"גב' כהן מחדרה תוכל ליהנות מחשמל מוזל". המאבק לעצמאות אנרגטית
יצרני החשמל הפרטיים מבטיחים מהפכת מחירים בדומה לרפורמה הסלולרית שקיצצה את הוצאות הצרכנים במאות אחוזים. אלא שבדרך לשם מונחים חסמים כמו היעדר תשתיות מספקות, וכן חששות מכך שהליך ההפרטה יפגע דווקא בצרכנים החלשים. ומה אומרים בחברת החשמל? "אלה שבאים בטענות אלינו הם בעצם טייקונים, שעלולים להפוך למונופולים"
ריקי כהן מחדרה קיבלה חשבון חשמל מנופח. כבר כמה שנים שחברת אספקת החשמל שעמה היא התקשרה מעלה מחירים, וחבילת החשמל הראשונית עליה חתמה כבר מזמן לא אקטואלית. לפני כמה חודשים נכנס שחקן חדש בשוק החשמל, והבטיח לחתוך מחירים. ריקי קצת חששה להתקשר עם חברה כל כך צעירה, אבל כשראתה את חשבון החשמל של חברה שלה שרק נרשמה ל"אלקטרה-גולן" שהצטמצם ב-50% היא החליטה לעבור חברה. היא לא מצטערת. בשכונה אחרת, אותה ריקי כהן מנסה לעמוד בחשבונות החשמל שלה. החובות הולכים ומצטברים וגוררים קנסות וריביות. היא מנסה להגיע להסדר פריסת חובות אבל חברת עורכי הדין כבר מטפלת בבעיה שלה. הריביות גדלות עם כל מכתב. לבסוף, אולי אפילו מנתקים אותה מהחשמל.
החסמים שבולמים אנרגיה מתחדשת בישראל
חברת החשמל מנסה להיכנס לאנרגיה המתחדשת?
יצרני החשמל הפרטיים מרבים להשוות את שוק החשמל לשוק הסלולר, אשר המהפכה הצרכנית שהתחוללה בו לפני מספר שנים הפחיתה את הוצאות המנויים במאות אחוזים - ממאות שקלים בחודש לעשרות שקלים בלבד. תסריט א', שכיום לא קיים במציאות, הוא עבורם התסריט שהם היו רוצים שיהיה בראשכם. חברת חשמל אולי הייתה רוצה שתחשבו על תסריט ב'. כך או כך, בשנים האחרונות הולך ומשתנה משק החשמל שלנו ומתעצב מחדש. המושג עצמאות אנרגטית מקבל משמעות חדשה, עם כניסתם של היצרנים הפרטיים והאנרגיות המתחדשות.
משק החשמל בישראל מורכב ממקטע הייצור, מקטע ההולכה ומקטע האספקה. בעוד שבמקטע ההולכה חברת החשמל הינה מונופול טבעי, מקטע הייצור החל להיפתח לתחרות. היצרנים הפרטיים מבקשים שמקטע זה ייפתח לתחרות מלאה שתביא להוזלת מחירים. כיום הם מוכרים חשמל רק לסקטור העסקי. ביקשנו לשוחח איתם ועם נציג חברת החשמל כדי לשמוע על עתיד הענף והבעיות הניצבות מול משק החשמל בשנים הבאות.
"תחרות תמיד טובה ממונופול"
"40% מייצור החשמל כיום הוא פרטי", אומר איתן מאיר מנכ"ל דליה אנרגיה. "השוק הפרטי מוכן לקחת סיכון ולהתקדם. בהנחה שהוא מצליח להתקדם. משק החשמל הפרטי נבנה תוך כדי בניית הרגולציה עליו. כל מה שאני יכול להגיד זה שהממשלה, רשות החשמל ומשרד האנרגיה למדו את הלקח שלהם". תחנת הכוח הפרטית דליה אנרגיות, הממוקמת בתל צפית שבשפלה הדרומית, היא התחנה הפרטית הגדולה במשק. "כשלוקחים בחשבון את העליה בביקוש, יש צורך בבניית תחנת כוח חדשות. מהניסיון שלנו הדבר לוקח כרגע לא פחות מ-10 שנים. ב-2022 יהיה צורך בלפחות 2-3 תחנות כמו דליה. וזה אומר להתחיל לבנות היום".
