למרות הפיוס: חמאס ממשיך לפעול במרץ מטורקיה
גיוס סטודנטים פלסטינים לפעולות טרור, הכשרה צבאית וסיוע כלכלי לארגון בעזה: נאומו הקשה של ארדואן נגד ישראל לא הפתיע איש במערכת הביטחון, הרואה בטורקיה את אחד מבסיסיו העיקריים של חמאס חו"ל
לפני החתימה על הפיוס פנה הארגון הישראלי "שורת הדין" לנתניהו וביקש ממנו לא לחתום על ההסכם, אבל המאמצים לא צלחו ועד היום מהווה טורקיה את אחת האכסניות הגדולות בעולם לחמאס חו"ל.
עיקר הפעילות של הארגון במדינה עוסק בהכוונת תאי טרור ביהודה ושומרון, ועל פי מערכת הביטחון - הקשר להנהגת חמאס ברצועת עזה מנוהל ישירות על ידי הממשלה באנקרה.
הנוכחות של חמאס בטורקיה נמשכת גם אחרי עזיבתו של סאלח אל עארורי,
שעמד בראש הארגון במדינה עד שעזב בסוף 2015 על רקע דרישה ישראלית במסגרת המו"מ לפיוס. יורשיו שמים את עיקר יהבם על גיוס סטודנטים פלסטינים שיוצאים ללמוד במדינות מוסלמיות בכלל ובטורקיה בפרט. הם נשלחים להכשרה צבאית בלבנון או בסוריה, ומשם חוזרים לשטחי הגדה במטרה להוציא פיגועים נגד ישראל.
הסכם הפיוס היה אמור אמנם לגרום לממשלת טורקיה להקשות על פעילות חמאס בשטחה, אך פרשיות שנחשפו השנה מלמדות אחרת.
כך למשל, לפני כחודשיים עצרו צה"ל ושב"כ את מאלק יוסף קזמאר, פלסטיני שחי בשנים האחרונות בקפריסין הטורקית. באוגוסט 2015 הוא גויס בירדן על ידי חמאס, עבר אימוני ירי והוכשר להכנת מטעני חבלה. במפגש עם אנשי חמאס באיסטנבול בינואר האחרון הוא הונחה לגייס מחבלים בשטחי הגדה באמצעות כרטיסי זיכרון מוצפנים.
פרשייה נוספת נוגעת למעצרו של מוחמד מורתג'ה, ראש ארגון הסיוע ההומניטארי של ממשלת טורקיה בעזה, שלפי שב"כ העביר לפעילי חמאס ברצועה מיליוני דולרים שנתרמו ישירות על ידי אנקרה. אותם פעילים הוצגו כ"נזקקים", וזכו לקבל סיוע לפני תושבי רצועה אחרים שנפגעו במבצע צוק איתן.
שב"כ טוען שבשיא שליחותו מטעם טורקיה הוא פעל גם בשורות הזרוע הצבאית של חמאס ברצועה, עם מעורבות ישירה בפרויקט מנהרות הטרור.
בנאומו אתמול בפורום הווקף העולמי באיסטנבול אמר ארדואן: "טורקיה רואה חשיבות רבה בהתנגדות המוצדקת של הפלסטינים והיא לא תיכנע לניסיונות הישראליים לשנות את הסטטוס-קוו במסגד אל-אקצה. אנחנו כמוסלמים צריכים לבקר במסגד אל-אקצה לעתים קרובות יותר. כל יום שבו ירושלים תחת כיבוש הוא עלבון עבורנו".
הנשיא הטורקי האשים את הקהילה הבינלאומית שהיא שותקת על יחסה של ישראל לפלסטינים: "הם (ישראל) מרגישים שהם חסינים מעונש על פשעיהם, אבל הקהילה הבינלאומית צריכה להתייצב מולם. אי אפשר לכונן שלום באזור אם החוק הבינלאומי נותר אדיש למעשי טבח ולאכזריות".
לפנייה לכתב/ת 
