חברת משחקים ישראלית במו"מ לאקזיט ענק
חברת פלאריום מהרצליה מנהלת משא ומתן מתקדם למכירתה לחברה זרה. סך העסקה עשוי להגיע אף ל־1.4 מיליארד דולר. בחברת הגיימינג הרווחית לא נוגעים בהימורים
אקזיט ענק בדרך? חברת פיתוח המשחקים הישראלית "פלאריום" מהרצליה נמצאת במו"מ מתקדם למכירתה בסכום של כמיליארד דולר.
הרוכשת הפוטנציאלית היא חברה אוסטרלית ציבורית, העוסקת אף היא בתחום המשחקים. השתיים מנהלות מזה תקופה את המו"מ, שהגיע לאחרונה לשלבים מתקדמים.
אם אכן תושלם העסקה, לפי תנאיה המדוברים כרגע פלאריום צפויה להירכש 100% במזומן תמורת כ־900 מיליון דולר, כשהסכום יכול בהמשך לגדול לכ-1.4 מיליארד בהתאם לאבני דרך שאותם תשיג החברה בעתיד. עם זאת, העסקה טרם נסגרה סופית וייתכן אף שלא תצא אל הפועל בסופו של דבר. פלאריום היא חברה מצליחה ומחוזרת, שעל פי ההערכות כבר קיבלה הצעות רכישה בעבר ,אך אלה לא הבשילו לכדי עסקה. מחברת פלאריום לא נמסרה תגובה בעניין.
פלאריום עוסקת בפיתוח משחקים, בעיקר משחקי אסטרטגיה לפייסבוק ולסמארטפונים. היא נחשבת כבר שנים לאחת מחברות הסטארט-אפ המבטיחות והמצליחות בארץ. הכנסות פלאריום מוערכות במאות מיליוני דולרים בשנה, ושוויה הוערך במאות מיליוני דולרים רבים ועד מיליארד דולר. למשחקים שלה יש יותר מ-250 מיליון משתמשים רשומים, והיא מעסיקה כ־1,100 עובדים בישראל, ברוסיה, באוקראינה, באנגליה ובארה"ב. המטה הראשי ממוקם בהרצליה.
החברה נוסדה ב־2009 על ידי האחים אבי וגבי שלאל והאחים חיים ואיליה טורפיאשוילי, עולים מגיאורגיה, ולצידם ירון חכימי, איוון ורובייצ'יק ומיכאל מורגובסקי. המשקיעים המרכזיים בחברה הם אנשי העסקים הישראלים-גיאורגים מיכאל מירילשווילי ובנו יצחק. החברה לא גייסה כסף מקרנות הון סיכון, אף שקיבלה הצעות רבות להשקעות.
פלאריום התחילה כחברה המיועדת למשחקי הימורים ברשתות חברתיות בשוק הרוסי, אך עם הזמן שינתה כיוון והחלה לפתח משחקי אסטרטגיה שניתן לשחק בדפדפנים ובפייסבוק, ומשחקיה הפכו למצליחים מאוד ברשת החברתית. לאחר מכן החלה לפתח את המשחקים שלה גם לסמארטפונים. היא נחשבת לגאווה גדולה עבור ענף פיתוח המשחקים הישראלי, שכן היא לא עוסקת בפיתוח משחקי הימורים או דמויי-הימורים (בדומה לחברות ישראליות רבות אחרות), אלא במשחקים "רציניים" ומורכבים יחסית, המיועדים לקהל של גיימרים שמוכנים להשקיע זמן, אנרגיה וגם כסף במשחקים.
