פיוס בנוסח ארדואן: בין חמאס לשאיפות דתיות
דווקא בתקופה רגועה שבה נרשמה התקדמות בתחומי הגז והתיירות בחר נשיא טורקיה לתקוף בבוטות את ישראל - וקרא למוסלמים לעלות בהמוניהם למסגד אל-אקצה. בירושלים יש מי שמעריך שהמתקפה החריגה בעידן הפיוס הייתה מסר לחמאס
בירושלים הופתעו מאוד מההתקפה של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן אמש (ב'), שהגיעה ללא כל אזהרה מוקדמת - אחרי תקופה שבה נמנע מלהתסיס את היחסים. בירושלים בחרו בתגובה חריפה, ולא בהתעלמות כפי שהיה לפני הפיוס.
בתגובה לקריאתו של ארדואן למוסלמים להגיע בהמוניהם למסגד אל-אקצה אמר דובר משרד החוץ כי "מי שמפר זכויות אדם באופן שיטתי בארצו, שלא יטיף מוסר לדמוקרטיה האמיתית היחידה במרחב. ישראל שומרת באדיקות על חופש פולחן מלא ליהודים, מוסלמים ונוצרים - ותמשיך לעשות זאת חרף השמצות חסרות שחר".
היחסים בין ישראל לטורקיה מתנהלים בסך הכול על מי מנוחות. ברמה המדינית מתקיים דיאלוג בין המדינות. מנכ"ל משרד החוץ יובל רותם ביקר באנקרה בחודש ינואר האחרון, למפגש הדיאלוג המדיני הראשון מזה שש שנים.
בשנה שעברה חתמו שתי המדינות על הסכם פיוס, אחרי שפל ביחסים בעקבות המשט לעזה ב-2010. אחד הנושאים החשובים ביחסים מאז הפיוס הוא הגז, והקמת צינור מחופי ישראל לטורקיה. בין הצדדים יש התקדמות במגעים להעברת גז טבעי מחופי ישראל לטורקיה, ועד היום צוותים ישראלים וטורקים דנו בנושא כבר ארבע פעמים.
ייתכן שההתפרצות של ארדואן קשורה לתסכול בצד הטורקי מכך שישראל מגלה רגישות יתר לדאגות הקפריסאיות מהמתווה המגבש מול טורקיה וקשור למים הכלכליים שלהם. ישראל לא מוכנה לפגוע בקפריסאים והטורקים לא ממש מוכנים לשתף איתם פעולה. שרי האנרגיה של ישראל, קפריסין, יוון איטליה והאיחוד האירופי חתמו בחודש שעבר על הצהרה משותפת לקידום הנחת צינור הגז הטבעי הימי הארוך בעולם בין ישראל לאירופה.
מנכ"ל משרד האנרגיה שאול מרידור הבהיר לפני שבועיים שישראל בוחנת אופציות יצוא שונות, וציין שעסקה עם יוון או מדינה אחרת לא פוסלת הסכם עם ארצו של ארדואן. טורקיה הביעה עניין בגז הישראלי כדי לגוון את מקורותיה ולקבל גז איכותי מישראל. "עלות הקמת צינור גז תת-ימי מישראל לטורקיה באורך של כ־550 ק"מ מוערכת ב-2 מיליארד דולר, והיא תמומן על ידי המגזר הפרטי", אמר מרידור בכנס אנרגיה באיסטנבול. תת שר האנרגיה הטורקי היה בארץ לפני חודש כדי לקדם את הנושא.
שר התיירות הטורקי נאבי אבקי הגיע ליריד התיירות בארץ בחודש פברואר, והביע תקווה ש-600 אלף תיירים ישראלים יגיעו מדי שנה לטורקיה. מתחילת השנה מרגישים גידול נוסף במספר הישראלים שמגיעים לנופשונים בטורקיה.
אז מה גרם לארדואן לפתוח את הפה דווקא עכשיו? ההסבר המקובל בירושלים הוא שהנשיא הטורקי התאפק מאז הסכם הפיוס, עד ש"קפץ לו הארדואן". הוא מרגיש כל יכול כנשיא כמעט דיקטטור, ורוצה גם להיות מעין סמכות דתית עליונה. האירוע – כינוס של הווקף העולמי, גרם לו למעין "אקסטזה דתית". הוא מבין שאירופה סגרה שעריה בפניו וחוזר לתפקידו כראש המוסלמים.
הסבר נוסף שנותנים בכירים בירושלים הוא שארדואן מאותת לחמאס על משקלו הרב בנושא הפלסטיני, ומראה שהוא יכול להיות מעין פטרון שלהם. ייתכן שהדבר קשור גם לדאגה של ארדואן שרואה את עצמו כפטרון חמאס מהיוזמה של דונלד טראמפ, שמחבק את אבו מאזן ומקרב אותו על חשבון חמאס.
האמירה של ארדואן אמש היא המשך לסדרת אמירות קשות שהשמיעה בעבר נגד ישראל. בזמן "צוק איתן" אמר ארדואן שישראל "מבצעת רצח עם" מיום היווסדה. באותה תקופה אף השווה בין איילת שקד לאדולף היטלר.
בזירה האזורית מעורבת טורקיה במלחמה נגד דאעש בסוריה, והידקה אשתקד את היחסים עם רוסיה אחרי משבר שהביא לניתוק יחסים ולחרם תיירותי וכלכלי של רוסיה. בין ארדואן לפוטין, שהיו יריבים בעקבות הפלת המטוס הרוסי בשטחה של טורקיה שיצרה את המשבר, נרשמה התקרבות של ממש ביחסים. בשבוע שעבר נפגשו שני המנהיגים ברוסיה, ופוטין אמר שהיחסים בין שתי המדינות "שוקמו במלואם".
בעקבות המתקפה הכימית בחודש שעבר של משטר אסד - והתקיפה האמריקנית בתגובה לטבח - סיכמו טורקיה, רוסיה ואיראן על יצירת ארבעה אזורים שאסורים לטיסה בסוריה. ארצות הברית מסרה שהיא תבחן ביסודיות את ההצעה של שלוש המדינות. ישראל, לפי טענות סוריות, תקפה כמה פעמים בשנים האחרונות יעדים בסוריה - בעיקר משלוחי נשק מאיראן לחיזבאללה.
לפנייה לכתב/ת 
