15 משפטים שכל הורה חייב לומר לעצמו

כולנו מעולים במתן עצות לילדים, לבן הזוג ולמטפלת אבל כדי להיות הורה טוב כדאי מדי פעם לעצור ולבחון את ההתנהלות האישית. קבלו את העצות של המומחים למשפטים שיעזרו לכם בתקשורת עם הילדים.  

ליאת קרן, פסיכותרפיסטית לילדים ונוער ומטפלת משפחתית מוסמכת:

1. זה לא אישי

יש לנו נטייה לקחת דברים אישית, לכן זה המשפט לשנן לעצמנו - הילדים לא פועלים במכוון נגדנו. גם אם אמרתם להם אלף פעמים לצאת מהמשחק וללכת להתקלח והם התעלמו, זה לא אישי נגדכם. יש סיכוי טוב שהם אפילו לא שמעו אתכם או שחשבו "רק עוד רגע, אני תכף מסיים" והפיתוי להמשיך במשחק היה חזק מהם. זכרו שהם פועלים עם ההיגיון הפנימי שלהם שלא תמיד תואם את זה שלכם. היכולת לנטרל את התחושה הזו, שזה אישי, תאפשר לכם להבין טוב יותר את הסיטואציה, לראות בבהירות את כוונתם מתוך עולמם ולהגיב תגובה מושכלת ויעילה יותר. למשל לבחון איתם את הבעיה ולשמוע מה הם מציעים כפתרון לעניין.

2. הוא רק בן שנתיים

או שלוש, או חמש… תזכירו לעצמכם את גיל הילד כשאתם חשים אי נוחות או בלבול מול דרישותיו הקולניות. זו השפה שהוא מכיר והוא ימשיך אם זה יועיל לו ואם ישיג בדרך זו את מה שהוא רוצה. כשאתם מזכירים לעצמכם את גילו יהיה לכם קל יותר להיזכר שאתם המבוגר האחראי ושיש לכם שנים רבות של ניסיון וארגז כלים עשיר בדרכים שונות להשגת מטרות. ברגע שתזכרו בכך יהיה לכם קל יותר לפנות אליו ולהסביר שזו לא דרך לקבל את מה שהוא רוצה. הסבירו לו אילו דרכים אחרות יכולות להיות יעילות בהרבה. אם מדובר ב"לא" מוחלט, תסבירו למה ואם יש דרך בה יוכל להשיג את מה שרוצה, הסבירו גם את זה וחזקו את ההתנהגות הרצויה בתגובה חיובית.

3. זה לא הם, זה אני

משהו מרגיז אתכם? זו החוויה האישית שלכם. יכול להיות שמישהו אחר באותה סיטואציה בדיוק לא היה מתרגז כלל אלא מגיב לגמרי אחרת. אם כך הכעס שלכם תלוי בכם וכך גם שינוי התגובה. קחו אחריות על התגובות שלכם ממש כפי שאתם מצפים מילדיכם לקחת אחריות על תגובותיהם. שינוי התגובה שלכם ישפיע בוודאי גם על התגובה של ילדיכם, בהתאמה.

קחו אחריות על התגובות שלכם(צילום: shutterstock)

הדס אדלשטיין, פסיכולוגית קלינית:

4. זה לא מאבק כוח, כי זה "לא כוחות"

כאשר ילד לא רוצה לעשות את "מה שאומרים לו" הורים נוטים לפרש זאת כביטוי כוחני של הילד. ההורים חשים כי הילד "מרשה לעצמו" לא להקשיב להם, חווים אותו כמניפולטיבי וחצוף, מתעורר בהם כעס רב והם מגיבים אף ביותר כוח בתגובה לילד. אבל זה לא מאבק כוח כי הכוחות אינם באמת שווים. ההורים בכל מקרה הם המבוגרים והקובעים, בהם הילד תלוי ולא להיפך. כדאי להיזכר בכך דווקא ברגעים הקשים, בהם נדמה שהילד מנסה לעשות את מה שהוא רוצה וההורה חש חסר אונים. ברגע שההורה יחוש פחות מאוים ויוכל להקשיב באמת לרצון של הילד, גם הילד יוכל לקבל ביתר קלות את סמכות ההורה.