לאחרונה אירעו תקלות קשות בתהליך ייצור החשמל בתחנה. לדברי מאיר, "יש שטוענים שיש מספיק כוח ייצור ואולם בפועל כושר הייצור נמוך מזה שעל הנייר. כך לדוגמא, בחורף האחרון דובר על ייצור בסדר גודל של 13-14 אלף מגה וואט. בפועל, היו זמינים הרבה פחות. ולמה? כי יש תקלות - בוודאי בתחנות הישנות אך גם בתחנות הכוח החדשות. הביקוש הולך ועולה ככל שרמת החיים עולה".
עבור היצרנים הפרטיים התחרות היא הדבר החשוב ביותר, יחד עם הרווחים כמובן. כאשר נשאל מאיר, מנכ"ל דליה אנרגיות, האם קיים חשש כי בשוק חשמל מופרט יהפכו מעוטי היכולת לצרכני חשמל סוג ב', הוא אומר: "זה מגיע ממקום שבו רואים את העץ הבודד ולא את היער. היער זה התחרות. ותחרות תמיד טובה ממונופול. זה הוכח בסקטור הפרטי יותר מפעם אחת. יש לנו יתרון בלבצע, להקים ולמנף. גברת כהן מחדרה או מתילדה מחיפה או מוישה מתל אביב יוכלו ליהנות מחשמל מוזל.
"אני מוכר לסקטור הפרטי חשמל יותר זול מהתעריף שקבעה רשות החשמל. אם יאפשרו לי למכור ישירות לבתי אב החשמל לגברת כהן מחדרה יהיה יותר זול. תקדים הסלולרי יהיה גם בחשמל".
כניסת היצרנים הפרטיים מעוררת חששות לא מעטות, דוגמת זו מהיווצרות דואופולים או אוליגופולים, שיחליפו את המונופול הטבעי. "בשביל זה יש רגולציה", אומר אלי אסולין, מנכ"ל דוראד - תחנת הכוח הפרטית הנמצאת במתחם קצא"א באשקלון. "אם ייתנו לנו להיות יצרנים בהיקף של מעל 50% זה יהיה אבסורד. יצטרכו לקבוע מכסה לכל יצרן פרטי. הממשלה עושה זאת בפועל. נכון להיות אנחנו לא יכולים לייצר יותר מ-1,400 מגה ליצרן. זה פחות ממה שנכון לאפשר, ואנחנו בדיאולוג עם הממשלה על מנת להגיע ל-3,000-2,500 מגה וואט. מתוך 15 אלף זה יהיה מונופול? לא".
החסם הגדול: מחסור בתשתיות הולכה
אחת הבעיות הקשות המעכבות את פיתוח משק החשמל הוא היעדר השקעה מספקת בתשתית ההולכה, המתוארת כצוואר בקבוק. ברפורמה האחרונה שגובשה ע"י משרד האוצר והאנרגיה הומלץ להותיר את חברת החשמל כמונופול בחלק מהתחומים. דו"ח מבקר המדינה האחרון ציין כי הדבר שימר את מעמדה המונופוליסטי, בניגוד לתכלית חוק משק החשמל לייצר תנאים לתחרות.איי.סי.פאואר ישראל בע"מ מרכזת את פעילות ייצור החשמל בישראל של חברת איי.סי.פאואר בע"מ, שבשליטת חברת קנון אחזקות - שבשליטת עידן עופר. במסגרת זו מפעילה איי.סי.פאואר ישראל תחנת כוח קונבנציונלית במישור רותם, בהספק מותקן של כ-440 מגה וואט המייצרת בגז טבעי. כמו כן, בבעלות איי.סי.פאואר בע"מ (באמצעות חברת בת) תחנת כוח המוקמת בסמוך למפעלי נייר חדרה, בהספק מותקן של עד 148.5 מגהוואט.
