מקרון וישראל: נגד ה-BDS והכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית
ניצחונו של עמנואל מקרון בבחירות לנשיאות צרפת עשוי לסמן מפנה ביחסים בין הרפובליקה לישראל, שהגיעו לשפל בתקופת פרנסואה הולנד. לפיד: "הוא נורמלי, שפוי ומאוד בעדנו". נתניהו: "אני בטוח שנמשיך להעמיק את יחסינו"
ראש הממשלה בנימין נתניהו בירך אמש (יום א') את עמנואל מקרון על ניצחונו בבחירות לנשיאות צרפת. "אני מצפה לעבוד עם הנשיא מקרון ולהתמודד יחד עמו מול האתגרים לשתי הדמוקרטיות שלנו", מסר נתניהו בהודעה שפרסם. "אחד האיומים הגדולים ביותר העומדים בפני העולם כיום הוא הטרור האיסלאמי הקיצוני שפוגע בפריז, בירושלים ובערים רבות בעולם. צרפת וישראל הן בנות ברית ותיקות ואני בטוח שנמשיך להעמיק את יחסינו", הוסיף ראש הממשלה.
ילד הפלא שהתחתן עם מורתו ודהר עד לנשיאות צרפת
ניצחונו של מקרון הוא בשורה טובה מאוד הן לישראל והן לקהילה היהודית בצרפת, שהתגייסה ברובה נגד מועמד הימין הקיצוני מרין לה פן, שתמכה באיסור על שחיטה כשרה ומילת בנים.
מקרון נחשב למועמד פרו ישראלי ומתנגד להכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית. הוא תומך בפתרון שתי המדינות, אך לדעתו הכרה חד צדדית במדינה פלסטינית לא תועיל לאף אחד מהצדדים. כמו כן, הוא מקושר מאוד לקהילה היהודית בצרפת ורבים מחבריו הם אנשי עסקים יהודים מהתקופה שעבד כבנקאי השקעות בבנק רוטשילד.
בתקופה כהונתו כשר הכלכלה הצרפתי בשנים 2014-16, הביע מקרון עמדה נחרצת נגד ה-BDS ונגד כל צורה של הטלת חרם נגד ישראל. הוא התארח בישראל לפני שנה וחצי כאורחו של שר הכלכלה דאז אריה דרעי.
הפוליטיקאי הישראלי שנחשב קרוב אליו מאוד הוא יו"ר יש עתיד יאיר לפיד, אשר נפגש עמו לפני כחודש וחצי ומאז שמרו השניים על קשר הדוק. "הוא מאוד בעדנו. ישראל צריכה מאוד לשמוח הערב. הוא נורמלי, שפוי ומרכזי", אמר לפיד לאחר ניצחונו של מקרון.
כניסתו של מקרון בן ה-39 לתפקיד הוא סוף עידן פרנסואה הולנד, שנתפס כשפל ביחסי ישראל-צרפת. במהלכו ניסו הצרפתים להתערב במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים ללא תיאום עם ישראל, ותוך כדי התרסה. יחד עם זאת, דווקא בתקופת הולנד היו לצרפת יחסים טובים עם ישראל בכל מה שנוגע להסכם הגרעין עם איראן. עתה, עלייתו של מקרון לשלטון עשויה לסמן את הגברת התיאום בין שתי המדינות.
בביקורו האחרון בישראל מקרון התרשם מאוד מסצינת הסטארט-אפים המקומית. עם זאת, מקורות מדיניים בישראל צופים המשכיות במדיניות החוץ הצרפתית: ללא שינוי אסטרטגי ובלי יומרות חדשות. הם מציינים כי הקושי העיקרי של מקרון עם כניסתו לתפקיד הנשיא הוא שאין לו מפלגה, וכי מה שניצב בראש סדר העדיפויות שלו כרגע הוא הכנסה של כמה שיותר נציגים מטעמו לאסיפה הלאומית בבחירות בעוד כחודש וחצי.
גודל הסיעה שהוא יוכל להכניס יקבע את יכולתו של מקרון להעביר רפורמות ולנקוט בצעדי חירום כלכליים ובטחוניים. אם לא יצליח לבנות סיעה גדולה, ייאלץ הנשיא הטרי להסתמך על מפלגות מסורתיות ולאמץ חלק מסדר היום שלהם. לכן, יש חשש שהיכולת שלו לתמרן ולחדש בנושאי חוץ תהיה מוגבלת מאד.
לפנייה לכתב/ת 
