13 שנים לתוכנית של שיבא לאיתור רופאים מצטיינים

עבור ד"ר יהודה קמרי מהמרכז הרפואי שיבא תל השומר, פרויקט תלפיות, הוא "הציונות האמיתית". לדבריו, "להיות חלק מפרויקט תלפיות היא האפשרות להגשים את החלומות שלי. התקבלתי לתלפיות ב-2005 במחזור השני של התוכנית, ובזכותה קיבלתי תקציב להקים את מעבדת המחקר שלי, שהייתה בין הסיבות להצלחה שלי", הוא מספר בגאווה.

גם ד"ר ניקולה מאגיו, נוירולוג בכיר ומנהל המעבדה היישומית למדעי המוח בשיבא וד"ר שני פאלוך-שמעון, מנהלת השירות לסרטן שד בצעירות במכון לאונקולוגיה של השד בשיבא, "תלפיונרים" גאים, מסבירים כי חלק גדול מהצלחתם המקצועית הם זוקפים לפרויקט שאין לו אח ורע בעולם. "מי שהקים את תלפיות מבין שהשקעה בהון האנושי, היא ההשקעה המשתלמת ביותר", אומר ד"ר קמרי. 

קיבלו הצעות בחו"ל אבל נשארו בארץ

30 מעבדות מחקר, 55 מרצים ורופאים בכירים, מעל 100 מיליון שקל במענקים ופרסים וזו רק רשימה חלקית של ההישגים בפרויקט "תלפיות" למצוינות, שמתקיים בתל השומר וחוגג היום (א') 13 שנות קיום.

מטרת התוכנית היא לפתח ולהכשיר את מנהיגי הרפואה של המחר. "תלפיות שיבא הוא מיזם חיים, כשהתבקשתי לנהלו לפני 13 שנים ראיתי בו את ההפך הגמור ממה שנתנו לי, ראיתי בו את הדוגמא של איך לגדל את החברה הצעירים בפרגון באהבה בחינוך ללא קנאה ללא תחרות.

"ראיתי במיזם את המתנה הכי גדולה שיש – נתינה ממני לאחרים", אומר פרופ' יהודה אדלר, מאדריכלי הפרויקט ומי שמנהל אותו עד היום.

"אני מלווה אותם את התלפיונרים יום-יום שעה-שעה וגאה במה שנוצר תחת ידיי - מסה קריטית לרפואה בישראל של הטובים ביותר. כולם נשארו בארץ, אבל אף אחד לא עזב, אין אחד מהם שלא עשה השתלמויות בחו"ל במקומות הטובים בעולם, כולם קיבלו הצעות עבודה של מיליוני דולרים אך כולם חזרו לשיבא. מבחינתי זו גאוותי העליונה מעבר להכל".

ד"ר יהודה קמרי - הנסיך הפרסי

ד"ר יהודה קמרי MD, PhD , מומחה ברפואה פנימית, רופא בכיר ומנהל מעבדת מחקר בסיסי במרכז הליפידים ע"ש ברוך שטרסבורגר בשיבא, מרצה בכיר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, נמצא בתלפיות כבר משנת 2005, מהמחזור השני של התוכנית.

הוא גדל בקרית שמונה, כבן השביעי והקטן ביותר, למשפחה שעלתה מפרס. "גדלתי במשפחה כמו נסיך, וכבר מגיל קטן, המסר היה שאני אוכל לעשות כל מה שארצה. כשהייתי ילד, עסקתי דווקא במוזיקה, ורק כשבגרתי החלטתי ללמוד רפואה".

גם כיום הוא לא זנח את חלום המוזיקה, ובמקביל לעבודתו הרפואית הוא מקליט ומבצע מוזיקה קלאסית מזרחית של גדולי הז'אנר כמו סאלים אל נור והאחים אל כויתי וממקימי ההרכב המצליח "פירקת אל נור".

ד"ר יהודה קמרי. פרויקט תלפיות הוא עבורי הציונות האמיתית

ד"ר קמרי, בן ה-50, אב ל-3 ילדים, סיים בהצטיינות את לימודי הרפואה (החלק הקליני) באוניברסיטת תל אביב. במהלך ההתמחות ברפואה פנימית תחת הדרכתו של פרופ' אהוד גרוסמן, החל להתמקצע בתחום המניעה והטיפול בחולים עם גורמי סיכון לטרשת העורקים.

לאחר שנתיים כרופא בכיר בפנימית, החל לעסוק במחקר בסיסי במרכז הליפידים במסגרת לימודים לדוקטורט PhD באוניברסיטת תל אביב תחת הדרכתו של פרופ' דרור חרץ.

