10 מיתוסים על משקאות אלכוהולים
ביצה רכה או קפה אחרי לילה של שתייה מרובה? אסור לערבב משקאות מסוגים שונים? ומה עם כרס הבירה? חובבי שתייה רבים מקפידים לדקדק ולבצע כללים נוקשים בכל מה שקשור להרגלי השתייה, אבל רק בחלק מהחוקים יש גרעין של אמת - או לפחות הגיון
מה מותר ומה אסור בתחום האלכוהול, והאם אחרי 2-3 משקאות, משהו מכל זה בכלל יכול להישמע לכם הגיוני?
המיתוס: כרס בירה
המיתוס טוען שאם שותים יותר מדי - בעיקר בירה - ממדי הגוף שלנו יתרחבו מעבר לגבולות הבגדים בארון (אפילו של השכן השמן). למעשה, שתייה מוגזמת, אם זה בירה או כל משקה בעצם, יכולה לגרום למעיים שלנו להתרחב מעבר לפרופורציה האסתטית.
הלכה למעשה: סבירות גבוהה שכרס הבירה תצמח בעיקר מהאוכל שליד הבירה (בוטנים, קרקרים, פיצוחים וכדומה). בירה אמנם מכילה מספר גבוה של קלוריות, אבל צריך לשתות את כמות הקלוריות שבארוחה ממוצעת כדי להתחיל לגדל כרס - וזה הרבה מעבר לממוצע השתייה האנושי.
בסופו של דבר, אם אתם סובלים מכרס בירה, אתם יכולים להאשים בזה רק את ההורים שלכם - כלומר, את הגנים שלכם. חוקרים שבדקו כ-2,000 צ'כים (צרכני הבירה הרציניים בעולם), גילו כי אכן עלייה במשקל היא תוצאה של הקלוריות שאתם צורכים מסביב לבירה, ולא מהבירה עצמה.
המיתוס: ישנן דרכים מהירות להתפכח משתייה
כאב ראש? בחילה? הכל נראה שחור ודכאוני אחרי לילה של שתייה מרובה? יש שיציעו לכם להיכנס למקלחת קרה וללוותה בכוס ענקית של קפה שחור.
הלכה למעשה: למרבה הצער, האמת היא הדבר הכי משעמם וברור מאליו. הדרך היחידה להתפכח מעודף שתייה, היא הרבה מים ומנוחה. כלומר, להחזיר נוזלים לגוף ולתת לו לעבד את האלכוהול באופן טבעי.
ברור, זה לוקח זמן, ולכן זה מפתה לחפש פתרון קסם מהיר במיוחד. המשוואה המתמטית הפשוטה להפליא של קפה (ממריץ) + טבסקו + ביצה + אלכוהול (מדכא) = פיכחון נייטרלי, למרבה הצער - לא עובדת.
המיתוס: אלכוהול כהה בריא יותר
על פי רוב, בירות כהות ויינות אדומים נהנים מנוגדי חימצון רבים יותר מאשר בירה בהירה או יין לבן. לפי ההיגיון זה, מרבית חובבי המשקאות הגיעו למסקנה שאמנם המשקאות הכהים עשויים להכיל מעט יותר קלוריות, אך הם בריאים יותר מעמיתיהם החיוורים.
הלכה למעשה: בעוד שאלכוהול כהה עשוי להכיל יותר נוגדי חמצון, הוא עשוי גם להכיל כימיקלים רעילים יותר שנוצרו במהלך תהליך התסיסה - מה שעלול להחמיר את החמרמורת (זה קורה עם פלבונואידים בבירה, פוליפנולים ביין, אך גם ברום, ויסקי, טקילת זהב, ולמעשה כמעט בכל משקה כהה). אז אם אתים מעדיפים למנוע תחושה איטית ומבולבלת למחרת, נסו להחליף כמה משקאות כהים בגירסאות בהירות יותר.
המיתוס: אבסינת גורם להזיות
הלכה למעשה: החומר הרעיל או ההזייתי שגורם, כביכול, להשפעות פסיכואקטיביות במשקה האבסינת - מופיע רק בכמויות קטנות. המוניטין הרע של האבסינת מבוסס על עובדה פשוטה מאוד: זה היה בעבר משקה כוהלי, חזק וזול במיוחד, ולכן הועדף על ידי שתיינים כבדים שלא יכלו להרשות לעצמם יינות מפוארים ובירות, בעיקר בגלל כמות הצריכה העצומה שלהם.
האבסינת גם זכה למיתוג רע בשל ידוענים ואנשי תרבות שלגמו ממנו בקביעות, כמו וינסנט ואן-גוך, ארתור רמבו, אוסקר ווילד וארנסט המינגוויי, שכנראה הוסיפו את הרוח הטרנסצנדנטית שלהם ביצירותיהם למוניטין המשקה. כיום, האבסינת חוקי בכל המדינות שאסרו אותו בעבר.