הכנסות החברה מגיעות בעיקר מרכישות ששחקנים מבצעים במשחק, למשל של שדרוגים וחפצים וירטואליים. למשל, קבוצת אוליגרכים רוסיים נחשבת לחובבת מושבעת של משחקי פלאריום. הם נוהגים להשקיע לא מעט זמן וכסף במשחקים. למעשה, הם מבצעים לעיתים רכישות גדולות, בסדרי גודל של אלפי ועשרות אלפי דולרים רבים של חפצים וירטואליים במשחקים (כמו כלי נשק מיוחדים). פלאריום אף החלה לייצר תוכן וחפצים וירטואליים במיוחד עבורם.
קרבות באינטרנט
בכלל, המשחקים של החברה נחשבים פופולריים ברוסיה. אחד ממשחקיה, שנקרא Vikings: War of Clans, היה בשנה שעברה אחד מעשרת המשחקים שגילגלו את ההכנסות הכי גבוהות באפסטור ברוסיה.
עוד משחקים שהוציאה החברה הם Total Domination, Stormfall, Soldiers, Sparta, ועוד. לאחרונה השיקה החברה משחק אסטרטגיה מלחמתי בשם Gates of War. המשחק מאפשר לבנות בסיסים, לייצר חיילים וכלי רכב קרביים, לשלוט בצבא ולהילחם בקרבות גדולים. בין השאר אפשר לשחק נגד אחרים באינטרנט.
לאחרונה גם השיקה החברה משחק המבוסס על סרטי האנימציה "ריו", Rio: Match 3 party, בשיתוף אולפני פוקס המאה ה־20. בעוד שמשחקיה הקודמים היו משחקי אסטרטגיה כבדים, הפעם זהו משחק פאזלים קליל וצבעוני לקהל שחקנים רחב בהרבה.
אם מכירת פלאריום תצא לפועל תהיה זו הוכחה נוספת לדומיננטיות המדהימה של ענף פיתוח המשחקים הישראלי. רק באוגוסט האחרון נמכרה חברת המשחקים פלייטיקה הישראלית ב-4.4 מיליארד דולר במזומן. תאגיד סיני רכש אותה מידיה של סיזרס אינטראקטיב האמריקנית (שרכשה את פלייטיקה ב-2011 ב־100 מיליון דולר).
הסוד
מה הסוד של ענף המשחקים המקומי? חברות ישראליות הדלות בתקציב מאז ומתמיד התמקדו יותר בפיתוח משחקים פשוטים, "קז'ואל", אך בשנים האחרונות אלה דווקא התגלו כרווחיים ביותר בעולם. הדבר איפשר לחברות פיתוח משחקים ישראליות לפרוץ קדימה. על פי נתוני GameIS, עמותת תעשיית המשחקים הדיגיטליים בישראל, פועלות היום בארץ כ-200 חברות משחקים, שמעסיקות כ־4,500 עובדים, כאשר התעשייה מגלגלת כ-2 מיליארד דולר בשנה.
לאורך השנים האחרונות נרכשו כמה חברות משחקים ישראליות על ידי חברות ישראליות גדולות יותר, כמו פאנטקטיקס שנמכרה לפלייטק של טדי שגיא ב-10 מיליון דולר, והסטודיו "אופופה" שנרכש על ידי איירון סורס הישראלית. רבים מהאקזיטים האחרים היו של סטארט-אפים שעסקו בעיקר במשחקי קזינו חברתי ודמויי־הימורים, כמו InfiApps שפיתחה ומכרה ל־Stride הבריטית ב־20 מיליון דולר במזומן; Diwip, אף היא של משחקי קזינו, שנמכרה לחברה קנדית ב־100 מיליון דולר; ודרגונפליי שנמכרה ל־Bally ב־51 מיליון דולר.
בישראל פועלות לא מעט חברות משחקים נוספות. כך למשל, טאבטייל, שמפתחת אפליקציות משחקים לילדים, שסך ההורדות למשחקיה כבר חצו את המיליארד. עוד חברות בולטות הן ג'לי באטן, שאחראית למשחק הלהיט פייראט קינג, וכן חברת טקטיקסופט.
הכתבה פורסמה במוסף "ממון" ב"ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