עבודת המחקר שלו מתמקדת בהבנת המעורבות של "ציטוקינים" כגורמי דלקת בטרשת העורקים, כבד שומני והשמנה, תוך שימוש במודלים ייחודיים של עכברים טראנסגניים שפותחו על ידו. 

כמו כן, בפרויקט מחקר חדשני (שיתוף פעולה עם פרופ. רות שלגי מאוניברסיטת תל אביב), התגלה שחסר הציטוקין IL-1 בעכברים מגדיל את הרזרבה השחלתית ואת משך הפריון של הנקבות בכ-20%. ייתכן וגילויים אלה יאפשרו בעתיד פיתוח שימוש קליני לטיפול בטרשת עורקים, כבד שומני, סוכרת ו/או שיפור פריון.

הוא הקים מעבדת מחקר בסיסי עצמאית במרכז הליפידים בשיבא, עומד בראשה ומשמש כרופא חוקר. עבודותיו הוצגו בכנסים רפואיים ומדעיים חשובים בארץ ובחו"ל, פורסמו בכתבי עת מדעיים חשובים בתחומי מחקרו והוא מתקרב למכסת המאמרים שתאפשר הגשה לדרגה האקדמית הבאה (פרופסור).

ההשתתפות בתלפיות היא לדבריו, הבסיס שאיפשר לו להקים את מעבדת המחקר שלו. "הפרויקט איפשר לי לעשות את הצעד הכל כך הכרחי, הוא איפשר לי גם נטוורקינג עם רופאים וחוקרים בתחום בארץ ובעולם, שזה אחד הדברים שעוזרים לך להתקדם בעולם המדעי.

"למדתי באמצעות ההשתתפות בפרויקט שעבודה קשה היא חלק מהותי בדרך להצלחה, ולא מספיר רק כישרון", הוא אומר ומוסיף, "כי בסופו של דבר, אנחנו מזמנים לעצמנו את האנשים שאנחנו פוגשים במהלך החיים, וכך נקבע המסע שלנו בחיים לטוב ולרע. כמו בכל דבר, גם פה חשובה הדרך וגם מי האנשים שצועדים איתנו אותה".

ד"ר קמרי גם נאה דורש ונאה מקיים. הוא יזם בשיתוף פעולה עם דיקאן הפקולטה לרפואה בתל אביב פרופ' אהוד גרוסמן, תוכנית להתמחות חדשה של רופא/חוקר שאושרה על ידי המועצה המדעית. כמו כן, הוא משמש מנטור לרופאים/חוקרים בפרויקט מנהיגות רפואית בגליל שמנוהל על ידי פרופ' גידי פרת.

ביום העצמאות האחרון קיבל פרס מטעם עיריית קרית שמונה על סיועו לתושבים בבעיות רפואיות. "קרית שמונה היא הבית שלי, שם גדלתי, שם הפכתי להיות מי שאני. אני מאמין בלתת לאנשים, בדיוק כמו שאני קיבלתי מתלפיות".

על השאלה למה לא בחר לנסוע לעבוד בחו"ל, לאור הצעות אינספור אותן קיבל, הוא עונה: "אני לא מחליף את שיבא באף מקום בעולם. היכולת שלי לתרום למקום בו גדלתי ולמדתי היא מעל לכל עבורי".

ד"ר שני פאלוך - שמעון  -  התלפיונרית הכי צעירה

ד"ר שני פאלוך-שמעון, מנהלת השירות לסרטן שד בצעירות במכון לאונקולוגיה של השד בשיבא, נבחרה למחזור השישי של תוכנית תלפיות. היא בת 41, אם לשלושה ילדים, עלתה ארצה מאוסטרליה, שם למדה רפואה. 

ד"ר פאלוך-שמעון הקימה את השירות שנותן מענה לצרכים הייחודים של נשים צעירות שמאובחנות עם סרטן שד. תוכנית תלפיות מספקת תמיכה לעבודה המחקרית שלה, שמטרתה לקדם את הטיפול בסרטן שד על רקע גנטי וסרטן שד בנשים צעירות.

בנוסף למחקרים קליניים העוסקים בתרופות חדשות למטופלות עם סרטן שד, תחומי המחקר של ד"ר פאלוך-שמעון כוללים סרטן שד על רקע גנטי וסרטן שד בנשים צעירות.

בזכות פועלה ויוזמתה, ייפתחו בשיבא בתקופה הקרובה, שני מחקרים בינלאומיים, בהם היא חברה בוועדת ההיגוי ושותפה לתכנון - במחקר אחד ייבדק בפעם הראשונה באופן מבוקר נושא הריון לאחר סרטן שד ובמחקר השני הבינלאומי יוצע טיפול מונע לנשים בריאות הנושאות מוטציה ב-BRCA1/2 .

