סלט אדום: על העונה המסויטת של הפועל ת"א
בתחילת העונה חשבו האדומים ברצינות על הגעה לפיינל פור, אבל סדרת החלטות מוזרות, על סף ההזויות, הפכו את עונת 2016/17 לאחת הכושלות בתולדות המועדון. וגם: מה השפעתו של אפי בירנבוים על המערכת?
בספר ההיסטוריה של הפועל תל אביב בכדורסל, כותרת הפרק שתינתן לעונת 2016/17 לבטח תהיה "למד ואל תעשה". הפארסה ההזויה עם אדריאן בנקס, בתוספת להתפטרותו של רמי הדר אחרי פחות מחמישה חודשים, הן החותמות המובהקות לכך.
לטבלת ליגת העלהפועל ת"א בנתה סגל מרשים במונחי הליגה: רביב לימונד בקו האחורי לצד הכישרון תמיר בלאט, בנקס האמריקני, שאמור היה לקבל אזרחות, ואלאנדו טאקר, אחד הזרים הטובים ששיחקו אשתקד בארץ. בקו הקדמי הוחתמו ריצ'רד האוול, שהגיע אחרי תקופה מוצלחת בנהריה וקיווה לקבל אזרחות, דרל וויליאמס הגיע מפרטיזן בלגרד, ומתן נאור ותומר גינת השלימו את הצד הישראלי המסייע. על אף לבטים גדולים הוחלט להמשיך עם המאמן שרון אברהמי, כשמסביב היה רחש תמידי בנוגע לתפקודו.
כבר במשחקי ההכנה נפצע לימונד בקרסול, והפועל נכנסה לבעיה. הפציעה פגעה מאוד באדומים, ובעיקר באברהמי, ששילם את המחיר ופוטר אחרי 12 מחזורים בלבד. באותה תקופה היה רמי הדר פנוי בשוק, אבל גם בטראומה מ-55 הימים בהם שימש כמאמן מכבי תל אביב. הדר הגיע להיכל מנורה מבטחים כעוזרו של ארז אדלשטיין. בהנהלה הודו כי הם אלו שמינו אותו, ולא הג'ינג'י. כזכור, אדלשטיין פוטר אחרי חמישה משחקים, והדר הסכים לקחת עליו את התפקיד הלחוץ ביותר בספורט הישראלי, על אף הביקורות על חוסר לויאליות.
ההתחלה הייתה לא רעה. הדר רשם ניצחון חוץ מרשים על אולימפיאקוס וגבר על פנרבחצ'ה וז'ליקו אוברדוביץ' הגדול. אלא שלאט לאט ההפסדים החלו להגיע. אחד מפתיע כזה בבית לגלבוע/גליל הקטנה היה הסנונית הראשונה, שכן אחריו הגיעה התבוסה המשפילה בפיוניר ארנה - 83:58 לכוכב האדום בלגרד. למחרת, ביום שישי, ביקש הדר להיפגש עם הנהלת המועדון בביתו של שמעון מזרחי, ובה הודיע על התפטרותו. תסריט זהה כמעט לחלוטין קרה ביום שישי האחרון, רק שהפעם בתפקיד ההנהלה הצהובה, עמדה האדומה.
רגע אחד של תהילה לפני ההתרסקות
פחות משלושה שבועות חלפו מהרגע שבו רמי הדר הניח את המפתחות במנורה מבטחים עד שאסף אחרים במקום אחר - בהיכל קבוצת שלמה. גם בהפועל ההתחלה הייתה טובה. שני ניצחונות רצופים על מכבי ראשל"צ והפועל אילת הדליקו מחדש את הקהל. בהמשך ההתלהבות כבתה מעט, אבל ניצחון ביתי 70:83 מרשים על הפועל ירושלים החזיר את הקבוצה למאבקי הפלייאוף, ואפילו עם אפשרות להשיג יתרון ביתיות.
במועדון מגדירים את מה שקרה שמונה ימים לאחר מכן, בדרבי נגד מכבי ת"א, כמשחק שסימן את תחילת סופו של עידן הדר. הקבוצה נראתה נורא, השחקנים היו כבויים, לא נלחמו, וגם המאמן נשאר קפוא במקומו. התוצאה בסיום, 100:74, הדהימה את האוהדים, שלראשונה העונה בחרו לקלל את השחקנים ואת המאמן, ואף חיכו להם מחוץ לאולם ביד אליהו. מאז אותו משחק ספג הדר קללות באופן קבוע מאוהדים שהמתינו לו מחוץ לאולם בסיום כל משחק. השיא הגיע אחרי ההפסד 75:60 לבני הרצליה, אז נאלץ להיעזר בשירותי האבטחה כדי להיחלץ ממגרש החניה של אולם היובל.
