שופט: עובד שהודה בגניבה לא זכאי לשימוע
נהג משאית בחברת הובלות, שהודה שגנב סולר מהמעסיקה, אמור היה לקבל 8,000 שקל על פיטורים שלא כדין. אולם ביה"ד הארצי לעבודה ביטל זאת
בית הדין הארצי לעבודה ביטל לאחרונה חלק מהפיצויים שנפסקו לנהג משאית, שפוטר מעבודתו בחברת הובלות ללא שימוע לאחר שהודה בגניבת סולר.
השופט רועי פוליאק קבע שבניגוד למקרים שבהם מדובר רק בחשד, כאן מדובר במועסק שאישר שביצע עבירה.
ב-2015 שלל בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב מהעובד פיצויי פיטורים, אולם חייב את החברה בפיצוי בגין פיטורים שלא כדין בשל אי עריכת שימוע (כ-8,000 שקל). זאת בנוסף לעשרות אלפי שקלים שנפסקו לו עבור זכויות סוציאליות שונות. מנגד, העובד חויב לשלם למעסיקים 50 אלף שקל פיצוי על עוגמת נפש.
העובד הועסק במשך שבע שנים כנהג משאית בחברת "זיסמן בן ציון הובלות", עד שפוטר ב-2010 לאחר שהודה שגנב סולר בשלושה מקרים שונים. ב-2012 התנהל נגדו הליך פלילי, שבסיומו הודה והורשע בשני אישומים של גניבה בידי עובד, ונדון לשישה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 1,500 שקל.
תביעה
פוטרה כי פרסמה תמונת מחבל בפייסבוק - ותפוצה
עו"ד יצחק יצחקי
תמרה סוויטי פוטרה מ"פלאפון" לאחר שהביעה צער על חיסול פאדי עלון בגל הטרור. ביהמ"ש קבע שנעשה לה משפט שדה והיא תקבל 40 אלף שקל
שני הצדדים ערערו על פסק הדין. העובד, שיוצג על ידי עו"ד פבל מורוז, טען שבית הדין לא היה מוסמך לשלול ממנו פיצויי פיטורים, לנוכח הסכם קיבוצי בענף ההובלה שלא מאפשר זאת ללא תביעה מפורשת של המעסיק. כמו כן, הוא ערער על חיובו בפיצויי עוגמת נפש ועל היקף הפיצוי בגין זכויות סוציאליות שונות.
את המעסיקים ייצגו עורכי הדין איריס אלמוג, ניר טולדנו ורימה גריסימוב, שטענו כי אין לפסוק פיצוי בגין אי עריכת שימוע לעובד שהודה והורשע בגניבה. בנוסף, הועלו טענות שונות בנוגע להיקף הפיצוי שנפסק לו בגין גמול שעות נוספות, פדיון חופשה ודמי הבראה.
נסיבות חמורות
השופט רועי פוליאק, שכתב את פסק הדין בהסכמת הנשיא יגאל פליטמן והשופטת חני אופק גנדלר, דחה את ערעור העובד במלואו וקיבל חלקית את ערעור המעסיקים. הוא הבהיר שמעסיק זכאי להעלות טענה של שלילת פיצויים גם במסגרת התגוננות מפני תביעה, ולנוכח נסיבות המקרה החמורות לא היה מנוס משלילת הפיצויים.
בנוגע לפיצויים שנפסקו לזכות המעסיקה, השופט אמנם העיר כי לא היה מקום לכנות אותם פיצויי "עוגמת נפש" אולם אין ספק שעקב הפרת חובת האמון ותום הלב של העובד, מגיע לה פיצוי בגין נזק לא-ממוני.
החלק המעניין של פסק הדין נגע לסוגיית השימוע. השופט פוליאק הבהיר שיש הבדל בין מקרה של חשד בגניבה, המחייב לתת לעובד זכות טיעון, לבין פיטורים של עובד שהודה בגניבות. לפיכך, השופט ביטל את הפיצוי על פיטורים שלא כדין.
מעבר לכך הופחת משמעותית חיובה של המעסיקה בזכויות סוציאליות שונות. כך, במקום 43,780 שקל שנפסקו לעובד בגין שעות נוספות לפי הערכה, היא חויבה ב-16,434 שקל בלבד. מעבר לכך הופחת גובה הפיצוי בגין פדיון חופשה ודמי הבראה, ונפסקו לזכות העובד כ-11,500 שקל במקום כ-24 אלף שקל שנפסקו בבית הדין האזורי.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המערער (והמשיבים שכנגד): עו"ד פבל מורוז
- ב"כ המשיבים (ומהמערערים שכנגד): עו"ד איריס אלמוג
, עו"ד ניר טולדנו, עו"ד רימה גריסימוב
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