5. "משעמם לי" לא בהכרח מבטא שעמום

האמירה "משעמם לי" יכולה לעורר תחושה כי הילד מצפה שההורה יבדר וישעשע אותו. תחושת השעמום יכולה לטמון בחובה קשת של מצבים רגשיים, כגון חוסר שקט, תחושת בדידות או געגועים לקשר עם ההורה (גם כשההורה נמצא ממש ליד). כדאי להבין שהילד זקוק קודם כל למענה רגשי, לתחושה כי הוא לא לבד. פתרונות מעשיים בהמשך לכך משתנים בהתאם לכל צמד הורה-ילד, ויכולים לכלול חיבוק ומגע מרגיע, שיחה, משחק משותף, עזרה לילד למצוא עיסוק שמתאים לו, שהייה משותפת כאשר כל אחד עסוק בענייניו ועוד.

6. הדרך חשובה מהתוצאה הסופית

את המשפט הזה כדאי לשנן כאשר הילד מרשה לעצמו להתנגד או להביע דעות שונות משל הוריו. לרוב אנו מסופקים כאשר הילד שלנו ממושמע ועושה את מה שאומרים לו, אבל התנהגות בהתאם לדרישות היא לא רק חיובית. אמנם היא מהווה אינדיקציה לכך שהילד מסוגל לדחות סיפוקים ולהבין דרישות אבל לעיתים ילד שלא מביע התנגדות או מחאה הוא ילד שלא קיבל לגיטימציה להכיר את עצמו ולבטא את צרכיו. לעיתים הוא אף פגוע, מפוחד או מדוכא. דרך חינוכית שמדגישה רק תוצאות התנהגותיות ולא מתעניינת בעולמו הרגשי של הילד בדרך להשגתן עלולה לפגוע בהתפתחותו הרגשית. לא רק התוצאה הסופית ההתנהגותית חשובה, אלא גם הדרך בה היא מושגת. חשוב לאפשר לילד לבטא את עצמו, להתעניין בדעותיו ותחושותיו ולא לבטל אותן.

עוד בערוץ הורים:

- הסודות של האב שמצליח להרדים את בתו

- לצאת מאזור הנוחות ולישון עם הבנות מחוץ לבית

- הצלם הכי צעיר: בן שנתיים מצלם רגעים בחייו

שיר דרור, עובדת סוציאלית קלינית (.M.S.W), מטפלת בילדים ובני נוער:

7. אין ילד רע, יש ילד שרע לו

יש ילדים שיחוו כקשים בגלל שהטמפרמנט שלהם שונה מאוד מזה של הוריהם, ולהורים קשה להכיל את זה. מצב זה גורם להורה להגיב באופן שלילי לילד שקשה גם לו בתוך הקשר וכך נוצרים עימותים הדדיים. אם אתם רואים את הילד שלכם מציק לאחרים, מתנכל לחרקים או לבעלי חיים, אינו מוכן לחלוק באופן שאינו תואם את גילו ההתפתחותי או כל התנהגות אחרת שנחווית על ידיכם כרעה, עצרו לרגע וחשבו - מה מציק לו? מה גורם לו להתנהג כפי שהוא מתנהג? מה חסר לו? ובעיקר - איך אפשר לכוון אותו להתנהגות מועילה יותר לעצמו ולסביבה? שאלות אלו ואחרות יסייעו לכם להגיב לילדיכם באופן מקדם במקום להרחיק אותם מכם.

