העובדים שממציאים את המייל מחדש בחיפה
למרות התחזיות למותו, הדואר האלקטרוני הוא עדיין חלק מחיינו עם כ–75 טריליון הודעות שנשלחות בשנה - 90% מהן על–ידי מכונות. במעבדות יאהו בחיפה מנסים להגדיר ולעצב אותו מחדש
במקום הודעות אישיות - המיילים המקוונים, כמו הג'ימייל האישי שלנו, מלאים היום עד אפס מקום בספאם, בהצעות שיווקיות ובעלוני רשת. באותו מקום תמצאו גם מיילים הקשורים לעבודה, גם מסרים אישיים, גם ניוזלטרים שיווקיים, גם תמונות, גם תזכורות ששלחתם לעצמכם וגם מתכונים. זהו "סל" גדול מדי, שאליו "משליכים" כל דבר דיגיטלי. המיילים נערמים ומצטברים, ורשימת ה"הודעות שלא נקראו" מתארכת.
אבל איכשהו, המייל נותר חשוב וממשיך ללוות אותנו, ואף לשגשג. כ-75 טריליון מיילים נשלחים בכל שנה, והמספרים גדלים. הוא לא מת - הוא פשוט משתנה: אופני השימוש במייל, מטרתו והדרישות שלנו ממנו, ובעצם כל הרעיון העומד בבסיסו, כל אלה עוברים שינויים נרחבים בשנים האחרונות.
בראש ובראשונה, מאמצעי תקשורת בין-אישי הוא הופך בהדרגה למעין מאגר מידע אישי, לארונית מסמכים וירטואלית, שבה אנחנו שומרים את כל פרטי המידע והמסמכים החשובים שלנו - מקבלות וחשבונות אשראי ועד כרטיסי טיסה ודוחות פנסיה.
מכונות במקום אנשים
במעבדות יאהו בחיפה (הסניף הישראלי של "יאהו מחקר", הזרוע המחקרית של חברת האינטרנט האמריקנית), חוקרים ישראלים מנסים להגדיר ולעצב מחדש את הדואר האלקטרוני כפי שאנו מכירים אותו. בשיחה עם "ידיעות אחרונות", יואל מארק, סגנית נשיאה למחקר ביאהו והמדענית הראשית של החברה, וליאן לוין-איתן, דירקטור למחקר, שופכות אור לראשונה על המחקרים בתחום הדואר האלקטרוני שנערכים שם. הללו יהפכו בהמשך לפיצ'רים ולמוצרים בשירות הדואר האלקטרוני הפופולרי "יאהו מייל".
השתיים מציגות נתון מדהים: לא פחות מ-90% מתעבורת המייל העולמית מקורה לא בבני-אדם אלא במכונות. לפני עשור הנתון הזה עמד, לפי ההשערה, על כ-50% בלבד. כלומר, הרוב המוחץ של המיילים שנוחתים בתיבת המייל האישי שלנו לא נוצר על־ידי אדם שלחץ על כפתור "כתוב מייל חדש", אלא על-ידי מחשב, שיצר אותו אוטומטית ושלח בכמויות אדירות לאלפי ומיליוני אנשים.
לא מדובר בהכרח ב"ספאם", בדואר זבל ובהצעות פרסומיות (שירותי המייל המקוונים עושים כיום עבודה מצוינת בסינון ספאם). מדובר גם על דואר שימושי וחשוב, שאנחנו מקבלים כל הזמן: הכרטיסים שהזמנו לקולנוע או להצגה, כרטיסי הטיסה והוואוצ'ר למלון ולרכב השכור, פירוט חשבון כרטיס האשראי, התור לרופא, ניוזלטרים שנרשמנו אליהם, דוח הפנסיה, קבלות על רכישות ברשת, קבלות מהנסיעה האחרונה במונית של גט או אובר, ועוד.
"המייל המקוון האישי נשלט כעת על-ידי מה שאנו מכנים 'מסרים שנוצרו על־ידי מכונה'", מסבירות מארק ולוין-איתן. "המייל לא מת, הוא פשוט נכנס לשלב אמצע החיים שלו; הוא הפך ללא-אנושי. המכונות הן אלה ששולחות את המיילים". אבל זה לא אומר שהמיילים הללו אינם חשובים לנו: "זהו מאגר הנתונים הפרטי והאישי, שיודע עלינו הכל - כולל מידע רגיש מאוד, כמו עסקאות, רכישות ונסיעות", הן אומרות.