היא התקבלה לתלפיות, בדרך קצת "לא שגרתית". היא מספרת: "בדרך כלל מתקבלים לתוכנית בתחילת התמחות, אני הייתי יחסית צעירה בסיום ההתמחות (כנראה בגלל שעליתי מחו"ל) – סיימתי התמחות בגיל 32 ב-2009, והתקבלתי לתלפיות בשנת 2012, הגישו אותי לאחר סיום ההתמחות בעקבות ההישגים שלי בשלב די מוקדם בקריירה".

היא מוסיפה ואומרת: "בדרך כלל מגיעים להישגים כאלה בזכות תוכנית תלפיות ואני הגעתי אליהם אמנם עם תמיכה מהמנטורית שלי (פרופ' בלה קאופמן) אבל עם משאבים מינימליים, ולכן רצו לתת לי תמיכה להמשיך להתקדם. אני מאוד גאה בדרך שעברתי ובהזדמנות שפרויקט תלפיות נתנו לי".

התמיכה והכוונה ע"י תוכנית תלפיות אפשרה לה להגיע למעמד כמובילת דעה בתחומים בהם היא עוסקת - היא כתבה את הקווים המנחים הבינלאומיים לטיפול בסרטן שד בנשים צעירות והקווים המנחים של האיגוד האונקולוגי האירופי למניעה וגילוי מוקדם של סרטן באנשים שנושאים מוטציות גנטיות המעלות את הסיכון לחלות בסרטן שד ושחלות.

ד"ר ניקולה מאגיו - מנאפולי לשיבא

"נולדתי וגדלתי בעיר נאפולי שבאיטליה. הגעתי לישראל לראשונה בעודי סטודנט לרפואה, והצטרפתי למכון ויצמן למדע כסטודנט קיץ לצורך ביצוע פרויקט מחקר. התרשמתי מהסביבה המדעית והטכנולוגית בישראל והחלטתי לשוב לכאן עם סיום לימודיי", מספר ד"ר ניקולה מאגיו, בן 38, נשוי ואב לשני ילדים.

"לאחר שקיבלתי תואר דוקטור לרפואה, הצטרפתי לתוכנית, והמשכתי בה גם במהלך לימודי הפוסט דוקטורט. אלה היו ללא ספק שנים מרגשות: הצלחתי לפרסם מחקרים חדשניים רבים ולזכות בפרסים בינלאומיים. עם זאת, בעודי מתקדם בשדה המחקר הבסיסי, חסר לי הקשר עם הקליניקה. משום כך, עם סיום לימודיי במכון ויצמן, החלטתי לחפש פתרון שיאפשר לי לשלב בצורה מיטבית בין הקליניקה למדע.

"בשלב זה, שמעתי על תוכנית "תלפיות". באמצעות תוכנית זו ניתנה לי האפשרות לייסד מעבדת מחקר ובמקביל להתמחות ברפואה. כיום אני משמש כנוירולוג מומחה ואפילפטולוג, מנהל המעבדה היישומית למדעי המוח בשיבא וכן מרצה בכיר לנוירולוגיה בפקולטה ע"ש סאקלר לרפואה באוניברסיטת תל אביב.

"מעבדת המחקר בראשותי מקיימת מחקר ברמה בינלאומית ומהווה מקור משיכה לסטודנטים מרחבי העולם. בה בעת, כנוירולוג, ניתנת לי האפשרות לעזור ולרפא חולים הסובלים מאפילפסיה, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות. תוכנית "תלפיות".

ד"ר ניקולה מאגיו. השפעה דרמטית לתלפיות על החיים

הוא אומר כי להשתתפות בתוכנית הייתה השפעה דרמטית על חייו. "התוכנית העמידה בפני את האפשרות להתפתח כרופא חוקר וכן סיפקה לי את הכלים הנחוצים לפתח את כישורי כמוביל בתחום הנוירולוגיה ובתחום מדעי המוח ברמה בינלאומית".

לדבריו, היום הוא ישראלי לחלוטין, גם מבחינת השפה וגם מבחינת המנטליות, ולא רואה עצמו חי במקום אחר בעולם. "אשתי ואני החלטנו שישראל תהיה הבית שלנו, ואנחנו נישאר פה ונגדל את ילדינו. באמצעות תלפיות, אני יכול להגיע לחוקרים בכל העולם כדי לבצע שיתופי פעולה שכל-כך מהותיים לעבודה שלי.

"בחו"ל מכירים את הפרויקט וניסו להעתיק אותו באוניברסיטת שריטה בברלין, אך ללא הצלחה. זו גאווה עצומה עבורי להיות חלק מהפרויקט. המעבדה שלי והעבודה שלי, חבים לפרויקט תודה גדולה", הוא מספר בגאווה.