8. הילד הוא לא שלוחה שלי

הילד שלכם יכול להידמות לכם בחיצוניות או בתכונות האופי, אך בסופו של דבר הוא אדם אחד יחיד ומיוחד. העדפותיו יכולות להיות שונות משלכם, כך גם תחביביו, רצונותיו ושאיפותיו. זה יכול להיות מאוד מתסכל בשביל אבא אוהד כדורגל שחלם על בן כדורגלן שיוכל לטפח ויחד ישחקו בשבתות, ויצפו במשחקים. אולי בפועל לאותו אב יש ילד עם שתי רגליים שמאליות שכל מאווייו נתונים למשחקי הרפתקאות במחשב ואין לו שום עניין לצפות במשחקים. חשוב כהורים שתבחינו איפה הכמיהות והשאיפות שלכם ביחס לילד נובעות מתוככם ואינן קשורות בהכרח לאלו של הילד, ותנו לו את התנאים לפרוח ולהתפתח בתחומים שטובים עבורו.

תנו לו את התנאים להתפתח בתחומים שטובים עבורו(צילום: shutterstock)

ד"ר יעל עזרא, מטפלת אישית, זוגית ומשפחתית מוסמכת:

9. אם טובה דיה

המושג לקוח מתוך תורתו של דונאלד וויניקוט, אשר טען שאם טובה אינה אם מושלמת, אלא אם אשר לצד סיפוק צרכיו הבסיסיים של הילד, מאשפרת לו באופן מותאם ומדורג לחוות תיסכולים. תסכולים אלה מעודדים התפתחות תקינה באמצעות רכישת היכולת לדחיית סיפוקים ופיתוח וויסות רגשי. הורים השואפים להורות מושלמת ללא טעויות או התנהלות מתוך קושי, עייפות, כעס וכד', מעבירים מודל פרפקציוניסטי לילדיהם. באופן דומה, ילדים אלו יתקשו להכיל בעצמם או בסביבתם טעויות, וימנעו מפעילויות בהן ההצלחה אינה מובטחת. הורים שיזכירו לעצמם שטעויות הן דבר טבעי ואנושי, יהוו מודל חיובי של להיות שלמים עם חוסר המושלמות. הורים אלו יגדלו ילדים גמישים המסוגלים להתמודד עם המציאות הבלתי מושלמת.

10. ריב הוא הזדמנות ללמידה

ריבים בין הילדים נתפסים בעיני הורים כמטרד ולכן הם שואפים לצמצם אותם ככל שניתן. לריבים תפקיד חשוב בהתפתחות החברתית שלנו. באמצעותם אנו לומדים לנהל משא ומתן, כיצד לעמוד על שלנו, מתי לוותר, כיצד לפנות לקבלת עזרה ובעיקר כיצד להתפייס ולחזור לשגרה. המשפחה מהווה מיקרו-קוסמוס בו הילדים לומדים ומשכללים את הכישורים החברתיים שלהם באווירה בטוחה. אם נתייחס לריב כהזדמנות ללמידה ולא כמטרד נוכל להבין שהתפקיד שלנו כהורים הוא לעזור להם לפתח כישורים אלה ולצאת לעולם בשלים יותר.

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה, וטל רחמים בירן, מנהל הטיפול בגיל הרך, במרכז ד"ר טל:

11. אני ההורה, הוא הילד

במערכת היחסים עם ילדינו יש לכאורה חלוקת תפקידים ברורה - אני ההורה והוא הילד. תיאורטית זו מערכת יחסים היררכית של גדול וקטן, חזק וחלש, תומך ונתמך. בפועל, לא פעם ברגעי תסכול, כעס, תשישות ועוד מגוון רגעים קשים שלא יתועדו באלבום המשפחתי, חלוקת התפקידים הזו נסדקת. אנו עשויים לזנוח את התפקיד ההורי ברגעים קשים - להיעלב עד עמקי נשמתינו מכך שהפעוט סטר לנו ולזעום על הילד שנזכר בערב שמחר בבוקר יש מבחן גדול בחשבון. ברגעים אלה הורים לעיתים שוכחים שגילו של הילד הנבון שמולם הוא לעיתים עשירית מגילם, שיכולותיהם הרגשיות של ילדים צעירים לגלות איפוק ולהתחשב באחר הן מוגבלות, שרמת ההבנה החשיבה והתכנון הן שונות ושבפועל הם מאוד זקוקים להורים גם אם הם מאוד עצמאיים. אם נצליח לזכור את חלוקת התפקידים דווקא ברגעים הקשים, היא זו שיכולה לעזור לנו ולילדים.

