ריב אחים: "לא הופעל טרור כדי לקבל ירושה"
3 נכסי נדל"ן שהיו בבעלות בני זוג וניתנו במתנה לאחד הבנים עמדו במרכז סכסוך משפטי. הבן שנושל טען: אחי כפה על אמי לעשות זאת. ביהמ"ש דחה אותו
בית המשפט המחוזי בתל אביב הכריע לאחרונה בסכסוך ירושה בין שני אחים, ואישר ששלושה נכסי נדל"ן אכן ניתנו במתנה לאחד מהם
על ידי האם לפני מותה. בכך קיבל הרכב השופטים את הערעור שהגיש הבן נגד פסק הדין שניתן קודם לכן בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, ולפיו המתנה ניתנה לו משום שאיים על האם וכפה זאת עליה.
אלא שאחיו התנגד וטען שהתובע השתלט על הנכסים בכח, תוך הפעלת טרור על בני המשפחה, וכך הוציא מאמו ומאחיותיו תצהירים שלא באו לידי מימוש ולא דווחו לרשויות. הוא הוסיף שהתובע ישב שנים רבות בכלא בגין ברצח.
אבי המשפחה הלך לעולמו ב-1964 ואילו האם מתה ב-2004. ב-2014 הגיש אחד הבנים תביעה בבית משפט לענייני משפחה שבה ביקש להצהיר שיש לו בעלות חלקית בשלושה נכסים שהותירו הוריו. טענתו המרכזית הייתה שאמו ואחיותיו העבירו לו במתנה את הזכויות שירשו, בתצהירים חתומים כדת וכדין.
תביעה
קרב ירושה: הבן לא ניצל את האם, רק דאג לה
עו"ד דן שגב וימר
לאחר מות אמם התכתשו אח ואחות סביב השאלה איזו משתי הצוואות שערכה היא הקבילה. ביהמ"ש קבע שהבן לא הפעיל השפעה בלתי הוגנת על האם
על סמך עדות עורך דין שסיפר על הנסיבות שבהן נחתמו התצהירים, קבע בית המשפט שלא גובשה עסקת מתנה בין התובע לבין אמו, בין היתר משום שהעניין לא דווח לרשויות. עם זאת, התביעה בקשר להעברת הזכויות מהאחיות התקבלה שכן במקרה הזה העסקה דווחה והזכויות כבר הועברו על שם התובע, כך שה"מתנה מוגמרת", כלומר סופית ולא ניתן לבטלה.
בערעור שהגיש התובע באמצעות עורכי הדין ליאור ברקנפלד וז'אן שכטר בהתייחס לנכסי אמו, הוא טען שהיא ידעה היטב על מה חתמה והעבירה לו את זכויותיה מרצונה החופשי. אחיו, שיוצג על ידי עו"ד מרדכי לנצ'נר, שוב טען כי המערער כפה את עצמו בכוח ובאיומים על בני משפחתו שחתמו על מסמכים מתוך פחד.
השופטים קובי ורדי, ישעיהו שנלר ועינת רביד החליטו לקבל את הערעור. הם השתכנעו שהאם הייתה אישה דעתנית ולא חתמה על התצהירים מתוך כפייה או פחד. נקבע שגם אם לא מדובר ב"מתנה גמורה", כלומר, כזו שהסתיימה בהעברת הזכויות למערער, לא הוכח שהאם התחרטה עליה בחייה, ועצם פטירתה לא מבטלת את המתנה.
השופטים הסכימו עם טענה נוספת של המערער, שלפיה אין שום משמעות לכך שהעסקה לא דווחה לרשויות, משום שהיא עסקה בזכויות חוזיות לרישום הנכס ולא בהעברת זכויות עתידיות במקרקעין (שאז כל עוד לא נרשמה ניתן להתחרט עליה).
כלומר, בניגוד לבית המשפט למשפחה, שראה את קו פרשת המים בדיווח לרשויות המס, ההרכב במחוזי סבר שאין לכך משמעות במקרה הנוכחי, ויש להחיל דין אחד על ההעברות גם של האם וגם של האחיות – שנעשו באותה דרך ומאותה כוונה.
בסיכומו של דבר הערעור התקבל והאח זכה בחלקו בנכסי אמו. המשיב חויב לשלם לו שכר טרחת עו"ד בסך 20 אלף שקל. טרם חתימת פסק הדין התייחס השופט ורדי לכך שבמשך ההליך ניסה כל אחד מהאחים להשחיר את דמותו של האחר, והעיר שלא מדובר בתחרות "יצאת צדיק" אלא בהליך משפטי.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המערער: עו"ד ליאור ברקנפלד
- ב"כ המשיב: עו"ד מרדכי לנצ'נר
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
