לא צריכה טובות / "נקודות משחק"

אבל את הדרך הזאת שראפובה לא סללה לבד. היא קיבלה עזרה משמעותית במלאכה עם שלושה כרטיסים חופשיים לשלוש תחרויות הכנה יוקרתיות לרולאן גארוס - חוץ משטוטגרט גם מארגני הטורנירים ברומא ובמדריד החליטו לבוא לקראתה - וזכתה להטבה שקולגות שלה, לו היו נמצאות במצב דומה, אולי לא היו מקבלות. בלי דירוג בקנה, מהנקודה הנמוכה ביותר שבה הייתה בחייה המקצועניים, היא נזקקה לדחיפה הזאת כמו אוויר לנשימה כדי להתניע את החזרה שלה לעניינים.

לא זקוקה לטובות. סקיאבונה(צילום: EPA)

לאחת הקולגות קוראים פרנצ'סקה סקיאבונה. לא סתם השם הזה מוכר לכם: יש לה ברזומה תואר גראנד-סלאם בלתי נשכח אחד, רולאן גארוס מ-2010, שבעה תארים בסך הכל, 11 סגנויות, שלושה גביעי פדרציה וגם שלוש אולימפיאדות - כולל הופעה מכובדת ברבע הגמר באתונה 2004. יחד עם ונוס וויליאמס היא הטניסאית הכי מבוגרת בין 100 הראשונות בעולם. בסוף העונה הנוכחית כל ההישגים וציוני הדרך הללו יתנקזו לתעודה ממוסגרת, שתלווה את הפרישה שלה מהטניס.

למרות כל זאת, בטורניר רומא החליטו שמה שתופס כלפי שראפובה לא תופס כלפי סקיאבונה, וסירבו להעניק לאחת הטניסאיות האיטלקיות הגדולות בכל הזמנים מחווה אחרונה בהחלט עם כרטיס חופשי. שחקנית חימר מעולה עם עבר עשיר זה אולי נחמד, מסתבר, אבל הפוטנציאל העסקי הטמון בהופעה של שראפובה גדול הרבה יותר.

הפוטנציאל העסקי הטמון בהופעה שלה גדול הרבה יותר. שראפובה(צילום: AFP)

גם סקיאבונה, שנולדה במילאנו, הבינה זאת. "זה קשה מאוד. אני לא חזקה כמו הצוות הניהולי שלה", אמרה-עקצה, והיא לא הייתה היחידה. "זה מביך", צייץ אחד האוהדים בשמה, "טניס הוא לא ספורט יותר. הכל ביזנס". גולש אחר תקף: "זה אחד הדברים הכי גרועים שאפשר לקרוא על טניס".

הכרטיס החופשי ששינה הכל

שראפובה כבר בת 30, אבל לא יהיה מופרך לקבוע (בטח לאור היכולת המצוינת שלה בגרמניה) שמחכות לה עוד כמה שנים טובות ויפות עד הרגע שבו תתלה את המחבט. על רקע ההריון של סרינה ובצל חוסר היציבות הקבוע בצמרת הנשית, הסיכוי שלה לתקוע יתד בטופ 10 גבוה.

סקיאבונה, מנגד, נמצאת כבר בדמדומי הקריירה. לא ברור עוד כמה הזדמנויות תקבל (אם בכלל) לאכול מהקצפת של הענף. אחת חזרה מהשעיה ומאחוריה עונש על שימוש בחומר אסור, השנייה שחקנית ותיקה שרוצה לפרוש בכבוד. רומא, אגב, היה המקום הראשון שבו נכללה בהגרלה ראשית של טורניר WTA, אי שם ב-1999. ב-2005 ניצחה באיטליה את סרינה וויליאמס.