"אנחנו מבצעים מעבר ממונופול ממשלתי שמוכר לאזרחים, כמו שהיתה בזק בשוק התקשורת לפני 20 שנה, למצב של שוק תחרותי". אומר מנכ"ל החברה גיורא אלמוגי. "כמו שוק התקשורת כיום. אנחנו עובדים כבר 4 שנים. ואם היה אי פעם חשש שהמשק הפרטי בעתות מצוקה לא יוכל לעמוד בגלל שהוא לא חברה ממשלתית זה מזמן מאחורינו. הוכחנו את עצמנו בסערה הגדולה של סוף שנת 2013. גם בימי צוק איתן. מבחינת המחויבות להפעיל את התחנה בנקודות הקיצון אין שום הבדל בין תחנה ממשלתית לפרטית. אני מסכים שחשמל הוא דבר אסטרטגי, אבל אם היה חשש שהסקטור הפרטי יחסוך בהוצאות בצוק איתן, אנחנו לא שם. אני לא חושב שיש מישהו שמעלה תהיות בנוגע לזה.
תחנות הכוח הפרטיות נבנות, באופן טבעי, באזורים בהן הקרקע זולה וזמינה יותר. כך שהנגב הפך ליעד מועדף. אבל הנגב גם סובל ממחסור בתשתיות. "חברת החשמל תישאר כמונופול בתחום ההולכה והחלוקה. זה טבעי", אומר אלמוגי, שמלין על היעדר השקעה בתשתיות אבל מוסיף: "אני לא מאשים את חברת חשמל. צריך לקבל החלטה ממשלתית ברורה שהמשאבים של חברת החשמל יילכו לחיזוק מערכת ההולכה והחלוקה. כל עוד אין החלטה כזו חברת חשמל נמצאת בניגוד עניינים. מבקשים מחברה, שהיא מתחרה שלי בתחום הייצור, להשקיע משאביה לא בייצור אלא בהולכה. הרי ההולכה תשרת את המתחרים. זה עניין אסטרטגי. תחנות כוח יש הרבה. מערכת הולכה יש רק אחת. צריך לומר שמשקיעים כסף בתכנית חירום למערכת ההולכה".
"הציבור מממן רווחי ענק של טייקונים"
ומה אומרים בחברת החשמל? לדברי אורן הלמן, סמנכ"ל שיווק ורגולציה של חברת חשמל, "ב-15 השנים האחרונות לא תוקצבה ההשקעה ברשת. זה לא תפקידה של חברת החשמל למרות שאנחנו כן משקיעים. הרשת נבנתה היסטורית על בסיס של פיזור אוכלוסין מסויים בצורה חד כיוונית. כרגע אנחנו עוברים לרשת על בסיס דו כיווני בגלל השינויים בתמהיל הייצור. הכניסה של היצרנים הפרטיים והאנרגיות המתחדשות מצריכות השקעה.
"מקור ההכנסה היחיד של חברת החשמל הוא תעריף החשמל. מה שהיצרנים הפרטיים אומרים צריך להיות מופנה לגורמים אחרים. קל להציג את חברת החשמל כגורם שפוגע בתחרות אבל משק החשמל הולך לביזור. יש הרבה מאוד יצרנים קטנים, בינוניים וגדולים שנכנסים למערכת ההולכה. היום אנחנו מספקים פחות מ-45% למגזר העסקי. מ-2012 ועד 2016 ירדנו ב-50% מהיקף המכירות שלנו לצרכנים גדולים. זה הכל עובר ליצרנים הפרטיים. אין לנו בעיה בנוגע לזה.
"אי אפשר לומר: 'אתם לא מאפשרים תחרות'. מ-2013 היצרנים הפרטיים עלו בכ-800% באספקת החשמל ללקוחות שלהם. יש פה רגולציה חסרת תקדים בשם עידוד התחרות. הציבור מממן רווחי ענק של טייקונים. אלה שבאים בטענות אלינו הם בעצם טייקונים, שעלולים להפוך לקבוצות ריכוז ומונופולים פרטיים. אלה תהליכים שלא קשורים ישירות לחברת החשמל, אלא לרגולטור. בסוף הציבור יממן את זה. אנחנו רוצים שייתנו לחברת החשמל להתחרות כשווה בין שווים".
