעשים בכל אחד מהמוסדות. שיתופי פעולה בין האוניברסיטאות לתעשייה הניבו חברות הזנק ורישום של פטנטים רבים מדי שנה. גם כיום עומדים פטנטים לפני אישור ומוצרים חדשים לרשות התעשייה, ביניהם פיתוחים המבוססים על טכנולוגיות ננו ליצור תרופות וציוד רפואי, פיתוחים בתחום התקשורת והתחבורה, פיתוחים הקשורים לתעשייה הביטחונית, החקלאית ועוד.

דוגמאות מהתקופה האחרונה

התקופה האחרונה הייתה פורה מאוד לאוניברסיטאות המחקר. פרופ' מיכאל סלע מהמחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן, רשם פטנט רפואי אשר בזכותו הופקו לא פחות משלוש תרופות שונות לטיפול בסרטן. שלוש התרופות מבוססות על שילוב של נוגדנים החוסמים קולטן אשר ממלא תפקיד מרכזי בתהליכי ההיווצרות וההתפשטות של גידולים סרטניים. במחקר נוסף במכון ויצמן, התגלה כי נוגדנים מסוימים החוסמים קולטן זה, בשילוב עם תרופות כימותרפיות יוצרים סינרגיה. כלומר, שילוב זה יוצר השפעה העולה על זו של כל אחת מהתרופות בנפרד.

פרופ' דוד מנדלוביץ' ותלמידו מבית הספר להנדסת חשמל באוניברסיטת תל-אביב, פיתחו סנסור חדשני המסוגל לנתח את תכונות החומרים שבהם צופה מצלמה. היכולת לחוש הרכב של חומרים במצלמות ניידות פותחת כר נרחב של אפליקציות אשר יהפכו את מכשיר הטלפון החכם לחיישן מתוחכם היודע להעריך את טריות המזון שלנו, מצבנו הבריאותי ועוד. הפרויקט שהחל באוניברסיטה, נתמך על ידי קרנות הון הסיכון JVP, סמסונג ובוש, ויצא לדרך כחברה עצמאית.

באוניברסיטה העברית בירושלים, פיתח פרופ' שלמה מגדסי מהמכון לכימיה, דיו המכיל חלקיקים זעירים של כסף, המאפשר הדפסת מעגלים ומוליכים חשמליים במהירות רבה. שיטות הייצור הנוכחיות דורשות זמן רב וציוד מיוחד, ועל ידי הדפסה ישירה של המוליך החשמלי ניתן לקצר ולהוזיל מאוד את תהליכי הייצור, כפי שבא לביטוי בתחום הנקרא "אלקטרוניקה מודפסת". התהליך הייחודי של ייצור החלקיקים, אשר פותח באוניברסיטה, מוסחר לחברת ננו-דיימנשן הנסחרת בנאסד"ק.

אוניברסיטת בן גוריון בנגב הודיעה לאחרונה על הגשת הפטנט ה-1,000. באמצעות חברת היישום, הצליחה האוניברסיטה להפוך המצאות רבות לחברות מסחריות ולשיתופי פעולה. דוגמאות מהשנים האחרונות כוללות חברות סייבר כמו Morphisec ו-Secret Double Octopus, וחברות בתחום הרפואה כמו ElMindA, וחברת Xact Medical שהוקמה ב2017.

על בסיס פטנטים שנחקרו ופותחו באוניברסיטת בר-אילן במעבדת הרובוטיקה בראשותו של פרופסור גל קמינקא, הוקמה חברת bladeranger, העוסקת בפיתוח רובוטים ורחפנים לניקוי שדות סולאריים – אחת מעבודות הפרך הגדולות של ימינו ואחד הגורמים המעכבים בניית שדות גדולים של פאנלים ליצירת אנרגיה ירוקה.

באוניברסיטת חיפה, על בסיס מחקרה של פרופסור שרית לריש מהמחלקה לביולוגיה של האדם הוקמה חברת ההזנק ARTSaVIT LTD אשר מובילה פיתוח תרופתי, המחקה פעילות חלבון המיועד לגרום לתהליך של מוות תאי באופן סלקטיבי בתאים הסרטניים. החברה קיבלה בתחילת השנה השקעה של 6.3 מיליון דולר מענקית פארמה גרמנית ושתי קרנות הון סיכון מובילות.

בטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, פרופסור מוסה יודעים ו-פרופ' ג'והן פינברג מהפקולטה לרפואה, גילו זה מכבר מולקולה ייחודית, בשם "ראסג'ילין". בשנים האחרונות, המולקולה משמשת כבסיס לתרופה בשם אזליקט, הניתנת כתרופה המאטה מוות של תאי עצב ובכך משמשת כתרופה מהפכנית המאטה את התקדמות מחלת הפרקינסון, ומקלה על חייהם של המיליונים החולים בעולם ובישראל.

וכל אלה הן רק דוגמאות. ההשקעה במערכת ההשכלה הגבוהה בכלל, ובאוניברסיטאות בפרט, חשובה לעתיד מדינת ישראל בהכשרת המומחים פורצי הדרך הבאים, אך גם משתלמת ומחזירה עשרות מונים לציבור בישראל.

"המוחות" שהאוניברסיטאות מצליחות להחזיר, ההשפעה החברתית של נגישות להשכלה גבוהה לכל המגזרים ולפריפריה, וכמובן, הפרויקטים הצומחים מהאוניברסיטאות, מחזירים את ההשקעה בהם באמצעות מענקים ושיתופי פעולה בינלאומיים ובאמצעות פיתוח תעשייה טכנולוגית מתקדמת, אשר בתורה יוצרת הכנסות כספיות לקופת המדינה. מוצרים ופטנטים הנולדים באקדמיה ונמכרים בשוק, מחזירים את ההשקעה לציבור בתרומה לחייהם האישיים, כמו גם בתרומה לשוק כולו כתוצאה ממיסי מכירה.

האוניברסיטאות ימשיכו גם בעתיד להוות חוסן משמעותי למדינת ישראל, ומקור גאוותה וכוחה המדעי והכלכלי.

הכותב, פרופ' יוסי קלפטר, הוא יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות ונשיא אוניברסיטת תל אביב