"עשה לנו בום"
עם זאת, למרות השינוי הדרמטי שחל בסוגי המיילים שאנו מקבלים ובאופי השימוש בהם, ממשקי המייל נותרו זהים לאורך השנים. "הממשק עדיין בנוי לתקשורת אישית", אומרת מארק. "כשקלטנו את זה, זה עשה לנו 'בום'; הבנו שהתרגלנו לחשוב על האימייל באופן מוטעה לחלוטין".
ההבנה הזו הובילה את לוין-איתן ואת קבוצת החוקרים שלה, הממוקדת בדואר אלקטרוני, לפתח מנגנון מיוחד המסוגל לקבוע בוודאות גבוהה מאוד אם מייל מסוים נכתב על־ידי מכונה או על-ידי אדם. הוא בודק מספר גורמים, כמו מאפייני השליחה (למשל, האם מדובר במייל שכמוהו נשלחו בכמויות גדולות בזמן קצר, או לחלופין, במייל ייחודי וחד-פעמי) ומאפיינים סמנטיים (האם מילים מסוימות חוזרות על עצמן במיילים אחרים). השיטה שפיתחו החוקרים הצליחה לסווג מיילים באופן הזה ב-90% הצלחה.
מנגנון הסיווג, שהתחיל כמחקר וכמאמר מדעי, הפך בסוף השנה שעברה לפיצ'ר באפליקציית "יאהו מייל": כל משתמש יכול לקבוע שהוא רוצה לקבל התראות אך ורק כשמגיעים מיילים שנוצרו על-ידי אנשים בשר-ודם (ולפיכך, הם מן הסתם חשובים ודחופים יותר). כך הוא יכול להקטין את העומס של התראות וצפצופים של מיילים חשובים פחות.
אף שבישראל אין לה כמעט משתמשים - יאהו היא ספקית המייל המקוון (Web Mail) בין השלוש הגדולות בעולם: הרחק אחרי ג'ימייל של גוגל ולצד אאוטלוק (לשעבר הוטמייל) של מיקרוסופט - ויש לה 225 מיליון משתמשים חודשיים. אך כמובן שלא רק היא הגיעה למסקנה על שינוי אופי השימוש בדואר האלקטרוני.
"אינבוקס", שירות המייל האלטרנטיבי של גוגל, שהושק ב-2014, מיועד בדיוק לשם כך: לנקות את ה"רעש" שנוצר בתיבה שלנו מכל הקבלות וההצעות הפרסומיות שמעמיסות עליו. "אינבוקס" מסווג ומתייק באופן אוטומטי את המיילים תחת "חבילות" לפי נושא. מיילים על טיסות ומלונות יתויקו תחת "נסיעות", עדכונים על רכישות שביצעתם יגיעו ל"רכישות", חשבוניות ימצאו עצמן ב"פיננסים", וכך גם לגבי עדכונים מרשתות חברתיות, קידומי מכירות ועוד. זה משאיר לכם את התיבה נקייה - רק עם מיילים אישיים וחשובים.
מיקרוסופט, מצדה, מפעילה בשירות המייל "אאוטלוק" את Focused Inbox. כשמפעילים את הפיצ'ר הזה, הוא מפריד את תיבת הדואר הנכנס הרגילה שלכם לשתי לשוניות: Focused (ממוקדת), שמכילה מיילים חשובים שקיבלתם מאנשים בשר ודם; ו"אחרים", לשם יגיעו הניוזלטרים, הקבלות, ההזמנות וכל השאר.
תוצאות מובילות
ביאהו מאמינים, אם כן, שהמייל הופך בהדרגה לסוג של מחסן מסמכים אישיים וחשובים. וככזה, לא רק חשוב לבצע בו מיון יעיל - אלא כדאי שנוכל לבצע בו חיפוש יעיל. כיום, חיפוש פנימי בתוך תיבות דואר אינו חכם מספיק כמו חיפוש ברשת. לפיכך, בצוות המחקר של מארק ולוין-איתן ניסו להמציא חיפוש מסוג חדש.
