הפרקליט הצבאי הראשי יוצא מהארון: "נטייה מינית לא מגבילה בצה"ל"
תא"ל שרון אפק הוא חבר המטכ"ל הראשון שלא מתבייש לחשוף: "כשהייתי קצין צעיר חששתי שהדבר יפעל נגדי, אבל אין תקרת זכוכית". האיש שהוביל את האישום נגד אלאור אזריה בטוח שהחייל שירה צריך להיענש: "הדרך שבה פעלנו תעמוד במבחן הזמן"
לראשונה בצה"ל - קצין בכיר וחבר במטה הכללי יוצא מהארון: הפרקליט הצבאי הראשי, תת-אלוף שרון אפק, שעמד בעין הסערה והחליט להעמיד לדין את אלאור אזריה, בטוח שהפרשה תיזכר כ"ציון דרך משפטי וערכי בתולדות המשפט הצבאי". עם זאת, מציין הפרקליט נקודה משמעותית נוספת בתולדות צה"ל והופך לחבר פורום המטכ"ל הראשון שמדבר על נטייתו המינית.
תא"ל אפק גאה בכך ששבר את תקרת הזכוכית: "מאז תחילת שירותי בצה"ל מעולם לא נתקלתי ביחס מפלה לרעה או מיטיב על רקע נטייתי המינית", הוא אומר בראיון לביטאון לשכת עורכי הדין. "כשהייתי קצין צעיר הזמנים היו אחרים, וחששתי שהדבר יפעל נגדי ושבאמת אתקל בתקרת זכוכית. לשמחתי, הדבר לא עורר עניין מיוחד כלל, ומעולם לא הרגשתי שהנטייה המינית הייתה שיקול בקבלת החלטות לגביי, וטוב שכך".
בראיון לנעמה כהן פרידמן הוסיף אפק כי "חשוב מבחינתי לשמש מודל לחיקוי. צעירות וצעירים רבים מאוד שנמנים עם הקהילה הלהט"בית נמצאים על סף גיוס לצה"ל או משרתים בצה"ל. גם היום, בשנת 2017, אנחנו נתקלים בגילויי בורות ושנאה לאחר. חשוב לי שאותם צעירים וצעירות יֵדעו שאין בצה"ל תקרות זכוכית שמגבילות אותם. הצלחתם תלויה בהם, ובהם בלבד. אפשר להגיע לפסגת הפירמידה, איש איש בתחומו לפי יכולתו וכישוריו. צה"ל הוא צבא העם, הוא מחבק את כל מי שרוצה לתרום ולהתפתח בו, ואשמח אם רבות ורבים ילכו בדרכי".
משפט אזריה: "שלם לחלוטין עם הדרך שבחרנו"
"אני בטוח שהדרך שבה פעלנו תעמוד במבחן הזמן", אמר אפק בהתייחסות ראשונה להעמדתו לדין ולהרשעתו של החייל אלאור אזריה. "לחלק מהציבור קשה לעכל מקרה שבו מעמידים לוחם לדין. במקרה הזה, בזמן שהמחבל ניסה לדקור חיילים, היה מותר והכרחי לירות בו. אבל אסור היה לאזריה לירות בו 11 דקות מאוחר יותר, כשהיה כבר מנוטרל".
על הפרשה, שנחשבת לאחת הפרשות המסעירות והמסוקרות ביותר בתולדות צה"ל, אמר אפק: "אני שלם לחלוטין עם הדרך שבה נהגנו. מבחינת האינטרס הציבורי קמה חובה על הפרקליט הצבאי הראשי להורות על הגשת כתב האישום, וזאת בזמן שמעשיו הנטענים של הנאשם פגעו לכאורה בערכים מוגנים, צבאיים וציבוריים כאחד - קדושת החיים וטוהר הנשק". חרף האווירה הטעונה בציבור, הפצ"ר חושב שהמשפט נוהל באופן שקול, מקצועי ונטול פניות: "לא נתנו לוויכוח הציבורי ולרעשי הרקע להשפיע על השיקולים המקצועיים ועל קבלת ההחלטות".
אפק טוען כי לא נשקלו חלופות אחרות כמו העמדה לדין משמעתי או חנינה, כיוון שבחקירה עלה חשד חמור לעבירת הריגה שעליה לא ניתן לקיים דין משמעתי - כפי שמתבצע בעת טעות מקצועית בפעילות מבצעית. הוא מבהיר כי דברי שר הביטחון לשעבר משה יעלון והרמטכ"ל גדי איזנקוט בעניין לא השפיעו על ההליך המשפטי: "יתרה מכך, אין גורם במערכת הביטחון שבא ואמר לי 'אני רוצה שתפעל כך או אחרת'. הפרקליטות הצבאית וגם בתי הדין הצבאיים אינם כפופים מבחינה מקצועית לגורם פיקודי כלשהו, ואין חשש למשוא פנים. כל ההחלטות שקיבלנו התבססו על הראיות והעקרונות המשפטיים".