אחת הסיבות להתפרקות של הקבוצה הייתה יחסיו העכורים עם הזרים. להדר היו לא מעט חיכוכים עם וויליאמס, האוול וטאקר. את השניים הראשונים דרש לשחרר למרות האיכויות שלהם. בתחילה סירבו בהנהלה, אבל בהמשך נתנו למהלך אור ירוק, ובתוך מספר ימים עבר האוול להפועל ירושלים אחרי סאגה ארוכה, דווקא רגע אחרי שקיבל אזרחות. וויליאמס חתם בהרצליה, וכך נותר הקו הקדמי של הפועל ת"א עם שלישית ישראלים משלימה - גינת, נאור ורם אליאספור, לצד זר שרק הגיע - ברנדן דוסון.
עם סגל כזה אי אפשר להשיג ניצחונות, ואכן, שני הפסדים מיהרו להגיע - 98:89 לראשל"צ, אחריו ביקש רמי כהן לערוך מסיבת עיתונאים מאולתרת כדי לנסות דרכה להרגיע את הקהל. ב-27 באפריל, פחות מ־24 שעות לפני התפטרותו של הדר, הפועל ת"א כבר הייתה ביתרון 19 נקודות בחוץ על אילת, אבל נכנעה בסוף 91:84.
הדר הצליח להסתכסך גם עם מארק ליונס באותו משחק, כשהושיב אותו החל מהרבע השלישי ועד לסיום על הספסל.
לאחר מכן ערכו השניים שיחה קצרה, ובה הטיח ליונס במאמן דברים קשים. הדר, לראשונה העונה, לא אמר את המילה האחרונה והבין שאיבד את הכוכב הכי גדול שלו, וכתוצאה מכך, גם את חדר ההלבשה.
טרם המשחק ערכה הקבוצה אסיפת חברים מיוחדת. הנה כמה ציטוטים ממנה, כפי שנכתבו בפרוטוקול: "לאחר ההתפרקות הביתית מול נהריה (105:80), היינו צריכים לקבל החלטה. החלטנו ללכת עם המאמן ולהחליף שחקנים. לא רצינו לתת לשחקנים פרס והרגשה שהם 'ניצחו את המערכת'". על שיחרור האוול נכתב: "רצינו לשחרר אותו אחרי המשחק מול קריית גת. קיבלנו הצעות נמוכות מאירופה, ורצינו למקסם את העסקה, לכן פנינו לירושלים". בפרוטוקול אף ציינו כי לא מעט שחקנים מוכרים סירבו לאחרונה להגיע לקבוצה במקומם של וויליאמס והאוול, כמו למשל איליי הולמן ודיימון סימפסון.
בכל המשברים שעברה העונה הקבוצה, דמות אחת נעלמה מאור הזרקורים - המנהל המקצועי אפי בירנבוים, שהגיע בין השאר בשביל לעזור ברגעי משבר. במועדון, וזה לא סוד, קיימת אכזבה מתפקודו, וספק גדול אם ימשיך בעונה הבאה. בירנבוים אף סירב לקחת על עצמו את משרת האימון כשהאופציה הייתה על הפרק. באותה אסיפת חברים נאמרו דברים קשים מאוד על תפקודו. בפרוטוקול עידנו אותם מאוד: "הבהרנו לאפי שעליו לקחת יותר אחריות".
היו"ר כהן, שהיה יקיר האוהדים עד תחילת העונה, חטף גם לא מעט. לאחרונה נערכו בחירות לוועד המנהל של קבוצת האוהדים, ומי שנבחר הוא יו"ר תנובה לשעבר, אריק שור. יש לא מעט אנשי הנהלה שהיו מעוניינים לראות את שור, עתיר הניסיון הניהולי, מחליף בבוא הזמן את כהן.
את רועי חגאי אי אפשר להאשים בשום דבר, הוא בסך הכל הגיע לארבעה משחקים. במקביל, לימונד שוב נפצע בקרסול וככל הנראה לא ישחק עוד העונה, צוף בן משה נפצע בכתף, וגם תומר גינת לא בקו הבריאות. לאדומים יש סיכוי תיאורטי להיכנס לפלייאוף, אם ינצחו את שני משחקיהם הבאים וגלבוע/גליל ומכבי חיפה (המשחק האחרון של הפועל ת"א נגד הירוקים) יפסידו את שני משחקיהן האחרונים. עם יד הלב, ובעקבות רצף ששת ההפסדים שלהם, זה נראה כמו משימה בלתי אפשרית. או יותר נכון, לא הגיונית.
לפנייה לכתב/ת 