היו ימים. סקיאבונה וגביע הרולאן גארוס ב-2010(צילום: AFP)

אבל זה קרה מזמן. העונה היא הספיקה להידרדר עד למקום ה-168 בעולם, בין היתר "בזכות" הפסד מביך למדי לקרואטית מהמקום ה-340 ג'אנה פט בהובארט ורצף של הדחות מוקדמות שכל קשר בינן ובין הכוכבת שהייתה מקרי בהחלט. ה-6:3, 6:2 לפט האלמונית בת ה-20 היה, אולי, הקש ששבר את גב הגמל. בסיום הודיעה שתיפרד רשמית מהמגרשים בסוף 2017. "אני טועה יותר מדי, לא היה לי קל למצוא את הקצב", אמרה לכתבים בסיום. "זו השנה האחרונה שלי בטניס. בגלל זה אני כועסת שלא נתתי את הטוב ביותר שלי כאן".

סקיאבונה, כמו שאפשר להבין, כבר לא תפרוש בשיא. כוח ההתרעה שפיתחה נסדק מזמן. נשארו רק החגיגות הנלהבות והתשוקה העזה, שעוזרת לה להישאר רלוונטית רגע לפני יום ההולדת ה-37 (שיחול ביוני). בטורניר מונטריי הייתה קרובה לחולל הפתעה מול המדורגת ראשונה בעולם עד לאחרונה אנג'ליק קרבר, אבל כוחה לא עמד לה ואחרי ניצחון 4:6 במערכה הראשונה היא הפסידה 6:0, 6:4 בשתיים הבאות.

עם הגביע הראשון מאז פברואר 2016 - בבוגוטה(צילום: EPA)

סקיאבונה נפלה ונפלה בדירוג עד שאפילו בשעריו של טורניר בוגוטה הקטן בקולומביה היא לא הייתה יכולה להיכנס. אלא שמארגני התחרות הקטנה הושיטו לה יד, והזמינו אותה להגיע. זה נגמר עם ניצחון 600 בקריירה - 4:6, 5:7 על לארה ארואברנה הספרדייה - וגביע ראשון מאז פברואר 2016. בלי שום התראה המוקדמת, הזיכרונות הנעימים מרולאן גארוס ניפחו אותה מחדש בגאווה. הכרטיס החופשי ההוא עזר לה, בסופו של דבר, להיכנס להגרלה הראשית של רולאן גארוס. אחר-כך הגיע גם כרטיס חופשי נוסף ויוקרתי יותר: לטורניר מדריד. סוג של פיצוי על מה שלא קיבלה מהמארגנים ברומא.

היא זכתה לרגע נדיר של נחת בקריירה מופלאה שעוד מעט נגמרת, אולי רגע אחרון. גם שם הכנות שאפיינה אותה הייתה נוכחת מאוד, כמעט מתבקשת ("שיחקתי אסון, אבל הדבר הכי חשוב זו הזכייה"; "הייתה לה פציעה קטנה ברגל, אז התחלתי להזיז אותה"). באותה הזדמנות התעקשה: "אני לא חושבת על הפרישה. אני נהנית מהטניס". בגיל 36, ישירות הייתה ועודנה שם המשחק של הטניסאית הפעילה הכי קולית שאתם לא מכירים מספיק.

שחקנית טניס, גיבורה לאומית

בימיה היפים, כשכוחה היה במותניה, הגיעה סקיאבונה פעמיים ברציפות לגמר בפריז וקיבעה את מעמדה כלוחמת חימר איכותית וחסרת פשרות, כזאת שנהנתה מהתפלשות במשטח ו"נתנה את הלב" באמת, לא כקלישאה. בתקופת הזוהר שלה, אי שם בתחילת העשור, הייתה סוג של גיבורה לאומית מודרנית במדינה שבה הספורט הלאומי הוא בכלל כדורגל. ככה זה כשאת זוכה בגראנד-סלאם הראשון שלך 18 ימים בלבד לפני שאת חוגגת 30: פתאום חברות מסחריות מבקשות ממך שתאמצי אותן, והכסף זורם כמו מים.

