תקפו בסוריה, החריבו נכסי חמאס: טייסת המפציצים של צה"ל
בזמן שבחיל האוויר התחדשו במטוסי F-35, ה-F-15I ("רעם") שב מעוד מבצע לסיכול התעצמות חיזבאללה או חמאס. כל צמד מטוסים יכול לשאת 20 טונות של חימוש ובטייסת מתמרנים בין הפלת פצצות בעזה מבלי לשרוט איש לגיחות בשמי הצפון. מפקד הטייסת: "יש תיאום עם חילות זרים. אנו יודעים מה מחיר הטעות". צפו בהצצה לפעילות הטייסת
לפני כחודשיים נחתו מטוסי F15I ("רעם") של טייסת הפטישים במסלול של בסיס חצרים בדרום הארץ, סמוך לשעה 1:00 לפנות בוקר. זו הייתה חזרה מתקיפה עלומה בסוריה, של משלוח נשק מתקדם, שלפי קצין בכיר בצבא כלל כ-100 טילים שיועדו לחיזבאללה.
הטייסים היו משוכנעים שילכו לישון בשקט יחסי, תחת שמיכת העמימות הנעימה, ויתעוררו לבוקר של "פרסומים זרים על תקיפה ישראלית נוספת בסוריה", אלא שהפעם לקח דקות ספורות, בעודם לבושים בסרבלי טיסה, כדי להבין שמשהו השתנה. צבא אסד שיגר, באופן כושל אמנם, טילי נ"מ מיושנים, מסוג SA5 לעבר מטוסי הרעם הישראלים. השיגור החריג, שהעיד על עלייה ברמת הביטחון העצמי של אסד, גרם להפעלת סוללת חץ, להשמעת אזעקות בבקעת הירדן באישון לילה, ולראשונה לגרום לישראל להודיע שתקפה בסוריה משלוח נשק מתקדם.
חרף הדרמה הלילית, החששות שהגילוי היזום והכפוי יעצור את המבצע הבא התפוגגו במהרה. מרחב העמימות ספג מכה קלה בכנף וכמה שבועות חלפו עד ששוב הציפו "פרסומים זרים" את כלי התקשורת: ישראל הפציצה משלוח נשק בשדה התעופה הסמוך לדמשק, שהגיע במטוסי תובלה אזרחיים מאיראן. בטייסת הקרב חזרו לשגרה החשאית, מתכוננים למבצע הבא.
לא רק הזירה הצפונית ידעה את נחת זרועה של טייסת המפציצים הישראלית במבצעי המערכה שבין המלחמות (מב"ם) לסיכול התעצמות חיזבאללה וחמאס. הטייסת, שכוללת עשרות מטוסי קרב הגדולים ביותר שיש לצה"ל, ה-F15I הדו-מנועי ודו-מושבי, לקחה חלק בעשרות מבצעים נוספים כמו ברצועת עזה, במטסי תקיפות הנכסים האסטרטגיים של חמאס. 40-50 טונות הופלו ממטוסי הרעם, אף בצהרי היום, על המטרות האיכותיות של חמאס בגבול הרצועה, בפעולה שעדיין רב הנסתר בה על הגלוי.
למרות הפעולה המרעישה וכמות חומר הנפץ האדירה בתא השטח הצפוף בעולם, כמעט לא נרשמו פצועים פלסטיניים בתקיפות אלה. הרוגים של חמאס בתקיפה שכזו יכולים היו בקלות להפוך לטריגר שיצית את המלחמה הבאה. "אנחנו יודעים מה מחיר הטעות", הסביר ל-ynet רב סרן ג', סגן מפקד טייסת הפטישים. "הכול נבדק מראש ותוך כדי. כל תקיפה שכזו מלווה בתצפיות ובנוהל 'הקש בגג', ואנחנו מוודאים שאין אזרחים בסביבת המטרות.
"ברגע שמטילים את הפצצה לא תמיד אפשר להסיטה ולשלוט עליה בזמן שהיא נמצאת במעוף שלה, שנמשך כדקה. אני רואה על המסך בקוקפיט את תוצאות התקיפה ואנחנו מצלמים את היעד בזמן אמת", סיפר.
עוד טייסת F-15?
מטוסי F-15 הראשונים, ה"בזים", הגיעו לצה"ל ב-1976, אך קפיצת המדרגה המשמעותית נרשמה ב-1998 עם קליטתם של המטוסים החדשים מהיצרנית "בואינג" מסדרת ה-I (בגלל Israel), שזכו בחיל האוויר לכינוי "רעם". לפי פרסומים ברשת, כל צמד מטוסים יכול לשאת כ-20 טון חימוש של דלק ופצצות - מטילים לסיכול ממוקד ועד לפצצות של טונה. המטוסים האלה הם אלה שהחריבו, לפי פרסומים זרים, את הכור הגרעיני במזרח סוריה בשנת 2007.
