אוכלים חצץ: בטון בכביש מסכן את האופנוענים
רוכבי האופנועים, שחשופים לשלל סכנות במהלך נסיעתם, מתמודדים מול צרה נוספת: תערובת שנשפכת על הכביש ממשאיות להובלת בטון. הרוכבים מלינים: "אם החומר רטוב - זה מסוכן פי כמה". חברת נתיבי ישראל פועלת להיאבק בתופעה: "נסיר את הכפפות, נגיש תלונות נגד המפעלים"
יהודה נתנאל, סמנכ"ל תפעול ואחזקה בנתיבי ישראל, אמר בהתייחסו לתופעה כי "מדובר בכמה מוקדים קבועים בארץ שהם לפי רוב בצמידות לאותן נקודות שבהן המערבלים מתמלאים בבטון ומאחר וממלאים אותם יותר מדי. כל עלייה קטנה או ברקס מביאים לשפיכת התערובת על הכביש. ברור שמבחינה כלכלית יש אינטרס להעמיס את המכולה כדי לבצע פחות נסיעות, אולם ברוב המקרים התערובת מתקשה והופכת למפגע ולסכנה בטיחותית, בעיקר לאופנוענים שיכולים להחליק על זה, התבליטים שנוצרים בכביש גם פוגעים ברכבים", אמר נתנאל.
דניאל פטרי (מיצו), בעל הבלוג "מיצו בדרכים", הוא דמות מוכרת בקרב הרוכבים הדו-גלגליים. לדבריו, "כשהמשאיות האלה עושות פנייה ועמוסות מעבר לקו המותר שם הן שופכות את המטען, ואנחנו פוגשים את זה בנקודה הקריטית ביותר עבורנו - בסיבובים. אם החומר רטוב, זה מסוכן פי כמה ואם זה יבש אז בהתחלה אנחנו נתקלים בטפטופים כאלה אבל לאחר מכן מגיעים לכביש מכוסה שכבת בטון קשה שהופך את רוכב הכביש לרוכב שטח. אבל למי שהוא רוכב כביש אין צמיגי שטח ואין גם את המיומנות של שינויי סוגי הקרקע והם נתקלים בבעיה גדולה מאוד. החלקה יכולה לגרום במקרה הפחות חמור לנזק לאופנוע ובמקרה החמור יותר לפציעה קשה. הרבה פעמים זה קורה באזורים של מפעלי בטון אבל אין לנו כתובת לפנות אליה ולהתלונן".
באחריות חברת נתיבי ישראל גם הטיפול בכביש. ההערכות הן שהעבודות הנדרשות בכבישים בעקבות שפיכת הבטון מגיעות במקרים מסוימים למיליון שקל לקילומטר, ובסך הכול מדובר במיליוני שקלים בשנה. אם אנשי החברה מצליחים לאתר את המפגעים יחסית מהר ניתן לטפל בהם באמצעות אנשי המקצוע, אבל אם הבטון נשאר על הקרקע מתייבש ומתקשה, נדרשת עבודת קרצוף הכביש וריבודו מחדש.
"הבעיה הזו קיימת בכל כבישי הארץ", הודה גבי בן הרוש - יו"ר ארגון המובילים והמסיעים בישראל. "נהג במערבל בטון שיצר תשפוכת זה נהג שצריך להתלבש עליו ועל החברה שבה הוא עובד כי מדובר בנהג רשלן שכנראה הפעיל את המערכת והתחיל להישפך לו בלי שהרגיש, וזה חמור כי יש הנחיות ברורות בנושא גם לגבי שטיפה של החלק האחורי של המשאית שאמור למנוע מקרים כאלה. הבעיה כמו תמיד היא באכיפה. ובעיה חמורה היא בפינוי פסולת כשחלקי מתכת, עץ, אבק ומפגעים אחרים עפים על הכביש בגלל העמסת יתר בניגוד לחוק ואין פיקוח".
בן הרוש אמר עוד כי "יש היום תקנות ויש חוקים אבל הם בגדר המלצה. אין בעלי מקצוע שעוברים השתלמות כדי לשים לב למפגעים כאלה. יושבת ועדת הכלכלה ומביאה הצעות להגבהת הקנסות כשבשטח אין אכיפה".
קשר הדוק עם משטרת התנועה
בכביש 553 בסמוך לצומת פולג בנתניה נצפו השבוע אנשי נתיבי ישראל שעבדו על קרצוף הכביש וריבודו. אלון פלג (פלח), מנהל מרחב מרכז באגף התפעול של נתיבי ישראל, הסביר כי לא מדובר במקרה נקודתי: "רק בגזרת המרכז אנחנו מכירים מוקדים קבועים. אחד מהם הוא באמת באזור פולג, נקודה נוספת היא בכביש 444 בסמוך למחצבות שמשם יוצא גם בטון, חצץ וחומרים אחרים ובכביש 375 בעיה נוספת מוכרת לנו ובעיקר עם הסיבובים בכניסה לירושלים".
הוא אמר עוד כי "בעיה כזו אנחנו מזהים גם באזור חירייה ששם משאיות נכנסות למתקן ושופכות את הפסולת אבל בגלל שהן מגיעות מלאות הוא הרבה פעמים עף על הכביש. במתקן עצמו הנהגים שוטפים את המשאיות כשהברז של החלק האחורי שלהן נשאר פתוח וכל הבוצה שנצברת נשפכת על הכביש שהופך להיות חלק ויש בו סכנת החלקה".
בחברת נתיבי ישראל שילבו כוחות עם אגף התנועה במשטרה. "מדובר בכספי ציבור שצריכים לייעד אותם לדברים חשובים יותר", ציין נתנאל. "אנחנו מתכוונים להסיר את הכפפות בנושא הזה. אנחנו עורכים מיפוי של המוקדים ברחבי הארץ וכמו במקרה הזה גם באחרים, נגיש תלונה נגד המפעל למשטרה והייעוץ המשפטי בחברה בוחן הגשת תביעות נגד אותם מפעלים כדי להחזיר את העלויות לציבור".
לדברי גורמים בחברת נתיבי ישראל, הקשר עם המשטרה הודק במאבק בתופעה. "משטרת ישראל רואה בחומרה כל מפגע המסכן את משתמשי הדרך ומפריע למהלך התקין של התנועה", נמסר מאגף התנועה של המשטרה.
לפנייה לכתב/ת 