לדברי אלמוגי, "חברת החשמל יושבת על החמצן של היצרן הפרטי ולא מפתחת אותו". כאשר הוא נשאל האם חברת החשמל מרתיעה שחקנים מהשקעות בשוק, הוא עונה: "בוודאי", אך תולה את האשם גם במדינה. "כשיש סקטור כל כך קריטי ועתיר רגולציה, והממשלה לא החליטה באופן מובהק על מדיניות - זה מרתיע. כשיש לך שינויים רגולטוריים תכופים זה מרתיע. כל חברות החשמל האחרות מדירות את רגליהן לפה. שחקני החשמל הכי גדולים פועלים בצ'ילה. אבל השחקנים מודרים. אנחנו מקומיים פה אז אנחנו סובלים. יש כאלה שיצאו בגלל שמצב המשק מרתיע אותם. כל פעם הוא משנה כיוון".
"צריך לטפל בחברת החשמל עם 13 אלף העובדים והכוח הפוליטי והחובות שלה, ורשות החשמל ומשרד האנרגיה לא מספיקים לכך. צריך מעורבות של משרד האוצר. בכל משקי החשמל בעולם בהם היה מונופול ממשלתי, דבר לא השתנה עד שהייתה החלטה ממשלתית והבנה שרפורמה כזו לוקחת שנים. תהליך פירוק חברת החשמל, והיציאה שלה מתחום הייצור והאספקה לצורך מעבר לתחום ההולכה והחלוקה לא יקרה ביום אחד. לצערי בכל דיון מגיעים לעובדי חברת החשמל. מגבשים רפורמה, מקימים ועדה וזה עובר לדרג הפוליטי, הדרג הפוליטי לא מקבל החלטות, מגיעות בחירות, יש שר חדש. וזהו".
"היצרנים הפרטיים בוחרים לקוחות רווחיים, גם ריקי מחדרה שוות זכויות"
"אנחנו מתנהלים בצורה הגונה ושקופה", משיב הלמן בעניין הרפורמה בחברת החשמל. "אנחנו רוצים רפורמה שתטפל במערכת. אנחנו עבדנו בשביל שהיצרנים הפרטיים ייכנסו. ב-2013, כשהייתה בעיית חשמל בגלל משבר הגז המצרי, סייענו לדוראד להקדים את הכניסה שלהם למערכת. ב-2012 הושקעו 660 מיליון שקל במערכת ההולכה. ב-2014 הושקעו 810 מיליון שקל וב-2016 הושקעו 682 מיליון.
"זה לא נכון לומר שחברת החשמל לא משקיעה. היצרנים הפרטיים בוחרים את הלקוחות הרווחיים. אנחנו לא יכולים לעשות את זה. אם תחרות - אז היא צריכה להיות הוגנת. גם ריקי כהן מחדרה היא לקוחה שווה ובעלת זכויות שוות, והיא לקוחה שלנו".
"אי אפשר לעשות שינויים כל כך דרמטיים בשוק כל כך חשוב במהירות גבוהה יותר", אומר אסולין, מנכ"ל דוראד, המשתדל שלא להתעמת עם אף גורם. "אני רואה מה עושות הרשויות, והמדיניות כיום תוביל לתחרות מלאה. זה ייקח עוד 10 שנים לפחות".
לאחרונה פנתה דוראד לרשות החשמל ולמשרדי האנרגיה והאוצר בבקשה לקדם פיילוט למכירת חשמל למשקי בית ביישובי עוטף עזה בתעריף נמוכים משל חברת החשמל. אסולין, בכיר לשעבר בחברת החשמל, מנסה לעשות הכל כדי שלא להתעמת עם חברת האם. "השוק הפרטי הוכיח שהוא מסוגל לעשות משהו שלפני ארבע שנים היה מוטל בספק. הושקעו בתחנות הפרטיות כ-10 מיליארד שקל, כדי להיכנס בשוק שהיה אז באי וודאות גדולה. כעת כולם מנסים לייצב את השוק ולהחליט מהם כללי המשחק כדי שיזמים נוספים ייכנסו".
לפנייה לכתב/ת 
