תרכובות מזון לתינוקות נכנסו להליך של פיקוח מחירים

ועדת המחירים המשותפת למשרד האוצר ומשרד הכלכלה ושרי הכלכלה והאוצר אלי כהן ומשה כחלון, הודיעה היום (ד') כי החליטה על פיקוח מחירי תרכובות המזון לתינוקות: היצרנים, היבואנים ורשתות השיווק יחויבו לחשוף את נתוני הרווחיות שלהם על המוצרים. ב-2013 וב-2014 יזמו שרי הכלכלה והאוצר מהלך דומה שהתמוסס. ב-2016 ח"כ רחל עזריה הצליחה להעביר החלטה דומה בוועדת שרים לחקיקה, אך גם אז המהלך לא הגיע לכדי ביצוע. 

• הורים גונבים: זמזם פלסטיק על גבי מזון לתינוקות
  

שר הכלכלה אלי כהן ושר האוצר משה כחלון(צילום: אילן בן הרוש)

כעת, ועדת המחירים סוף סוף השלימה את המהלך והוא יוצא לדרך. ועדת המחירים הודיעה כי סיימה את עבודת הבדיקה שלה והמליצה להכניס את תחליפי המזון לתינוקות לפיקוח לפי פרק ז' לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים. הוועדה תצא לשימוע ציבורי בנושא.

למרות זאת, כרגע עוד לא מדובר בפיקוח מלא, כיוון שרק אחרי שהחברות יחשפו את הרווחיות - ייקבעו מחירים מפוקחים לצרכנים. במשרדים לא מסרו מה יקרה אם יתגלה שהרווחיות של החברות לא עודפת - האם גם אז יוחלט לפקח על המחירים וכיצד. ההליך הזה עשוי לקחת כמה חודשים.

המחיר בישראל גבוה מהמחירים בעולם המערבי

מהמשרדים נמסר כי "מנתונים שהובאו בפני הוועדה עולה כי רמת הריכוזיות בשוק תחליפי המזון לתינוקות היא גבוהה ועומדת על מעל ל-80% לשני השחקנים הגדולים. כמו כן, מהשוואת מחירים בינלאומית עולה כי בשוק תחליפי המזון לתינוקות מחיר קילוגרם (בניכוי מע"מ) גבוה בישראל בכ-12% בהשוואה לממוצע מדגם מדינות כגון: צרפת, ניו זילנד, הולנד, רומניה, גרמניה, צ'כיה, פורטוגל ובריטניה (במדינות אלה מופעלים לעיתים מנגנונים שונים של פיקוח על המחירים וסבסוד של המדינה. מ"ק). הוועדה גילתה שהמחירים בישראל נמוכים יותר מהמחירים ביוון, דנמרק ובולגריה.

"הוועדה בחנה את המצב התחרותי בשוק תרכובות המזון לתינוקות ומצאה כי מאז כניסתו של שחקן חדש לשוק תחליפי המזון לתינוקות, טרם חל שינוי משמעותי דיו בנתחי השוק של השחקנים.

"לאור זאת הוועדה מבקשת לבחון האם מתקיימת רווחיות עודפת בשרשרת הייצור של תחליפי המזון לתינוקות. קבלת הנתונים תאפשר לוועדה לנתח בצורה מעמיקה את הרווחיות בכל שלבי שרשרת הייצור: בייצור המקומי, בייבוא ובקמעונאות. אם תמצא הוועדה שמתקיימת רווחיות עודפת בשוק תחליפי המזון לתינוקות, תוכל הוועדה להמליץ לשרים לנקוט בצעדים נוספים".

שר האוצר משה כחלון מסר: "בהמשך ישיר לתכנית 'נטו משפחה' אנחנו ממשיכים לייצר פתרונות שיקלו על המשפחות הצעירות ומעמד הביניים ויורידו את יוקר המחייה בישראל. תחליפי מזון לתינוקות הם מוצר צריכה בסיסי וממצאי הוועדה על ריכוזיות השוק מחייבים אותנו לפעול בהתאם. נמשיך לפעול להפחתת יוקר המחייה ולהקל על המשפחות הצעירות ומעמד הביניים".

שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן מסר: "תרכובות מזון לתינוקות, מהוות נטל כספי משמעותי בסל המוצרים, של משפחה ישראלית עם ילדים בגיל הרך. אנו מעלים היום הילוך בפיקוח על התחום, וככל שיימצא כי היצרנים מנצלים מחד את הריכוזיות בשוק ומאידך את מיעוט האפשרויות העומדות בפני הצרכנים - לא נהסס לבחון גם החלת פיקוח על התרכובות מזון לתינוקות".

מטרנה של אסם(צילום: מירב קריסטל)

סימילאק - מוצר ייבוא(צילום: מירב קריסטל)

שופרסל בייבי - נתח השוק קטן גם כי נמכר רק ברשת שופרסל

נוטרילון - תרכובת מזון אירופית שמיובאת על-ידי טבע(צילום: מירב קריסטל)

שני מותגים שולטים בשוק: התחרות לא הורידה מחירים

לא נמסר בכמה יירדו המחירים בעקבות הפיקוח, שכן תחליפי חלב נמכרים לעתים קרובות במבצעים, וצרכנים נוהגים לקנות את התחליף המועדף עליהם ברשתות שמציעות עליו מבצע.

תרכובות המזון לתינוקות נמכרות בישראל בגדלים משתנים בין החברות: מטרנה - 700 גרם, שופרסל בייבי - 700 גרם, נוטרילון - 800 גרם, וסימילאק - 900 גרם. המחירים יכולים להגיע ל-100-80 שקל לפריט ובמבצע ל-40 שקל. תחליף החלב של שופרסל נמכר ב-39.90 שקל באופן קבוע.

מחירי אריזות קטנות שנמכרות סביב 400 גרם יכולים להגיע ללמעלה מ-11 שקל ל-100 גרם. כשמדובר בתינוקות צעירים שלא יונקים, קניית תרכובת המזון מתבצעת בתדירות גבוהה וההוצאה מכבידה.

השוק בארץ נחלק בעיקר בין שלושה מותגים: מטרנה, סימילאק ונוטרילון. שני המותגים השולטים הם מטרנה, שנמצאת בבעלות אסם, וסימילאק - מותג אמריקני של חברת אבוט המיובא לארץ על-ידי פרומדיקו, השייכת לקבוצת נאופארם. השתיים שולטות בכ-90% מהשוק. נוטרילון הוא מותג אירופי בבעלות נוטרישה של דנונה, ובארץ הוא משווק על-ידי טבע.

הריכוזיות בשוק התמ"ל בישראל - פחות אבל עוד כואב

במקביל, שופרסל משווקת תחליף חלב מתוצרת פריגו, ענקית המותג הפרטי מארה"ב. למרות שהוא נמכר במחיר נמוך קבוע - הוא לא הצליח להוריד את המחירים בשוק, בעיקר כי שתי המתחרות הגדולות ניהלו נגדו קמפיין השמצה. כמו כן משווקת בארץ גם תרכובת מזון לתינוקות מחלב עזים.

נתחי השוק של השחקנים בשוק התמ"ל בישראל. למטרנה וסימילאק כמעט 90% שליטה. הנתונים לא כוללים את רשתות הפארם

אחרי פרשת רמדיה ב-2003 (כאשר תחליף חלב צמחי של המותג לא הכיל ויטמין B1 מה שהביא לתמותה ופגיעה בתינוקות) השוק ספג מהלומה. כמו כן, בעבר שווק מותג נוסף: אופטימיל, ששיווקו הופסק ב-2013, בין היתר בשל נתח שוק קטן.

עם זאת, גם בארה"ב השוק נשלט על-ידי שלוש חברות והמדינה מציעה הנחות על תחליפי חלב באמצעות "תלושי מזון". גם במדינות אחרות בעולם המערבי יש מגוון שיטות סבסוד לתחליפי חלב.

סוגיה נוספת בשוק תחליפי החלב היא קידום המכירות של המוצרים בבתי-החולים. הורים נתקלים בתחליפי חלב לראשונה בבתי-החולים וכך מפתחים נאמנות למותג מסוים. עקב כך ובעקבות מחאה, בתי חולים נדרשים כיום להחזיק ביותר ממותג אחד.

ממטרנה נמסר כי: "החברה תקיים את כל הוראות הרגולציה כפי שעשתה מאז ומתמיד".