תעשו את זה כבר, לעזאזל! / טור
קשה לדעת אם ראשי נייקי מרוצים משיא העולם של אליוד קיפצ'וגה במרתון, או שהם מאוכזבים מכך שלא ירד משעתיים למרות ההשקעה הכספית הגדולה. נראה כי מעבר להישג הספורטיבי, אנו עדים לתקופה חדשה בתולדות הענף
במיתולוגיה היוונית, נייקי היא אלת הכוח, המהירות והניצחון. השבוע, במהלך הניסיון לשבור את המחסום של ריצת מרתון בפחות משעתיים, עמדו כל התכונות הללו למבחן ענקי. קשה לדעת האם כאשר השעון במסלול מרוצי המכוניות במונזה שבאיטליה נעצר על 2:00:25 שעות, פיל נייט, המייסד של חברת הענק ושאר ראשי נייקי, חייכו לעצמם בשביעות רצון למראה התוצאה, או שמא התאכזבו לראות כי על אף השקעה של מיליוני דולרים, הם נכשלו לעמוד ביעד השאפתני.
נייקי אולי כשלה (חלקית לפחות) במיזם שלה, אבל יכולה לרשום לעצמה בסיפוק את ריצת המרתון המהירה בהיסטוריה ובמקביל את שיא העולם הראשון של תאגיד נייקי. הרי אליוד קיפצ'וגה, לא ייצג את מדינתו ולא מועדון ספורט, אלא את נייקי. גם הריצה עצמה הייתה שונה מהרגיל. קיפצ'וגה לא ממש התחרה נגד רצים נוספים, אלא אל מול השעון ומול גבולות הרוח ומגבלות הגוף.
האתגר שהעמידה נייקי בפני שלושה מבכירי רצי המרתון בעולם: האלוף האולימפי אליוד קיפצ'וגה מקניה, האריתראי טדסה, שהוא שיאן העולם בחצי מרתון, והאתיופי דסיסה, שזכה פעמיים במרתון היוקרתי של בוסטון, היה לא רק לשבור את שיא העולם, שנקבע במרתון ברלין בשנת 2014 ועומד על 2:02:57 שעות, אלא לראשונה בהיסטוריה לרדת מגבול 2 השעות למרתון.
בדרך לקביעת השיא, דניס קימֵטו הקנייתי (שעד לריצה זו של נייקי היה היחיד שירד מזמן של 2:03:00) רץ את המרתון במהירות ממוצעת של 20.6 קמ"ש (נסו זאת על מתקן הריצה בחדר הכושר הקרוב לביתכם), כאשר הוא גומא כל קילומטר בזמן ממוצע של 2:54.7 דקות. לצורך ההמחשה של יכולות פנטסטית אלו, שלדעת מומחים רבים כבר מגרדות את מעטפת היכולות האנושית- קחו 42 רצים חובבים, כאלה שנמצאים בכושר גופני טוב ומעלה (43 בשביל 195 המטרים הנוספים) ותנו לכל אחד מהם לרוץ ק"מ אחד בלבד, שבסופו יוחלף ברץ טרי, ועדיין הם יפסידו לשיאן העולם.
כל זה כאמור, אינו מספיק. על מנת לעמוד ביעד של פחות משעתיים, הדרישה מן הרצים, אם כן, הייתה לבצע בבת אחת קיזוז של 2.5 אחוז משיא העולם. במילים אחרות, מדובר באתגר-על: קיזוז של כ 3 דקות (יותר מקילומטר מרחק) בהשוואה לריצה המהירה בהיסטוריה. לשם השוואה – שיפור דומה בשיא העולם במאה מטר יוריד את התוצאה מ 9.59 שניות ל 9.45, ובקפיצה לרוחק שיפור כזה ירחיק את השיא העולמי ב 22.3 ס"מ ל 9.17 מטר.
לאור כל זה, אין עוררין על כך, שההישג הספורטיבי של קיפצ'וגה הוא אדיר. הוא הצליח לשפר את שיא העולם בכמעט 2% וחתך אותו ביותר משתי דקות וחצי (2:33 דקות בדיוק), בכדי להפוך בריצה אחת, לאדם הראשון אי פעם שיורד מ 2:02:00, ומ-2:001:00 בריצת מרתון.