המיתוס: שילוב בין משקאות אלכוהוליים הוא רעיון גרוע
ערבוב ומהילה בין משקאות שונים במהלך שתייה רצופה היא הסיבה לשכרות מוגזמת, או לפחות לכאב ראש מופרז בבוקר למחרת. כך הולך המיתוס.
הלכה למעשה: בפועל, שכרות מוגזמת, ובעיקר חמרמורת (הנגאובר), נגרמים מסך האלכוהול שצרכתם – ולא מאיכות או מסדר המשקאות ששתיתם. מתמטיקה פשוטה.
המיתוס: בירה לא יכולה לרענן אתכם כמו מים
אפילו אוהדי הבירה הנלהבים ביותר יהססו בטרם יטענו כי בירה טובה יותר לרענון הגוף אחרי אימון ספורט, למשל.
הלכה למעשה: מחקרים מצביעים כי בירה יכולה להלחית את גופם של ספורטאים טוב יותר מאשר מים, בשל שלוש סיבות עיקריות: ראשית, בירה מציעה ויטמינים, מינרלים ויתרונות בריאותיים נוספים שאין במים; שנית, פחמן דו-חמצני מסייע להרוות צמא; ושלישית, פחמימות מסייעות לחדש את מצבורי האנרגיה בגוף. על אף ההסבר לעיל, שימו לב, המפתח הוא קיצוב נכון בשתייה.
המיתוס: אכילה לפני השינה תפחית את הסיכויים לחמרמורת
חשבתם שחטיף לילה יכול לרפד את הקיבה אחרי שתיית ערב ארוכה? שהפיצה הקרה שנשארה במקרר תפכח את הנשמה או תקטין את חומרת ההנגאובר?
הלכה למעשה: עד שהפיצה מגיעה לקיבה, הרוב המכריע של האלכוהול שנצרך באותו לילה כבר נספג בגוף. ההשתוקקות לאוכל שמנוני לא תעזור לכבד לעכל את האלכוהול מהר יותר. למעשה, השילוב של כוהל עם אוכל שמנוני יכול לגרום לרפלוקס קיבתי-ושטי, ורק יתרום להרגשה גרועה עוד יותר בבוקר.
אם אתם מחפשים אחר מזון שיכול לסייע במעט לספוג את האלכוהול, דאגו לאכול מסודר לפני שתתחילו לשתות, ועובדה זו עשויה לסייע לגוף לצרוך את המשקה ולעבד אותו בצורה חלקה יותר (בלי ההרגשה של "אני רוצה למות" בבוקר למחרת).
המיתוס: הגיל המינימלי לשתיית אלכוהול הוא 18
הלכה למעשה: אנגליה היא המדינה היחידה בעולם אשר קיים בה חוק הנוגע לגיל השתייה המינימלי באופן פרטני. ישנן מדינות שבהן מותר לרכוש משקאות אלכוהוליים כבר בגיל 16 (אוסטריה, איטליה, דנמרק, הולנד, רומניה ועוד), ויש גם ארצות שהחוק מתיר קניית משקאות כהילים רק מגיל 21 (רוב מדינות ארצות הברית למשל).
במדינת ישראל מותר למכור או להגיש משקה חריף רק למי שמלאו לו 18 שנים. במילים אחרות, החוק מתיר שתיית אלכוהול לקטינים, אולם רק בנוכחות ובהסכמת האחראי החוקי עליו, או בחוג משפחתו.
צפו במתי המקלל, איש בן למעלה מ-80 שנה, שותה אלכוהול:
המיתוס: אלכוהול הורג תאי מוח
הלכה למעשה: צריכה מתונה של אלכוהול אינה הורסת תאי מוח. "לעיתים קרובות, אלכוהול יכול לשפר את התפקוד הקוגנטיבי", כך פורסם במאמר מעניין במגזין American Journal of Public Health and the Journal of Abnormal Psychology. עם זאת, חשוב להדגיש שוב, כי שיפור תפקוד קוגנטיבי יגיע לעתים אחרי צריכה מתונה ומבוקרת, ולא אחרי משקאות רבים מדי.
המיתוס: שתיית אלכוהול בבוקר מרפאת חמרמורת
הלכה למעשה: צר לנו לבשר, אבל שתייה נוספת בעת הנגאובר רק תאריך את העינוי. בטווח הקצר, אולי הכוהל הנוסף יפסיק את הרעידות, אבל בטווח הארוך הגוף צריך להתמודד עם יותר רעלנים, שרק יגבירו את תופעות הלוואי הבלתי רצויות, ורעידות קטנות תהפוכנה לרעידת אדמה.
כאמור, בירה אחת נוספת עלולה לגרום לכם להרגיש קצת יותר טוב (לזמן קצר), אבל התרופה היחידה להנגאובר היא זמן. לוקח לגוף שלנו בערך שעה אחת כדי להיפטר ממנה סטנדרטית של כוהל – כלומר חצי ליטר בירה, כוסית יין או שוט של משקה כבד יותר.
לפנייה לכתב/ת 