לוחמת חימר איכותית. סקיאבונה(צילום: EPA)

האוהדים האיטלקים, אלה שמתמסרים לכוכבי הספורט שלהם בטוטאליות ייחודית, עטפו אותה באהבה אחרי רגע השיא ההוא, כולל הנשיא האיטלקי שהתקשר לברך. ב-2011, כאילו כדי לתת תוקף מעשי למוניטין שלה כפייטרית טהורה, הייתה שותפה למשחק הנשים הארוך ביותר שנערך בגראנד-סלאם. הוא גם נגמר בניצחון מדהים (4:6, 6:1, 14:16) על סבטלנה קוזנצובה בשמינית הגמר של אליפות אוסטרליה, אחרי מרתון של ארבע שעות ו-44 דקות. שש נקודות משחק היא הצילה במהלכו. ברבע הגמר כבר נכנעה לקרוליין ווזניאקי, אבל המשחק שקדם להפסד הזה קנה לה עוד תמיכה וחשיפה – וגם עלייה לדירוג השיא בקריירה ושל שחקנית איטלקייה בכל הזמנים (רביעית בעולם).

כעת כל מה שסקיאבונה רוצה זה רק לסיים את הכל בטעם לא חמוץ. התואר המנחם בבוגוטה הקפיץ אותה אל אזור המקום ה-100, לא עניין מובן מאליו עבור מי שכבר הידרדרה במורד ההר והייתה בדרך להיפלט מהטופ 200. בשנה שעברה התחרות שבה הפכה רשמית לאחת מהנסיכות של הסבב גרמה לה למבוכה רצינית; אחרי שהפסידה בסיבוב הראשון לקריסטינה מלדנוביץ' המקומית הודיע חשבון הטוויטר של האליפות כי היא פרשה. הציוץ נמחק במהירות, והתקלה אילצה אותה להודיע: "אני אודיע מתי ארצה להפסיק".

סקיאבונה עדיין אחת אהובות הקהל באיטליה(צילום: EPA)

סקיאבונה עוד קיבלה הצעה לקבל כרטיס חופשי לאולימפיאדת ריו, אבל ויתרה על התענוג לטובת "פרויקטים אישיים". זה היה סוג של רמז לכך שהיא אולי מתכוננת לפרק ב' בחייה, והעונה ההודעה הרשמית

 על כך כבר לא איחרה להגיע. גם ללא ההזמנה לרומא, האיטלקייה הראשונה אי פעם שזכתה בטורניר גראנד-סלאם והשחקנית השנייה הכי מבוגרת מאז תחילת העידן הפתוח שזכתה בפעם הראשונה בטורניר מייג'ור לא מוותרת על הזכות לפרוש בדרכה, מתי שהיא רוצה ואיך שהיא רוצה. באופן מתבקש וסמלי, החימר היה זה ש"נחלץ" לעזרתה השנה.

מאז שהיא עלתה עליו היא מסרבת להפסיד ומרוויחה ביושר את הזכות לשחק בפעם האחרונה בפריז. רק אתמול העפילה לגמר טורניר רבאט במרוקו עם ניצחון על ורברה לפצ'נקו האמריקנית - התשיעי ברציפות שלה בסבב והראשון מול לפצ'נקו מאז 2005 - בדרך למפגש מול המדורגת 16 בעולם אנסטסיה פבליוצ'נקובה בגמר. בדרך היא הקפידה להזכיר נשכחות. במהלך ה-1:6, 6:4, 3:6 הקשה על טטיאנה מריה הגרמנייה ברבע הגמר, למשל, הייתה חתומה על רגע קסום בטעם של פעם, במה שתהיה אולי נקודת הטורניר.

אם היא תצליח לא רק לסמן 'וי' על ההשתתפות ברולאן גארוס אלא גם לרשום הישג נוסף בדרך, אל תהיו מופתעים מכך. כשמדובר בפרנצ'סקה סקיאבונה, הדבר היחיד הצפוי הוא לא הצפוי. כרגע היא עדיין כאן, ורק היא תחליט מתי היא מכבה את האור - ואומרת לקהל שלמד לאהוב את האנרגיות הבלתי נגמרות שלה שלום אחרון.