12. ילדים זה (גם) שמחה

כמה דקות של שמחה והנאה חוויתם היום עם ילדיכם? העובדה כי מרבית ההורים מג'נגלים בין עבודה לבית, ובמרבית הזמן עם הילדים עליהם לתת מענה כלשהו - להכין אוכל, להלביש, לרחוץ, לסדר, להסיע ולהרגיע הופכת לא פעם את הזמן עם הילדים לקשה. הורים רבים חשים שהזמן הזה הוא עול עבורם, עבודה שנייה. העובדה שעל ההורה "לתפעל את האירוע" עשויה להפוך את הזמן עם הילדים לפונקציונלי ולרוקן את הקשר מקרבה, מהנאה משותפת ומשמחה. התפעול השוטף הוא נתון ואליו נשאבים בקלות. לעומת זאת רגעי ההנאה והשמחה שמתרחשים באופן ספונטני הם מעטים, ואותם חשוב שההורה יתכנן וייצור.

מיה שטיינהרדט-זיו, מדריכת הורים מטעם מכון אדלר, יועצת שינה ובעלת בית ספר להורות ושינה "Mamamaya School":

13. שינה מביאה שינה

ולכן הרבו בשינה לילדכם מפני שהכלל המנחה בשינה של ילדים הוא "שנה מביאה שינה וחוסר שינה יביא חוסר שינה". 

14. למצוא את הזמן לעצמי

עצה שכל יולדת מקבלת מכולם אחרי הלידה, אך זוהי עצה מאתגרת מפני שמאוד קשה להניח הכל בצד כשהילד הולך לישון ופשוט ללכת לישון. בעיה נוספת היא שעד שהאם נכנסת למצב מנוחה ומנסה להירדם, בדיוק אז מתעורר התינוק כמו שאר חוקי מרפי, אז איפה העצה כאן? זה נכון ומומלץ לכל אם טריה ללכת לישון כשהתינוק שלה ישן, אבל גם מומלץ לה לפנות כל יום כמה דקות לעצמה. חשוב להטעין מצברים, לאכול, להתקלח ולנהל שיחת מבוגרים אחת לפחות. החוכמה היא לעשות שילוב, למצוא את הגבול הדק בין מנוחה ובין לפנות כמה דקות לעצמך.

15. לא יקרה כלום אם באופן חד פעמי הוא לא ישן

חשוב שילדים יתנסו גם ביציאה משגרה, אך כדאי לוודא שזה לא אירוע שקורה לעיתים רחוקות להשלים אחר כך את חוסר השינה. זכרו שאם הילד דילג על שינה או נמצא בעייפות יתר יהיה לו קשה יותר להירדם (משום שהמוח כבר הפריש הרבה יותר הורמוני פעילות במטרה לעזור לו להישאר ער ופעיל). עזרו לו כעת להירדם, אל תוותרו על עוד שינה (עצרו את כדור השלג של חוסר השינה לפני שהמצב מתדרדר והופך מחד פעמי לקבוע). עייפות יתר תגרור הרבה בכי, תסכול, הפרשה מוגברת של הורמוני פעילות וסטרס וכתוצאה מכך – עוד עייפות יתר. שימו לב שאתם לא נוהגים בדפוס של עייפות באופן קבוע, חד פעמי זה בסדר, לכל כלל יש יוצא מן הכלל ולכן זה חשוב לצאת מדי פעם מהשגרה ולבלות במטרה לתרגל יציאה וחזרה לשגרה ולכללים, אבל שימו לב שזה לא הופך לדפוס קבוע בו הילד חי ב"חסך שינה".