זה מה שלבשתי בזמן שנאנסתי
"סיפרתי שזו השמלה שלבשתי במהלך התקיפה המינית וביקשתי מנפגעי תקיפה מינית לשלוח לי באנונימיות תמונות של הבגדים שהם לבשו במהלך התקיפה המינית שעברו. ביקשתי להוסיף שני פרטים: גיל התקיפה ומי היה התוקף. המטרה הייתה לנגף את החושך שמשייך קשר בין בגדים חשופים לתקיפות מיניות". קמפיין #לא לבושה חוזר. שני שטלריד בטור אישי
לטורים הקודמים:
עורכי דין? מספיק עם השחרת דמות המתלוננת
ביקורת על הביקור אצל "הרב" ברלנד
"כאן זה לא יכול לקרות". אז זהו, שכן
כרוניקה של אימה ואלימות בלתי נסבלת
עם המחשבה ש"תמונה שווה יותר מאלף מילים", חיפשתי באלבומי תמונות ישנים ומצאתי תמונה שלי עם השמלה האדומה אותה לבשתי כשנאנסתי לפני 24 שנים, בהיותי בת 19. מיד העליתי את התמונה, סיפרתי שזו השמלה שלבשתי במהלך התקיפה המינית וביקשתי מנפגעי תקיפה מינית לשלוח לי תמונות. באנונימיות. לשלוח תמונות של הבגדים שלבשו במהלך התקיפה המינית שעברו, או בגדים דומים להם, אם אין תמונה של הבגדים עצמם. ביקשתי להוסיף שני פרטים. גיל התקיפה ומי היה התוקף. המטרה הייתה לנגף את החושך שמשייך קשר בין בגדים חשופים לתקיפות מיניות.
המטרה - לנגף את החושך שמשייך קשר בין בגדים חשופים לתקיפות מיניות
ההודעות החלו להגיע. בעשרות. במאות. כל הודעה מכילה משפט כואב. הייתי בת 16, חבר שלי. הייתי בת 22, הבוס שלי. הייתי בת 7, דוד שלי. הייתי בן 8. הרב שלי. הייתי בן 7, בן הדוד של אימא ששמר עליי. דווקא חיתוך הראש מהתמונה והסתרת הפרטים גרמו לאימפקט חזק יותר. פתאום, כשמביטים ב-450 התמונות שהעליתי בשבוע של הקמפיין, מבינים שאלה רק בגדים. מדים של חייל, מדים של חיילת, פיג'מות של ילדים, בגדי יציאה, בגדי עבודה, חצאית של דתייה, שמלה של מסיבה, הכול מהכול. בדים תפורים. זה הכול. בטח לא גורם לפשע ובוודאי שלא אמתלה. ברגע שאדם החליט לפגוע באדם אחר - מקומו מאחורי סורג ובריח.
אף אחד אינו חסין. אף מגזר, מין וגיל. ובטח אף פריט לבוש
באחת ההרצאות שלי בבסיסי צה"ל, איש קבע חובש כיפה ביקש לדבר ואמר: "את רואה? את רואה כמה התורה שלנו חכמה. אנחנו שומרי נגיעה". ומיד עניתי: "אתה צודק. התורה חכמה. אבל מצד שני, איך אתה מסביר את כמות הפגיעות המיניות במגזר החרדי? איך תסביר מדינות כמו אירן וסעודיה, שנשים לובשות בהן בורקה, מכוסות מכף רגל ועד ראש, ועדיין הן מדינות מוכות אונס"? הוא הנהן להסכמה. "וואללה, גרמת לי לחשוב", אמר. תמיד טענתי שעל כל עבריין מין שמתגרה ממחשוף, יש עשרים שמתגרים בדיוק מההפך. שאף אחד אינו חסין. אף מגזר, מין וגיל. ובטח אף פריט לבוש.
ואיכשהו, באמצע 2017, הדיון על בגד שמתלוננת על תקיפה מינית לבשה או הצטלמה בו תופס מקום. כאילו שאם מישהי מצטלמת עם תחתונים, היא מותרת לאונס. כאילו שאם מישהי מוצגת כ"מתירנית", אין לה קניין על גופה, אין לה זכות בלעדית לקבוע מה יהא עליה. איך יכול להיות בכלל שאנחנו מתעסקים בחוטיני, במקום ב"תפוז המכני"?
זה לא אנושי להכפיש ולהחליש את המתלוננת, בצורה ציבורית, כדי להטות את דעת הקהל ולהציג אותה כ"מתירנית" בשל פריט לבוש כזה או אחר - זה כבר חוצה גבולות משפטיים ונכנס לפינת המתאכזרים לחלשים, אבל בהחלט גם לארון החשוכים.
הגיע הזמן לצאת מהמערות. לאף אחד אין זכות על אף אדם אחר. לא על גופו, לא על לבו, לא על נפשו, לא על נשמתו ולא על לבושו. אין בהתנהגות של קורבן משהו שמזמן פשע. פשע מתרחש אך ורק כשיש פושע. חוטיני שמוטיני. אף גוף אינו מותר לאדם אחר מבלי שניתן לו ברצון. נקודה.
להאשים בגד באונס, זה כמו להאשים אקדח ברצח, במקום את זה שהחזיק וירה בו.
באמצע השבוע הכרזתי על חידוש הקמפיין לטובת האירועים האחרונים, והוא יימשך עד סוף השבוע הבא. #לא_לבושה 2017. מוזמנים לשלוח תמונות למייל: shtalryd74@gmail.com או לעמוד הפייסבוק. באנו חושך לגרש.
שני שטלריד, אימא של עמית וטל. לאחר שחשפה בתקשורת את סיפור האונס האישי שלה והשיקה את ״קמפיין האותיות״ ו״לא לבושה״, היא הקימה את עמותת ״אות הזדהות למען נפגעי תקיפה מינית״. מאז היא פעילה במאבק נגד תקיפות מיניות, מלווה מאות נפגעים ומעבירה הרצאות בנושא.
לפנייה לכתב/ת 
