נתניהו על חוק הלאום: "נבטיח שוויון זכויות"; הרצוג: "ביזוי מגילת העצמאות"
המושב החדש של הכנסת נפתח בציון הסוגיה הנפיצה של חוק הלאום. רה"מ: "החוק יבסס את מעמד ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי". יו"ר האופוזיציה: "שום הון פוליטי אינו מצדיק הסתה נגד מיעוט החי בתוכנו"
פותחים מושב חדש: כנס הקיץ של הכנסת נפתח אחר הצהריים (יום ב') כשברקע מרחפים עדיין המשברים הפוליטיים שטרם נפתרו, ויוצרים אווירה טעונה בין הסיעות שמרכיבות את הממשלה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס במהלך ישיבה מיוחדת במליאה לציון יום הרצל לסוגיית חוק הלאום, שאושר אתמול בוועדת השרים לחקיקה. "חוק הלאום שאנחנו מקדמים יבסס מבחינה חוקית את מעמדה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי לבין היותה מדינה של העם היהודי. יש לנו מחויבות מתמדת להבטיח שוויון זכויות לכלל תושבי המדינה".
אחרי ראש הממשלה נאם יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג (המחנה הציוני). גם הוא התייחס לסוגיה הנפיצה של חוק הלאום. לדבריו, "שום הון פוליטי רגעי וריח בחירות באוויר אינו מצדיק להפר את מה שהובטח במגילת העצמאות ואינו מצדיק הסתה נגד מיעוט החי בתוכנו. שום אינטרס אלקטורלי רגעי של קהל מתפקדים, כזה או אחר, אינו מצדיק רצף מעשי חקיקה שמבזה את מגילת העצמאות, את חזון הנביאים ואת חלומו של הרצל".
הרצוג אמר עוד כי "חברת המופת של הרצל לא יכולה לשאת נבחרי ציבור המגדפים את משפחות השכול. חברת מופת אינה יכולה להיות כזו שמסיתה אחים אלה באלה. לא תהיה חברת מופת במקום שבו 'האני' חשוב מ'האנחנו', האישי חשוב מהציבורי ובראש המדינה עומד מי שרואה את עצמו מורם מעם ולא שליחו הצנוע של עמו".
יו"ר האופוזיציה הוסיף כי "בחברת מופת, במדינה יהודית ודמוקרטית לא מחללים ברגל גסה את האיזון העדין בין היהודית לדמוקרטית כפי שאתם תומכים בחוק הלאום בנוסח החדש בניגוד לנוסח במדויק והנכון שהציע ח"כ ד"ר זאב בנימין בגין בחוק הלאום שלו. הוויכוח הציוני היום אפוא הוא לא על עצם קיומה של מדינת ישראל שהיא עובדה מוגמרת, אלא על דמותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית עם מסד עמוק של צדק חברתי וחירות הפרט לדורות. לא נוכל בלי הוויכוח המדיני - שהרי מדינת היהודים, מדינת הלאום של העם היהודי אין משמעה חוק לאום, אלא הבטחת הלאום".
חוק הלאום מגדיר לראשונה בחוק יסוד את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, קובע כי השפה הרשמית היא עברית ולשפה הערבית מעמד מיוחד, וירושלים היא בירת ישראל.
ח"כ ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת) התייחס בדיון לחוק הלאום וציין כי מדובר ב"חוק גזעני ופשיסטי". זחאלקה אמר עוד כי הוא "מתנגד למשטר שבו נותנים מעמד נחות לערבים, ואני בא לתבוע את עלבונה של השפה הערבית. אתם צריכים להודות לאלוהים שיש כאן גם עוד שפה – ערבית ותרבות ערבית. באים כאן בגסות רוח, בתפישה של עליונות וביד גסה ויהירות גזענית קולוניאליסטית ואומרים 'אתם הערבים לא שווים לנו, אתם נחותים יותר'".
ראש הממשלה נתניהו אמר מוקדם יותר בישיבת סיעת הליכוד בהתייחסו לחוק הלאום כי "במושב הנוכחי נקדם את החוק, ונגיש אותו ב-60 הימים הקרובים. החוק מקבע את העובדה שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי במולדתו ההיסטורית. הוא מעגן בספר החוקים את הדגל שלנו, ההמנון שלנו והיותה של ירושלים בירתנו הנצחית".
נתניהו אמר עוד כי "אין שום סתירה בין החוק לשוויון הזכויות של כל אזרחי ישראל. החוק מהווה תשובה מוחצת לכל מי שמנסה להכחיש את הקשר העמוק בין עם ישראל לארצו. הליכוד יוביל את החוק ואני מצפה מכל המפלגות הציוניות לתמוך בו".
במקביל הודיע יו"ר ישראל ביתנו ושר הביטחון אביגדור ליברמן כי הוא מתנגד לסיכום בין ראש הממשלה לסיעות החרדיות על קידום חקיקת חוק עוקף שבת והעברת סמכויות לשר הפנים אריה דרעי. "זה צעד מיותר לגמרי", אמר ליברמן. "אנחנו חיים בסטטוס קוו שהתגבש שנים רבות ואין סיבה שהשלטון הארצי ייכנס לנעליו של השלטון המקומי. השלטון המקומי יודע לנהל את ענייניו".
על סדר היום עומדות עוד סוגיות נפיצות שהקואליציה תידרש לתמרן ביניהן בלוחות זמנים צפופים, כשאחת המורכבות שבהן היא שאלת עלייתו לאוויר של תאגיד השידור הציבורי. חוק שחוקק בכנסת הקודמת וביקש לבצע רפורמה מקיפה ברשות השידור לטובת שידור ציבורי עדכני ואטרקטיבי יותר, הפך למוקש פוליטי שמעורר תסיסה כבר חודשים ארוכים.
התאגיד יצר משבר בין שר האוצר משה כחלון לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובעקבותיו נדחה מועד עלייתו של הערוץ לאוויר. בנוסף הוחלט על פיצול חטיבת החדשות של הגוף החדש ובהמשך יוחלפו ראשיו כחלק מהסכמות שאליהן הגיעו הצדדים. במהלך המשבר הצטבר משקעים בין נתניהו לבין כחלון, משקעים שייתכן שלא נעלמו
לפנייה לכתב/ת 
