דעה: נקווה שעמק ססגון לא ייעלם השבוע
לקראת הדיון המכריע שיתקיים השבוע בביהמ"ש בנוגע להקמת מתחם מלונאות בעמק ססגון, דובר החברה להגנת הטבע, דב גרינבלט, מבקש להזכיר את חשיבות העמק המיוחד, עם הגבעות האדומות והמהפנטות ואבן החול הנובית
12 דקות. 12 דקות בלבד מפרידות בין כביש 90 לעמק ססגון. פונים ימינה לכיוון אליפז, עוברים את הכניסה לקיבוץ, נוסעים עוד מעט ופונים ימינה עם השילוט לדרך העפר. מכאן, זה רק עוד 10 דקות של נסיעה, האפשרית גם לרכב רגיל, אם כי איטית בגלל תנאי הדרך, ואתם בעמק.
ערר לתוכנית המלונאות בעמק ססגון
הוחלט: יוקם מלון בעמק ססגון בבקעת תמנע
הקרב על עמק ססגון: צפו בשמורה מהאוויר
הקרב על עמק ססגון: החלופה הדרומית תיושם?
12 דקות הן ההבדל בין כלי הרכב והמשאיות, העושים את דרכם לאילת, למטיילים הרגליים שבעמק, בין הרעש שבכביש, לשקט האינסופי של העמק, בין האספלט השחור, לגבעות האדומות והמהפנטות של אבן החול הנובית, שבעמק.
בעוד כמה ימים אהיה 9 שנים בתפקידי, הייתי שותף למאות מאבקים סביבתיים שאותם הובילה ומובילה החברה להגנת הטבע, מהחרמון בצפון ועד אילת בדרום, ועם יד על הלב - אני חושב שההיגיון של אלה המקדמים את מתחם המלונאות בעמק ססגון - היזם יואב איגרא, המועצה האזורית חבל אילות ומשרד התיירות, הוא זה שהכי פחות מובן לי.
דוחות חיצונים ובלתי תלויים, שבחנו חלופות שונות של מיקומים למתחם המלונאות, בכל בקעת תמנע, קבעו כי עמק ססגון היא אחת מהחלופות הגרועות ביותר, כלומר זו שתגרום את הנזק הגדול ביותר לטבע, לסביבה ולציבור. אותם דוחות הצביעו על חלופות אחרות, ישימות, שהשפעתן על הטבע, הסביבה והציבור, יהיו קטנות הרבה יותר.
בשנים האחרונות, התושבים המקומיים, ארגוני הסביבה, ובהם גם החברה להגנת הטבע, והמשרד להגנת הסביבה, מקדמים את חלופת המבואה הדרומית, בכניסה לפארק תמנע, המרוחקת דקות הליכה בלבד מעמק ססגון. אם אלה המקדמים את התכנית היו בוחרים בחלופה זו, הם היו חוסכים לעצמם שנים של דיונים חוזרים ונשנים במוסדות תכנון, עיכובים בבתי משפט, כסף רב ואני די בטוח שהפרויקט שלהם כבר היה מוקם ופועל.
אבל הם בחרו בדרך ההפוכה, דרך של התעקשות על החלופה הגרועה ביותר, במקום בחירה בחלופה מוסכמת, דרך של מאבק, במקום שיתוף פעולה, דרך של התנגחות, במקום שיח ורצון טוב, דרך של לבטל ולהתעלם מעמדתו של האחר, במקום להקשיב ולנסות להבין. למה? נשגב מבינתי.
לפני כמה חודשים, נסעתי לעמק ססגון, מירושלים, 7-8 שעות נסיעה, הלוך וחזור, כדי לצלם שם תמונות עדכניות של העמק. כמעט חצי יום, בשביל חצי שעה בשטח. כשחזרתי הביתה, עייף, תשוש ועם רגליים כואבות מהנהיגה, הורדתי את התמונות למחשב ועיני נצצו. חיוך גדול התפשט על פני. אין הרבה מקומות בארץ, אם בכלל, שמסוגלים לגרום לי לחיוך כזה, כמו עמק ססגון. אני מקווה שביום חמישי השבוע, הוא לא ייעלם.
הכותב הוא דובר החברה להגנת הטבע
לפנייה לכתב/ת 