בהתייחסו לסקרי דעת קהל, שקבעו כי רבים בציבור התנגדו להעמדתו לדין של אזריה, הוא אומר שההחלטות שהוא מקבל מבוססות על הראיות בתיק, על המדיניות המשפטית, על התקדימים, ולא על תחושות בטן או על שיקולי פופולריות. "במקרה של אזריה כל אלו הובילו למסקנה חד-משמעית שיש להעמיד את החייל לדין".
"החיילים יודעים להבדיל בין טעות מקצועית לבין ירי ללא הצדקה"
הוא דוחה את ההערכות כי ההחלטה להעמיד לדין את אזרחיה פגעה באמון הציבור במערכת המשפט הצבאית. "אמנם היו חלקים בציבור שלא אהבו את ההחלטה וביקרו אותה, אך ביקורת היא דבר בריא. איננו חסינים מביקורת ואנחנו לא מבקשים חסינות כזו. אני עדיין מאמין שהציבור הרחב מבין היטב שזו החלטה שהתקבלה על ידי מערכת מקצועית, עניינית ובלתי תלויה".
תא"ל אפק אף סבור כי ההחלטה לא תפגע במוטיבציה של לוחמים לשרת ביחידות קרביות ובנחישותם לפעול מול האויב ברגע האמת. "אני מסייר ומבקר לא אחת בשטח, ביחידות לוחמות, ומקיים הרבה שיחות עם חיילים וקצינים לוחמים. התרשמתי שהם יודעים להבחין בין מקרה שבו חייל טעה טעות מקצועית או שגה במהלך פעילות מבצעית ובין המקרה הזה, שהוא שונה ויוצא דופן, שבו חייל ירה ללא הצדקה וללא צורך מבצעי".
"מאז האירוע היו עשרות מקרים שבהם מחבלים תקפו חיילים, ובתגובה פעלו החיילים בנחישות ובאומץ הנדרשים. כל העמדה לדין של חייל לוחם בקשר לפעילות מבצעית היא מורכבת, ולחלק מהציבור קשה לעכל אותה. במקרה הזה, בזמן שהמחבל ניסה לדקור חיילים, היה מותר והכרחי לירות בו. אבל 11 דקות מאוחר יותר המחבל כבר היה מנוטרל ואסור היה לירות בו. לכן היה מקום והייתה חובה להעמיד את אזריה לדין. גם בדיעבד, שנה אחרי האירוע, אני בטוח שזו הייתה ההחלטה הנכונה".
הפצ"ר הסביר את הסיבה, לדבריו, מדוע דחה בית הדין שתי הצעות לגישור ואמר: "כשההצעה עלתה היה פער גדול מאוד בין גישתנו לבין גישת הסנגורים של אזריה.
חשבנו שהעבירה המתאימה היא עבירת הריגה, והבנו שמבחינת הסנגורים אין סיכוי להודאה אלא בעבירות פחותות בהרבה שאינן משקפות בראייתנו את חומרת המקרה. הפערים היו גדולים מדי. בסופו של דבר, אזריה אכן הורשע בהריגה, ועד היום לא לקח אחריות על כך".
"עצם האמירה שגם מול האויב הגרוע ביותר - מחבל שניסה לרצוח חיילים - אין מקום לשימוש בנשק כאשר המחבל אינו מהווה עוד סכנה, היא אמירה חשובה ומשמעותית. אני בטוח שהדרך שבה פעלנו תעמוד במבחן הזמן".
פרשת אופק בוכריס: "המסר של צה"ל חד וברור"
אפק נשאל גם על ההתנהלות בפרשת אופק בוכריס, הקצין הבכיר שהורשע בעבירות מין כלפי חיילות ופרש מצה"ל, ואמר: "המסר של צה"ל ושל הרמטכ"ל הוא אפס סובלנות כלפי כל מקרה של פגיעה או הטרדה מינית, יהיו דרגתו ומעמדו של הפוגע אשר יהיו. המסר בעניין הזה חד וברור. ההתנהלות מרגע גילוי החשדות כלפי בוכריס תאמה את הגישה הזאת".
אפק טען כי לכל אורך ההליך עמדה התביעה בקשר צמוד עם המתלוננות בפרשה ונתנה לעמדתן משקל משמעותי במסגרת גיבוש הסדר הטיעון. "הן הסכימו להסדר ותמכו בו. המתלוננות הביעו את הערכתן לתובעת הצבאית והיה לי חשוב מאוד להיפגש איתן ולשמוע את הדברים באופן אישי". בעיניו הסדר הטיעון עם בוכריס היה ראוי והביא בחשבון את כל השיקולים הרלוונטיים.
לפנייה לכתב/ת 