"חיפוש במייל זה כמו למצוא מחט בערימת שחת", אומרת מארק. "הסיבה לכך היא, שבדרך כלל, המשתמש מבצע חיפוש של מילה כלשהי שלמיטב זיכרונו הופיעה במייל, או פשוט מחפש איש קשר. מתקבלת רשימת תוצאות חיפוש של מיילים, המכילים את המילה המבוקשת ומסודרים לפי זמן קבלת המייל. המשתמש סורק את הרשימה בניסיון למצוא את המייל המבוקש. זה שונה לגמרי מהחיפוש ברשת, שמסודר לפי רלוונטיות למשתמש ולשאילתת החיפוש שלו".
לפיכך, במעבדות יאהו בחיפה פיתחו מנגנון דירוג שמסוגל לסדר את תוצאות החיפוש במייל לפי הרלוונטיות למשתמש ולמילות החיפוש שלו, ולאו דווקא באופן כרונולוגי. כך, בראש הרשימה אמורים להופיע המיילים החשובים שהכי מתאימים למשתמש ולמילות החיפוש. "אחד הפרמטרים הוא, למשל, פעולות שביצעת על המייל", אומרת לוין-איתן. "אם קראת אותו, סימנת אותו בכוכב, או חזרת אליו כמה פעמים - הוא כנראה חשוב ומשמעותי יותר, והוא ידורג גבוה יותר. לפי פרמטר זה ואחרים אנו מחשבים 'ציון', שמסמל את הרלוונטיות של מייל מסוים לשאילתא של המשתמש".
בגלל שמיליוני משתמשים ביאהו מייל עדיין רגילים לחיפוש מהסוג הישן - ביאהו בחרו ליישם את שיטת החיפוש החדשה שפותחה בחיפה באופן חלקי והדרגתי. כיום, כשמבצעים חיפוש ב"יאהו מייל", מתקבלות תוצאות רגילות, המדורגות לפי מועד קבלת ההודעה; ולצידן "תוצאות מובילות" - מספר מצומצם של תוצאות, שהן הרלוונטיות ביותר לחיפוש. בשירות "אינבוקס" של גוגל, אגב, שיטת החיפוש עובדת באופן דומה מאוד.
"אנחנו מאוד גאות שחידושים כאלה, שמשתלבים במוצרים של יאהו ברחבי העולם, מגיעים מקבוצה קטנה שפועלת בחיפה", אומרות מארק ולוין-איתן.
הזווית הישראלית של מיזוג יאהו ו–AOL
יאהו, ענקית אינטרנט ותיקה, נמצאת בתקופה של חוסר ודאות לגבי עתידה. בשנה שעברה היא נרכשה על־ידי חברת הסלולר האמריקאית ורייזון ב־4.83 מיליארד דולר, אך הסכום ועצם השלמת העסקה עדיין לא סופיים. לאחרונה חשפה ורייזון כי היא מתכננת למזג את יאהו עם AOL (שגם אותה רכשה בעבר), ולהקים חברה-בת חדשה בשם Oath (שם שמשמעותו "שבועה", וספג לא מעט לעג ברשת).
החברה החדשה תתמקד בטכנולוגיה, אינטרנט, וידיאו ופרסום, ותוקם בקיץ, אם וכאשר תושלם סופית רכישת יאהו. עדיין לא ברור לגמרי אם מותגי AOL ויאהו הנוכחיים יישארו או ששמם ישתנה ל-Oath.
איך ישפיע המיזוג על הפעילות בארץ? מארק אופטימית: "התחומים שאנו ומרכז הפיתוח של יאהו בת"א עוסקים בהם הם סופר-אסטרטגיים לחברה. כולם אומרים לנו לא לדאוג בגלל שאנחנו עושים מוצרים שנמצאים בליבת החברה, ומביאים הכנסות ותנועת גולשים".
בינתיים, ביאהו בישראל ממשיכים לעבוד כרגיל. "אין השפעה על הפעילות היומית שלנו, אנחנו ממשיכים לגייס אנשים, ומתעלמים מהחדשות שמגיעות מחו"ל - כמו שנאלצים לפעמים להתעלם מהחדשות על ישראל", מוסיפה מארק.
הכתבה פורסמה במוסף "ממון" ב"ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
