מורשת הקרב של רוטברג ונעים / המשקיף
האלוף מחיל הים החליט להנחיל מורשת קרב ועל הדרך ביזה את הצבא. וההבדל בין מאמן הפועל אשקלון לברק בכר
אין כמו העימותים הדוחים לפני המשחק, בהשתתפות מאמן אשקלון ואוהדי היריבה, והמכות המגעילות בסיום בכיכובם של שחקני הפועל ת"א וכוחות יס"מ, כדי לבטא איזה משחק תחתית זה היה. הכי נמוך שיש. ומי שיכול להיות גאה במראות הוא האלוף רם רוטברג, שדרש משחקני הפועל ת"א: "היום אתם נלחמים על החיים, הדם שלכם צריך להיות מרוח על הדשא".
בא האוגדונר, הופך קבוצה יריבה לאויב אכזר, מחמם את האווירה ומבזה את צה"ל. בקלטת ששודרה לשחקנים באוטובוס, הוא קודם כל הציג את עצמו: "מפקד חיל הים לשעבר, אלוף בצה"ל, מפקד הקומנדו הימי. בצניעות, השתתפתי באלפי מבצעים". בצניעות עאלק.
"אתם יוצאים היום לקרב על החיים שלכם כקבוצה", הוסיף האלוף בדמגוגיה שירד לדרגה ממש נמוכה, ואז פנה ישירות ליפי הבלורית והג'ל: "בן, מוטי, אייל, טוטו, אריאל וכל הקבוצה שיוצאת לקרב – חוזרים ממנו רק מנצחים. ממש ככה. בלי איה, בלי כואב. תירקו דם, תהיו נחושים וחדים. תסתערו על כל כדור, כמו על האויב".
לא יודע מי זאת איה שרוטברג הזכיר, אבל עכשיו העניין קצת יותר ברור. לא שחקני אשקלון הם האויב שעליו יש להסתער, כי אם הכדור. לא פלא שאחרי ה־0:0 הירוד, טוטו תמוז עוד היה עסוק בקטטות עם מאבטחים, כשאוראל דגני מחפה עליו מאחור. שניהם היו מוכנים לחרף נפשם ולהשאיר את דמם מרוח על הדשא. כמו שהאלוף ביקש.
ומי הם אותם לוחמים שהזכיר רוטברג? בן, שבשביל כסף הסכים לשחק אצל יריבה המשולה עבור האוהדים לחמאס; אייל, שהתמחה בטילי קרקע אוויר במדים הירוקים דווקא; טוטו שלחם לאחרונה בחזית הסינית, ואריאל שעשה טירונות בבית וגן.
השחקנים, חשוב להזכיר, היו בדרכם למלון לפני המערכה במושבה. לא בנגמ"ש לעזה או ללבנון. הדיווח לא פירט באיזה אמל"ח צויד לגיון הזרים באדום, והאם הלוחם האמיץ ג'ון צ'יבויקה ישב עם אפוד, רובה סער וקפל"ד. מה שכן ידוע הוא שאצל אוהדים של הפועל ת"א נמצאו אתמול שלושה רימוני עשן צהליים ופצצות תאורה. מל־ח־מה!
אפשר היה להמחיש לשחקנים באדום מה מונח על הכף. כמו למשל להקרין להם קטעים מהאליפות עם ורמוט וזהבי או מהעונה הגדולה ההיא עם גרשון ובלילי. זאת מורשת הקרב האמיתית של הפועל ת"א. לא מונולוג פאתטי של שחצן שחי על עברו. בשביל שיחות מוטיבציה, מספיק מוטיבטורים בגרוש, שכמה מהם הפכו אצלנו למאמנים בכירים. אבל המפקד לשעבר של שייטת 13 החליט להפוך את הקבוצה שמדורגת במקום ה־13 לסיירת מובחרת, ועבר את הגבול.
זה המקום להזכיר שלמצביא הכדורגל היו גם רגעים לא מחמיאים בקריירה הצבאית. למשל, האירוע לפני חמש שנים כשלוחמים בסטי"לים של חיל הים גילו לאחר לילה שלם של הכנות כי לא ייצאו לאימון משותף עם צבאות ארה"ב ואיטליה, ושמדובר למעשה במתיחת 1 באפריל שיזם מפקד חיל הים דאז, האלוף רוטברג.
"אין למפקד חיל הים מה לעשות חוץ מלהתעסק בבדיחות", אמר אז הורה של אחד הלוחמים, ומדובר צה"ל נמסר כי "מדובר באירוע לא תקין שיופקו ממנו לקחים". הקלטת אתמול לא הייתה בצחוק. רוטברג היה משוכנע שהוא יכול להציל את הספינה הטובעת, כאילו מדובר בקרב בין אח"י אילת לאחי נצרת. בושה!
ולמה ראשי הפועל ת"א נתנו לזה יד? כי אלה הם הרמטכ"ל ומתאם הפעולות בשטחים ששולטים במועדון, אחרי הכאוס שהותיר אחריו הברדקיסט אמיר כבירי. האחים ניסנוב ושות' לא באו כדי להבריא את המערכת, אלא אספו מציאות
מכל מיני מקומות בתקווה לטוב. לחיילים המצטיינים הם לא הבטיחו רגילה או חמשוש במקרה שיצליחו במשימה, אלא טיול ללאס וגאס. טוב שלא הציגו לשחקנים קלטת של אלאור אזריה.
לאוהדי הפועל ת"א יש תמיד נציגים דוחים משלהם. יום קודם כמה מהם התעמתו באולם הכדורסל הביתי עם שחקן של היריבה, כשפרחח בלי חולצה מנהיג את הגועל נפש. הקרבות החלו לפני המשחק, כשלפי הדיווחים בלט מאמן אשקלון יובל נעים שהגיב לקללות ויריקות מצד אוהדים ובעט באחד מהם. לברק בכר זה לא היה קורה. אלה הדמויות שמנהלות פה את הכדורגל, לתפארת מדינת ישראל.
לפנייה לכתב/ת 
