המדינה גוררת רגליים, הדרפורים בדרך למעמד פליט
לבית הדין לעררים בירושלים נמאס ממשיכת הזמן של המדינה בנוגע לבקשת שני מבקשי מקלט מדרפור לקבל מעמד של פליט. הוא קבע כי אם הרשויות לא יקבלו החלטה בעניין בתוך חצי שנה - תינתן לשניים תושבות ארעית המקבילה למעמד פליט. "אני מרגיש בטוח בישראל", אמר אחד מהם
"ישראל היא לא המדינה שלי, אבל אני רק מחפש מקום בטוח". י', מבקש מקלט מדרפור, קיבל בסיפוק את החלטת בית הדין לעררים בירושלים, שלפיה גרירת רגליים ממושכת מצד המדינה עשויה להעניק לו בתוך חצי שנה מעמד של פליט בישראל. הפסיקה בעניינו של י' ומבקש מקלט נוסף מדרפור התקבלה בשבוע שעבר לאחר שהמדינה לא בחנה את בקשות המקלט של השניים, שהוגשו כבר ב-2014.
י' ומבקש המקלט הנוסף ח' שוהים בישראל כבר מ-2008. הם הגיעו לארץ מחבל דרפור שבו מתחוללים טיהור אתני ופשעים חמורים נגד האנושות. מבקשי המקלט הוכרו בנציבות האו"ם בקהיר כפליטים, ונמנו עם הראשונים שזומנו למתקן חולות. "פגשתי אותם שם, הם היו מתוסכלים ולא זימנו אותם לראיונות באופן אישי. התחברתי אליהם וריחמתי עליהם", אמרה עו"ד מיכל פומרנץ שפנתה לרשויות בשם השניים ומבקש מקלט נוסף שעזב בינתיים את הארץ.
הדיונים בעניינם של מבקשי המקלט החלו ב-2015, אולם המדינה טענה אז כי היא מכינה עמדה כללית לגבי כל יוצאי דרפור ושבתוך שנה תכריע בנוגע למעמדם. בתווך הורה בית הדין לערעורים לאפשר לשני מבקשי המקלט לעבוד בישראל.
בדיון נוסף שהתקיים לפני כמה חודשים טענה שוב המדינה כי היא מגבשת חוות דעת כללית. חוות הדעת, שנחשפה ב"ידיעות אחרונות", הצביעה על כך שיוצאי דרפור זכאים להכרה חוקית כפלילים. עוד נחשף כי חוות הדעת נכתבה על ידי היחידה לטיפול במקשי מקלט כבר לפני שנתיים, אך המדינה המשיכה לטעון כי לא גובשה מדיניות וסירבה להכיר במבקשי המקלט כפליטים. הדיין אלעד אזר כתב בפסיקה הלפני-אחרונה כי המדינה לא יכולה להיתלות בטענה שלא מוצתה העבודה לגיבוש חוות הדעת "הנמשכת עד אין קץ".
במענה לבקשה לפי חוק חופש המידע שהגישה "אמנסטי ישראל", הודתה המדינה כי 2,225 בקשות של דרפורים נבחנות ועל אף שנערכו 1,825 ראיונות מלאים, רק במקרה אחד אישר שר הפנים מעמד של פליט. אחד משלושת מבקשי המקלט הוכר כפליט על ידי האו"ם, עזב כאמור את הארץ - ועבר להתגורר בארצות הברית.
הדיין קבע בדיון האחרון כי לשני מבקשי המקלט האחרים יינתן מעמד של תושבות ארעית, שכוללת למעשה את כל הזכויות המגיעות לפליטים, אם המדינה לא תקבל הכרעה בעניינם בתוך חצי שנה. "מדובר בשיפור משמעותי במצב", הסבירה עו"ד פומרנץ. "מצד אחד זה הכי הרבה שבית דין נתן לדרפורים אבל לא ברור מדוע צריך לחכות עוד חצי שנה אחרי שהם כבר נרקבו ב'חולות' שנה ועניינם נמצא בבית הדין כמעט שלוש שנים, למה לא לתת להם היום?"
"אנחנו כאן כי יש מלחמה בארצנו"
י' אמר בעקבות פסיקת בית הדין לעררים כי "זאת נקודת מפנה בחיים שלי, זה יקטין הרבה מתח נפשי כי אני נודד כבר שמונה שנים. לא קל לקבל אזרחות של מדינה אחרת, וכמי שחי רחוק מאוד מהמשפחה שלו זה מאוד קשה. אהיה מאושר כשחבריי הדרפורים כאן בישראל יקבלו מעמד, כי הם חיים במצב קשה מאוד. עם ישראל שומע הרבה דברים עלינו אבל אני יודע שמדובר באנשים טובים. אנחנו כאן כי יש מלחמה בארצנו, ובמהרה נקווה שתיגמר".
ח', מבקש המקלט השני, אמר: "עזבתי את הבית שלי בגלל רצח העם המתמשך. הכפר שלי נשרף עד היסוד, אבא שלי נהרג ואמי גרה במחנה עקורים מ-2003 ועד היום. אני בורח כל חיי על מנת למצוא ביטחון, המלחמה לא משאירה אף אחד וכולם סובלים ממנה. ביקשתי מקלט בישראל משום שזו מדינת חוק. אני מרגיש בטוח פה, אני רוצה לחיות בצורה נורמלית כמו כל אדם. אני רוצה להודות לישראל ולאזרחי ישראל על שקיבלו אותנו בתקופה הקשה שעוברת עלינו בבית בדרפור".
בתוך כך, דו"ח חדש שפרסם ארגון "אמנסטי" טוען כי לא מדובר באוכלוסיית מבקשי המקלט היחידה שמדינת ישראל נמנעת מלהעניק לאזרחיה מעמד של פליט. גם בענייני אוכלוסיית אזרחי אריתריאה, שנרדפים על רקע דתי, נראה כי המדינה לא פועלת למהר לסייע להם כפי שדורשת האמנה הבינלאומית. "חשוב להבין שלא מדובר כאן ביוצא מן הכלל, אלא בכלל", אמרה חן בריל אגרי, קמפיינרית פליטים ב"אמנסטי אינטרנשיונל". רשות האוכלוסין וההגירה מסרבת להשיב לאלפי בקשות מקלט של אריתריאים בגלל הידיעה שהתשובה תהיה חיובית ושמבקשי מקלט אלו זכאים למעמד פליט".
לפנייה לכתב/ת 