יחד עם זאת, לפי ניתוח זמני הביניים בריצה, נמצא כי את חצי המרחק עבר קיפצ'וגה ב-59:57 דקות, שזה מהר יותר מהזמן הנדרש לשבירת המחסום, בעוד שאת החצי השני הוא עבר ב 60:28 דקות, כאשר כצפוי העייפות החלה משפיעה אף יותר ב 15 הק"מ האחרונים, אותם רץ ב 22 שניות מעל לתכנון המקורי.
אז מה החידושים שהכניסו נייקי ואפשרו את שבירת השיא? קודם כל פיתוחים בציוד האישי, כמו נעליים מדגם מיוחד (Vaporfly), שטרם אושרו לשימוש בתחרויות רשמיות על ידי ה-IAAF (התאחדות האתלטיקה העולמית). על פי נתונים שפורסמו במחקר פיזיולוגי, נעליים אלה מסוגלות להגדיל ב-4 אחוזים את יעילות הריצה ואת ניצול האנרגיה. כמו כן, על שוקי רגליו של קיפצ'וגה הודבקו רצועות אלסטיות בעלות בליטות, שתפקידן לסייע בערבול תנועת האוויר בזמן הריצה. בנוסף, הושם דגש נוסף לכמות ולהרכב הנוזלים אותם שתו הרצים.
חידוש מרכזי נוסף בריצה זו, שאינו אפשרי במרוצים תחרותיים, היה במבנה הובלת ושמירת הקצב במהלך הריצה. התוכנית הייתה לחלק את הריצה לשמונה מקטעים של חמישה ק"מ כל אחד, כאשר על מנת לעמוד ביעד היה על הרצים לרוץ כל מקטע כזה ב-14:13 דקות (או 2:51 דקות בממוצע לכל קילומטר). לשם כך העמידה נייקי 30 רצים נוספים (ביניהם גם רצים גדולים כמו ברנרד לאגאט), שחולקו לצוותים ושימשו בתור מכתיבי הקצב לאורך חמישה הק"מ של כל קטע.
בנוסף, אותם רצים התבקשו לייצר מבנה של יהלום סביב שלושת המרתוניסטים, שנמצא כיעיל ביותר בבדיקות שנעשו במנהרת רוח, על מנת להגן עליהם מן הרוח ולייצר עבורם 'שבירה' של התנגדות
האוויר.
באופן לא מפתיע, נייקי אינם היחידים ששמו לעצמם את המטרה להעמיד רץ שישבור את מחסום השעתיים במרתון. גם המתחרה העיקרית שלה, חברת אדידס, הודיעה לפני מספר חודשים על כך שהיא יוצאת ביוזמה משל עצמה. במקביל לשתי ענקיות הציוד, שלהן אינטרס ברור בעניין, ישנה יוזמה נוספת בשם SUB2, שהושקה במשותף על ידי מספר מרכזים מדעיים באירופה. צוות הפרויקט מאמין, שעל ידי יישום גישה מדעית כוללנית, המשלבת בתוכה מומחים מתחומי מדעי האימון, הגנטיקה, ביו-אנרגטיקה, ביומכניקה, תזונה, הנדסת ספורט וחקר ביצועים, ניתן יהיה בתוך חמש שנים להגיע ליעד זה.
תוצאת הריצה כמובן שלא הוכרה על ידי גופי האתלטיקה הבינלאומיים בתור שיא עולמי רשמי, אולם נראה כי מעבר להישג הספורטיבי, אנו עדים אולי לראשיתה של תקופה חדשה בתולדות האתלטיקה. תקופה שבה הספורטאים יהפכו מנציגי מדינות לנציגיהם של תאגידי ענק בינלאומיים, הנהנים מתמיכה היקפית מאסיבית ומגישה לטכנולוגיות מתקדמות. לנו הצופים ניתן רק לחכות בציפייה סקרנית לתחרויות בין נציג גוגל לזה של אמאזון בריצה ל-1500 מטרים או לתוצאות של הקופץ במוט של חברת "טסלה".
לפנייה לכתב/ת 