רבות מהתקיפות הן בשיטת השיגור מרחוק: המטוס משגר את הפצצה כשהוא נמצא עשרות ק"מ מהמטרה (מסוגל בין 60 ל-100 ק"מ), בצורה בטוחה יותר וחשופה פחות למכ"מי ונ"מ האויב. התוצאה: פגיעה מדויקת, חרף המרחק הרב, עד שלושה מטרים מהמטרה.
בשנה האחרונה פצצות חכמות אלה, המכונות "ברד", זכו לשדרוגים חסרי תקדים ע"י היצרנית "רפאל". יכולת החדירות שופרה וחלק מהפצצות מסוגלות לחדור כמה מטרים עובי של בטון מזוין, והן מסוגלות להיכנס בזווית מסוימת לחלון בית באחת הקומות של הבניין שבו נמצאת המטרה כדי לצמצם משמעותית את הסיכוי לפגיעה בבלתי מעורבים. השדרוג המשמעותי ביותר: הגדלה של ספיקת המטרות, באופן שבמטס אחד למשל מבנה מטוסי "רעם" יכול להשמיד מאות רבות של מטרות, שנמצאות בנקודות שונות זו מזו.
"לפעמים הנפיצות האזורית עולה והדינמיקה סביבנו רבה", סיפר ל-ynet מפקד הטייסת, סגן אלוף ג', "חוסר היציבות באזור גורמת לנו לתת מענה מבצעי מושכל כדי למנוע חיכוך, בין היתר באמצעות תיאום עם חילות אוויר זרים אחרים במרחב".
סא"ל ג', שבאחת מהגיחות הרבות שביצע בקריירה הארוכה שלו מצא את עצמו שבע שעות באוויר, מקמץ במידע על פעולות הטייסת. ה"רעם" מסוגל לטוס בגבהים של סביב 40 אלף רגל, אך החימושים הכבדים מגבילים את יכולת התמרון שלו. על רקע הגעת מטוסי ה-F-35 החדשים, ה"אדיר", והדילמה שספק אם נותרה (הממשלה החליטה להגדיל פי שלושה את הרכש העתידי של ה"אדיר") לחדש את חיל האוויר גם בטייסת F-15 טרייה, הוא אומר: "אנחנו צריכים לשמור על תמהיל לטובת גמישות מבצעית וניצול כלל היתרונות ממערכי הקרב השונים. בראייה עתידית אין ספק שתוספת של טייסות 'רעם' תיצור מענה מבצעי הולם".
בטייסת הפטישים משרתות שתי נווטות, בדרגות סרן ורב-סרן, אך ההיסטוריה של הטייסת מתחילה הרבה שנים לפני בג"צ אליס מילר, אי שם עם מטוסי ה-B-17 בשנת 1948. בחלוף השנים הטייסת התחדשה עם הגעת מטוסי הפאנטום לאחר מלחמת ששת הימים ובהמשך הגעת מטוסי ה-F-15 הראשונים ב-1976. "הרגשנו כמו מלכי המזרח התיכון כשהפאנטומים הגיעו", משחזר בשיחה עם ynet תא"ל במיל' יורם אגמון, "כבר אז, בשנות ה-70, דיברו על מטוסי קרב ללא טייס, ועובדה שהנה, קיבלנו את מטוסי האדיר המאוישים".
חברו, אל"מ במיל' דרור בן-דוד מ"דור הביניים" של שנות ה-80 וה-90, מסכים עמו ומספר בגאווה על הייחודיות של ה-F-15: "מל"ט קרב, כמו זה שמדברים עליו בארה"ב, יוכל לשאת לא יותר מטון פצצה אחת. מטוס F-15 אחד מסוגל לקחת חימושים של ארבעה מטוסי F-16. במלחמת יום הכיפורים היית צריך 30-40 מטוסי קרב כדי להשמיד את שדה התעופה של האויב. היום מעט מטוסי F-15I מספיקים לך".
בשיחה המשולשת בין ותיקי הטייסת לסא"ל ג' יש הסכמה שהסכנה לגילוי ותקיפה על-ידי האויב קיימת ואף התחזקה. "אנחנו טסים נמוך לפעמים כדי לצמצם חתימה ולייצר חדירות וקטלניות", הסביר סא"ל ג'. "איום הייחוס בימינו הוא פחות קרבות אוויר-אוויר ופחות עמידה של 200 מטר מאחוריי מטוס אויב עם תותח מכוון מולו. פיתחנו יכולות לשימור העליונות האווירית שלנו".
תא"ל אגמון (78), שרשם הפלות מרשימות של מטוסי אויב בקריירה שלו על הפאנטום, מודה בצניעות: "לי תהיה בעיה להשתלט על כל המכשור הממוחשב שיש כיום במטוס הקרב, אבל להטיס ולהפציץ שוב לא תהיה לי בעיה. לטייס צעיר כיום לא תהיה בעיה לטוס על פאנטום". אל"מ בן דוד מסכם: "בפאנטום למדת על מטרה אחת, ועם ה'רעם' יש לך עשרות מטרות בגיחה".
לפנייה לכתב/ת 
